ביקורת ספרותית על עירם של האנשים הקטנים - סיפורים מהמאה העשרים מאת שלום עליכם
ספר מעולה

---

התרבות שלנו היא תרבות חדשה שצמחה לה בלי שום קשר (כך נראה) לזו שהיתה לפניה. וזו שהיתה לפניה חיה בעיירות קטנות וצפופות, בתחום מושב - כלומר אי אפשר לזוז הרבה, מה שמעצים את הקלסטרופוביה, בעוני רב מאד - למעט כמה "גבירים" (בדרך כלל אחד בכל עיירה) בסביבה שהיא מכוערת ועלובה (מי ישתול פרחים כשאין כסף ללחם?) ועם המון סכסוכים וחיכוכים, שמחייבים מתווך מוסכם להתרתם.

שלום עליכם מצליח להקים לתחייה עולם שנשאר עבורנו רק בסיפורים. הוא מתאר אותו בעושר פרטים, ומצליח (שוב) לשבות אותי בקיסמו. וזה לא פשוט כי למרות יכולתו הסיפורית הנפלאה, אי אפשר להגיד שהוא היה טוב לב וסלחן, והוא מצליף ביהודים התמימים עליהם הוא מספר בהרבה ציניות והומור נשכני.

הספר כולל 18 סיפורים קצרים עד קצרצרים שביחד פורשים את אווירת הימים ההם (כל הסיפורים פורסמו בתחילת המאה ה 20, עד סמוך למותו של שלום עליכם ב 1916). קשה לי לקבוע איזה מהם חביב עלי ביותר, אבל התרשמתי עמוקות מ"שני משלוחי מנות" ומ"הרומן הראשון שלי". הראשון עוסק בשתי משרתות צעירות ורעבות, בגבירות המפוטמות אותן הן משרתות ובאדונים הפתיים, בעליהן של הגבירות. השני הוא סיפור מצחיק להפליא, העוסק בשני צעירים ומורה פרטי...פנינה.

הספר הזה קל ומהנה יותר לקריאה מ"סיפורי תוהו" גם בגלל התרגום הקולח של בני מר, שבניגוד לדן מירון לא הרגיש כפוי לתרגם כל בטוי כלשונו אלא כמשמעותו ותרם בזה לקריאוּת של הספר. בילדותי שמעתי את הביטוי "שני יהודים, שלוש דעות". הספר הזה מדגים היטב את הבטוי הזה. אולי התרבות כבר לא אותה תרבות, אבל אין ספק שאנחנו צאצאיהם הביולוגיים הכשרים, החולקים את אותו DNA.

*

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על עירם של האנשים הקטנים - סיפורים מהמאה העשרים