“אני אוהבת גברים בעלי הומור ציני. הנה, עוד יציאה מהארון הוירטואלי. אני חושבת שהומור בכלל והומור ציני בפרט היא אחת התכונות הסקסיות ביותר אצל בני המין "החזק". saying all that למה לא חלמתי בהקיץ על תומאס לאנג בימי החמסין הדביקים שבאו עלינו בתחילת נובמבר? כי אף אחד באמת לא עד כדי כך ציני! אף אחד לא משחיל משפטים סרקאסטיים כשלוע האקדח צמוד לרקתו. אף אחד לא מביט על הסובבים במבטים משועשעים ו”

“אני מחבבת את ריצ'ר המבריק והבודד, את סקוט מורדוק הנונשלנטי, את הגיבורים בעלי ההומור היבש של אליסטר מקלין (לפחות בילדותי חיבבתי, כבר הרבה שנים שלא קראתי אותו) ועוד כל מיני ג'יימס בונדים לעת מצוא, רבים וטובים וטובים פחות. אבל תנו לי אחד כמו תומס לאנג, שיורה וצוחק, אוקיי, אולי הוא לא צוחק, אבל אני, הקוראת מתגלגלת מצחוק, ואני שוכחת את כולם. אפשר בבקשה עוד מהקסם הזה? אני מבינה שיו לורי הפך לשחקן מפ”

“אני צריכה לצדי סוכן-בלש-לוחם לשעבר-סופר גיבור-גריגורי האוס של עולם הריגול, בקיצור, תומס לאנג שכזה. ולמה? כי כמעט כל המבקרים קטלו את הספר ואני חושבת שהוא מצויין. אולי לא מושלם, אבל בהחלט כישרון גדול, ככה שאם תתנפלו עלי, מוטב שהוא יעמוד לימיני. הספר נכתב בשנת 1996, והעדות היחידה ל"עתיקותו" היא השימוש התכוף בטלפונים ציבוריים והעדר מוחלט של טלפונים סלולריים. לגבי כל השאר, הספר רלבנטי לגמרי. בתו”

“להפתעתי הספר כתוב בסדר גמור. קניתי אותו בגלל האוס (ברור...) וההוצאה - היודעת נפש בהמתה - עיצבה את העטיפה סביב תמונתו של הסופר שלבני התמותה הוא רופא דגול. כשהתחלתי לקרוא אמרתי לעצמי "לאאא. לא סביר שהוא יודע גם לכתוב". אבל טעיתי. הוא יודע. הוא כנראה לא יאיים על דיקנס או טולסטוי וכנראה ספריו של לה קארה יימכרו ביותר עותקים, אך מי שיקנה את הספר הזה לא ירוץ לתבוע את ההוצאה. תומאס לאנג הוא חייל (מיל)”

“אני אוהבת גברים בעלי הומור ציני. הנה, עוד יציאה מהארון הוירטואלי. אני חושבת שהומור בכלל והומור ציני בפרט היא אחת התכונות הסקסיות ביותר אצל בני המין "החזק". saying all that למה לא חלמתי בהקיץ על תומאס לאנג בימי החמסין הדביקים שבאו עלינו בתחילת נובמבר? כי אף אחד באמת לא עד כדי כך ציני! אף אחד לא משחיל משפטים סרקאסטיים כשלוע האקדח צמוד לרקתו. אף אחד לא מביט על הסובבים במבטים משועשעים ו”

“אני מחבבת את ריצ'ר המבריק והבודד, את סקוט מורדוק הנונשלנטי, את הגיבורים בעלי ההומור היבש של אליסטר מקלין (לפחות בילדותי חיבבתי, כבר הרבה שנים שלא קראתי אותו) ועוד כל מיני ג'יימס בונדים לעת מצוא, רבים וטובים וטובים פחות. אבל תנו לי אחד כמו תומס לאנג, שיורה וצוחק, אוקיי, אולי הוא לא צוחק, אבל אני, הקוראת מתגלגלת מצחוק, ואני שוכחת את כולם. אפשר בבקשה עוד מהקסם הזה? אני מבינה שיו לורי הפך לשחקן מפ”

“אני צריכה לצדי סוכן-בלש-לוחם לשעבר-סופר גיבור-גריגורי האוס של עולם הריגול, בקיצור, תומס לאנג שכזה. ולמה? כי כמעט כל המבקרים קטלו את הספר ואני חושבת שהוא מצויין. אולי לא מושלם, אבל בהחלט כישרון גדול, ככה שאם תתנפלו עלי, מוטב שהוא יעמוד לימיני. הספר נכתב בשנת 1996, והעדות היחידה ל"עתיקותו" היא השימוש התכוף בטלפונים ציבוריים והעדר מוחלט של טלפונים סלולריים. לגבי כל השאר, הספר רלבנטי לגמרי. בתו”

“להפתעתי הספר כתוב בסדר גמור. קניתי אותו בגלל האוס (ברור...) וההוצאה - היודעת נפש בהמתה - עיצבה את העטיפה סביב תמונתו של הסופר שלבני התמותה הוא רופא דגול. כשהתחלתי לקרוא אמרתי לעצמי "לאאא. לא סביר שהוא יודע גם לכתוב". אבל טעיתי. הוא יודע. הוא כנראה לא יאיים על דיקנס או טולסטוי וכנראה ספריו של לה קארה יימכרו ביותר עותקים, אך מי שיקנה את הספר הזה לא ירוץ לתבוע את ההוצאה. תומאס לאנג הוא חייל (מיל)”