“הדבר הראשון שהכה בתודעתי היה - איזו שפה רהוטה, גבוהה,המערסלת בקרבה מילים בודדות ההופכות לסך משפטים מיוחדים ואח"כ לעמודי קריאה מרתקים ומסחררים .
הספר הזה נכתב לפני 100 שנה ויותר {ב-1909} והוא לא רק עדכני בנושאו,אלא מרתק ולא ניתן להניחו מהיד.
זוהי גדולה של ספר העומד במבחן הזמן הספרותי.
מרטין עדן ששמו כשם גיבורו,הוא רומן שהיסודות האוטוביוגרפיים של ג'ק לונדון המחבר שזורים בו היטב .
לונדון כתב את הרומן לאחר שכבר היה לסופר מפורסם,מבוסס כלכלית וחברתית ,ומתוך זווית הראיה הזאת ל-עברו הביוגרפי -כתב את הספר.
מרטין -עדן בראשית שנות ה-עשרים,מלח עני בחופשה מאזור סן פרנסיסקו, מתוודע בדרך מקרה לרות מהמעמד הבורגני הגבוה,בעיניו-היא דמות נשית כה חכמה ,בעלת רוחב אופקים ונימוסים כיאה למעמדה .הוא יודע בחושיו שהיא הדמות הנשית והערכית שאליה שאף כל חייו ולא ידע, מתאהב בה מיידית ובעוצמה עזה.
בניסיון לצמצם פערי -ידע והשכלה ונימוסי חברה מתחיל מרטין את דרכו האישית והחברתית בקריאת ספרים,עיתונים, וכתבי-עת מכל הבא לידיו בספריות הציבוריות עד שהוא יודע אל מה הוא נכסף ומה מטרתו מחייו. ייעודו להיות-סופר!.
בטוח בכישרונו הספרותי,ביכולותיו האינטלקטואליות הנרכשים ובניסיון חייו העשיר, הוא מתחיל לכתוב ללא הפסק כאחוז- אמוק,יצירות ספרותיות,מסות פילוסופיות ושירי-אהבה. את היצירות הללו הוא שולח לכתבי -עת אשר בתורם כולם אבל כולם מחזירים את המעטפות עם מכתבי תודה או ללא מכתבים כלל .
בכל התקופה הזאת שנמשכת חודשים רבים -מרטין חי בתנאי עוני ורעב מחפירים ,עד הגיעו למצב שבו היה צריך למשכן את בגדיו וחפציו האישיים כדי שיהא בידיו כסף לקנות בולי-דואר כדי לשלוח את המעטפות ובתוכם יצירותיו הספרותיות.
בכל הזמן הזה ובמקביל רות מתאהבת בו תוך כדי התכחשות לרגשותיה הללו,היא מצדה רואה בו "פרא האציל" ומנסה
להניאו ממימוש חלומותיו הספרותיים. רות כמי שנאמנה לערכיה הבורגניים של מעמדה מנסה להניע את מרטין להשיג לעצמו "משרה" צנועה ומטיפה לו שהדרך להתקדם בחיים היא באמצעות טיפוס אטי וזהיר, עבודה קשה וציות למוסכמות החברה. ניסיונותיה אלו נהדפים ע"י מרטין שוב ושוב שאינו מוכן להקשיב ולהיות חלק מ "ברגי- עבודה הקפיטליסטיים".
הפערים החברתיים והאינטלקטואליים בין מרטין לרות הולכים וגדלים מצידו. למרות שרות הינה בוגרת תואר ראשון בספרות אנגלית מאוניברסיטת ברקלי, הוא מבחין שטעמיה הספרותיים מצומצמים מאוד,לא חורגים מהמקובל ,ותואמים את הפופולרי באותה תקופה,אולם הוא ממשיך לאוהבה ללא תנאי ובעוצמה רבה.
רות אינה מכירה בכישרונו של מרטין הקורא בפניה את יצירותיו ודוחפת אותו שוב ושוב להיות "הבחור מן השורה". מרטין נקרע בין אהבתו הגדולה אליה לבין התעקשותו לפרוץ כסופר ,כשתודעתו האינטלקטואלית והחברתית כבר מבקרת את השטחיות ,הבורות,והצביעות שבעיניו, הקיימים בקרב בני- המעמד הבורגני -הגבוה שאותם מייצגים רות,בני משפחתה,ומעגל חבריהם.
אחד משיאי הספר הוא בפירוק אירוסיי מרטין ורות מצידה של
זו האחרונה ובהשפעת הוריה ,בגין התעקשותו להיות סופר. מרטין מגיע לעוני מחפיר שרק בעלת הבית הכובסת שאצלה הוא מתגורר-משמשת בשבילו קשר הצלה לאוכל,לחמום חדרו ולעידוד נפשו.
