ביקורת ספרותית על במופלא ממני מאת אמונה אלון
ספר טוב

---

את כולנו מטרידה לא פעם השאלה מה יכולנו להיות. מה היה קורה אם היינו בוחרים בדרך אחרת, לומדים משהו אחר, מאמצים חברה אחרת. לפעמים מדובר בהחלטות גורליות אפילו יותר- בני זוג, אמונה דתית, בית וילדים. האפשרות שהיינו עשויים להימצא בסיטואציה שונה לחלוטין לפעמים קוסמת, לפעמים מפחידה ובעיקר די קשה לתיאור. רובנו מעוצבים ומכירים את עצמנו על פי הבחירות שעשינו ולא מצליחים לראות ממש את עצמנו האחר. בספר הזה לוקחת אמונה אלון את רעיון היקום המקביל ויוצרת ממנו ספר עדין, רגיש ונוגע.

הספר נע בין שני היקומים של לירז: באחד היא אישה נשואה, אמא לילדים, שתומכת בישיבה המהפכנית של אחיה התאום ומקימה יחד עם בעלה ואיתו חיים רוחניים חדשניים בגליל. בשני היא רווקה מבחירה, מרצה תורנית מבוקשת שנמצאת ביחסים קורקטיים למדי עם משפחתה ועברה. בכל אד מהעולמות האלו נתונה לירז בקונפליקט של שאיפה רוחנית וצמא נפשי לבין הבדידות, בין חברות נפש של לומדים לבין קרעים משפחתיים שלא התאחו. שני העולמות מוצגים לסירוגין, אחד כחלופה של השני, ובין לבין שתולים אירועים קטנים שממחישים את "מה היה קורה אילו" של הצד השני.

כמו ב"ותכתבו אהובתנו" המקסים, גם כאן אמונה אלון מפליאה בכתיבה רגישה, עמוקה, שנוגעת עמוק בנפש ופותחת אינסוף מחשבות, רעיונות ותהיות להפוך בהם. מטבע הדברים והסיפור, הכתיבה משולבת במדרשי חז"ל, ציטוטים ופסוקים שלא מעיקים על הקריאה אלא מעשירים אותה ומוסיפים לה. בניגוד לספר הקודם, העלילה כאן קלושה יותר ולא ממש נמצאת במרכז, ואילו ההתחבטויות הנפשיות והרוחניות של הגיבורים הם העיקר. לטעמי, אלון ביטאה כאן את עצמה בצורה כנה וישירה הרבה יותר, וכתבה ספר מהמרגשים שקראתי. מומלץ בחום.

» ביקורות נוספות של מירב
» ביקורות נוספות על במופלא ממני