1. מי אני

....כמו אותו עורב מהמשל, שניסה ללכת כמו יונה, ולא רק שלא הצליח – גם שכח איך ללכת כמו עורב.
ונשאר עם הליכה מוזרה, לא שייכת.
לא בדיוק פה, לא בדיוק שם.
רק תחושת זרות שלא מרפה...

נכתב לפני ארבעה שבועות

2. סתם עוד אחת

כל הדבורים הפועלות חסרות הדעת,
כפופות על עמלן הבלתי פוסק
בתנועה מתמדת, עפות מפרח לפרח,
חגות סביב, מייצרות דבש וממשיכות
הלאה.

נכתב לפני ארבעה שבועות

3. מה יקרה עוד 200 שנה

ילדי אומר לי :
אמא נכון עוד 200 שנה אני ואת לא נהיה פה וכבר נמות?
המילים שלו דוקרות אותי כמו בוררות בפינצטה חדה במיוחד את התקפי החרדה שלי וחלומות הביעוטים.
"אולי" אני אומרת לו "ואולי ימציאו עד אז תרופה שתיגרום לנו לחיות עד גיל 500 ונהיה שנינו עוד 200 שנה זקנים ומצחיקים בלי שיניים"
הוא מגחך. מחייך לעצמו ואומר משהו שאני כבר לא זוכרת.
ראשי היה עסוק בשאלה שלו מצד אחד והרגעה העצמית טיפשית מצד שני. 'זה עוד 200 שנה מה את נלחצת. את תמותי הרבה קודם'.

ואני עולה הביתה. לוקחת כדור הרגעה-משתיק-פחדים וממשיכה הלאה. ותוהה איך הילדים מצליחים להעביר הכל בככ קלות.
או שגם הם בכלל לא .

נכתב לפני 4 שנים ו-5 חודשים

4. שלום

שנים שרדפתי אחרי השלום שלי. איפה לא חיפשתי אותו.
מתחת למיטה, לפעמים אפילו מעליה..
דיברתי עם השני הסברתי לשלישי
ועם רביעי בכלל לא הצלחתי לדבר, הוא היה מסומם
החמישי אמר לי לבדוק בעבר
השישי אמר לי שזה יבוא בעתיד.
אבל אז, ככה באמצע הדרך כשכבר הלכתי לאיבוד
פגשתי את הראשון,
הוא הסתכל על עצמו,זקן אך נחוש. ״ איפה הדרך לשלום?שאלתי נואש. והוא אמר:
״מי הוא זה הקושר אותך?״
השפלתי את מבטי אל האדמה ,מרוכז. נעליו היו מפורקות,קשורות בחוטים.
״ביום שה-למה שלך לא יהיה כבול ל-לאן- תמצא את הדרך.
שלום!״ אמר לי.
ונעלם

נכתב לפני 12 שנים ו-7 חודשים

5. אהבות

הוא שאל אותי אם יש לי עבר פלילי
עניתי:כן,
ים של תיקים פתוחים
על אהבות לא סגורות

נכתב לפני 12 שנים ו-9 חודשים

6. סימנים

עוצם עיניים,
אם אראה רוב ירוק
כשאפתח אותן-
אתה שלי

פקחתי אותן.
תל אביב.
ירוק-
יש לי רק על הנייר
וגם הוא מתכלה לאיטו
בעשן.

נכתב לפני 12 שנים ו-9 חודשים

7. פיסות

ציירתי אותך
ריאליסטית מתמיד
ואת
יצאת מתוך הדף
ונעלמת.

עד היום
אני מוצא חלקים ממך
מפוזרים

מפה
ומשם

נכתב לפני 12 שנים ו-9 חודשים

8. זיכרונות

הָיִיתִי מִזָּמִין אוֹתוֹ לְכוֹס תֵּה.

הַיְנוּ יוֹשְׁבִים זֶה מוּל זֶה

וְחוֹשְׁבִים וְאוֹמְרִים
אֶת כָּל מָה שֶׁלֹּא יאמֵר לְעוֹלָם

בִּשְׁתִיקָה.

נכתב לפני 12 שנים ו-9 חודשים

9. אינקובטור

אתה חי בתוך בועת זכוכית.

בכל פעם שנדמה לך שיש בה
סדק-
באופן אובססיבי ,
אתה מדביק אותה שוב
ושוב.


אבל זו,
לא בועת הזכוכית שלך
סביבך-
זה כבר רק הדבק.

והריח שלו

נורא.

נכתב לפני 12 שנים ו-9 חודשים