לונדון מדגיש בראייתו הסוציאליסטית כי רק אנשים בני המעמד העני, העובדים בפרך כבהמות,חסרי השכלה ואי -יכולת ניוד חברתי,הם הם האנשים המעניקים עזרה וכתף תומכת למי מהאדם הנזקק הניצב מולם.
מרטין שולח בהתמדה ובעיקשות את סיפוריו,מסותיו וכתבותיו לעיתונים וכתבי -העת ונדחה שוב ושוב. הוא בוחן את יצירותיו בהשוואה ליצירות המתפרסמות ואינו מבין מדוע הוא נדחה ללא סוף,שהרי יצירותיו עולות על מה שמתפרסם בהם.
אולם הוא לא נכנע ומטיח שוב ושוב את ראשו בכותלי הממסד הספרותי.
בכך מעניק לונדון את ניתוחו הסוציולוגי אודות "עולם הספרות" של מה שהסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה כינה "השדה של הייצור התרבותי".ניתוח האומר כי הצלחה ב"שדה התרבותי" מצריכה יכולות "פוליטית","דיפלומטית" וניצול נבון של "קשרים" כדי להתנהל ב"שדה" הזה,וכן הכרה בחשיבותו של המוצא הסוציו-אקונומי של הסופר להצלחה בו. מסתבר כי האיכות הספרותית לבדה אינה מספיקה.
מרטין שכמעט ונואש מכישלונותיו הספרותיים החוזרים ונשנים ,מצליח לבסוף להבקיע את חומות הממסד הספרותי,יצירותיו מתחילות להתפרסם טיפין טיפין עד היותו סופר מפורסם,עשיר מאוד ומקובל חברתית.
במצב שכזה מבקשת רות לחזור אל חייו -אבל הוא דוחה אותה בטיעון שהיא והוריה סרבו לקשר ביניהם כשהיה עני,חסר- מקצוע ובן מעמד חברתי נמוך מהם,ועכשיו משהוא מפורסם ,עשיר ומחוזר בקרב דרגי החברה הגבוהה -הם רוצים בו כחתן בעל תווית איכותית לשידוך .
מרטין בשיא פרסומו ועושרו נקלע לדיכאון נפשי שבו הוא מאבד כל עניין באנשים ובכתיבה. שט בספינה לאיים הקרביים היכן שפעם מצא את אושרו שם,אולם הוא לא מגיע לנמל האי.
עלילת רומן שכזה אפשר למצוא למכביר ובאופן הקלישאי הזה בהרבה רומנים אחרים. אז מה עושה את הרומן -"מרטין עדן " למיוחד ושונה מהם?,תשובתי -שפת כתיבת הרומן.
גם אחרי 100 שנה הספר כתוב ממילים ,ממשפטים ומהצרופים המבניים שבהם, לשפה שיצרה אצלי תחושת קריאה ממקום של "גדול מהחיים".לדעתי,גם בתקופתינו -קשה למצוא ספרים הכתובים באופן גאוני שכזה.
אין ספק שגאוניות הכתיבה היא של ג'ק לונדון כסופר.
אולם מכיוון וקראתי את הספר בעברית ובתרגום החדש ,
אני מניחה זר עלי -זית לראש -המתרגם הנפלא: עודד פלד,
{שתרגם גם את הספר הנפלא "טוטם הזאב"}.יכולת תרגומו המקצועית ,ניסיונו רב- השנים בתחום ואופקיו האינטלקטואליים הם שהגביהו את הרומן למחוזות חוויה נדירים והותירו אותי נעתקת -נשימה במהלך הקריאה.
לספר נכתב אחרית- דבר מעולה ע"י מִלֵּאת שמיר-הפורש את הרקע הביוגרפי,החברתי והכלכלי לכתיבת היצירה הזאת.
יש לשבח גם את הוצאת "כרמל" (בשיתוף "המפעל לתרגום ספרי מופת") על שיקוליה ואופקיה הספרותיים בהוצאת תרגום מחודש לספר ,שלא יזכה ל"ככב " ברשימת רבי- המכר ולמרות זאת השקיעו מאמץ ספרותי וכספי בהוצאתו.
עטיפת הספר הנה מיצירתו של הצייר האמריקאי- וינסלו הומר {1836-1910}.הציור בשמו-"סחף העצים" מתאר בסגנון ריאליסטי- מלח הניצב מול הגלים הסוערים עד שנדמה שתושיט ידך ותיגע בקצף גלי- הים הלבנים ,המלוחים,וברוח החזקה הנושבת בם.”
