האם חשבתם על הקשר האפשרי בין ספרים למזג האוויר? למשל, ספריה של ג'יין אוסטן הם סתוויים למדי, בעוד שאנקת גבהים הוא במפגיע ספר חורפי. לעומת זאת, הגעתי למסקנה שספרי פנטזיה מתאימים להפליא לעונת הקיץ הישראלי, בייחוד לתקופה של גלי חום בלתי רציונאליים בעליל.
הטרילוגיה של קרול ברג התאימה לי כמו כפפה ליד לימים חמים ולחים אלו. הספרים כיפיים, קולחים (משום מה אני ממש לא סובלת את המילה "זורמים") ולא מעליבים את האינטיליגנציה, או מה שנותר ממנה...
הרעיון של חברות נפש בין שני גיבורים שונים מאוד זה מזה המתפתחים ומשתנים תוך כדי העלילה מצא חן בעיניי מאוד. אהבתי גם את המלחמה בשדים המתבצעת בתוך נפשו של האדם הרדוף ואת הקשר בין הלוחם ל"אייפה" האורגת של השער לתוך נפשו של אחוז הדיבוק.
העיצוב של העולם הפנטסטי מחזיק מים למרות כמה פדיחות בשמות של הדמויות (ללוחמים הדרזים יש שמות רוסיים?! ולאזרים יש שמות שחלקם דימיוניים וחלקם אנגלים מודרניים כמו פיונה וקטרין, מה קרה? נגמרה ההשראה?). אין ספק שבניית עולם שלם from scratch כולל מיתולגיה, היסטוריה ושפה, היא משימה קשה ביותר, ומעטים מצליחים להתקרב לרמה של טולקין, שהיה הראשון והגדול מכולם. טוב, אסור לשכוח שהוא היה פרופסור לבלשנות באוקספורד. הוא גם לחם בעצמו במלחמת העולם הראשונה, ואף נפצע, ומכאן תיאורי המלחמה האותנטיים, אבל זו כבר ביקורת אחרת...
בקיצור, שמחתי שהיכרתי את הסופרת קרול ברג ואת "השתנות". שני הספרים הבאים בסדרה לא רעים, אבל די חופרים ולא סוגרים את כל הקצוות בצורה הגיונית. ניתן בהחלט להסתפק בראשון מבין השלושה.
אגב, ראיתי באתר של קרול ברג שהיא כתבה עוד לא מעט ספרים, מעניין מדוע הם לא תורגמו.
קיץ נעים ובהצלחה עם החום!

















