“ספר מדהים. פשוט עצוב לראות מה אני מרגישה אחריו, אני מרגישה ריקה, צמאה לעוד, משותקת אחרי המידע שהספר העניק לי. מדהים, פשוט לא יכלתי לעצור לרגע, המילים כישפו אותי, שאבו אותי לתוך הספר, ואולי הן אפילו ליחשו אותי. כן, ליחשו, לא המצאתי את המושג הזה, זה פועל מתוך הספר. אני מרגישה חלולה, כאילו שהדבר היחיד שיוכל לספק אותי עכשיו זה ספר המשך, מדהים ומרתק כקודמו. אבל בואו נישאר בהווה, הספר מדהים ומרתק,”

“"הבאת את החומר?" "בדיוק כמו שביקשת אדוני" "איזה ספר הפעם?" *יצורים יפהפיים נשלף* "את צוחקת עליי? רומן רומנטי עם נגיעות קיטשיות?" *מבט מזועזע* "תנסה" מותר לחשוב לפעמים שהחיים הם סרט מתח, לא? אז ידידה שלי הביאה לי לפני כמה חודשים את "יצורים יפהפיים", ומאז הוא נח כמה חודשים טובים על המדף. הספר עושה רושם ראשוני של ספר קיטשי, דוחה ורומנטי. העלים הוורודים והדרך האפלה, התקציר שנפתח בדיבור על א”

“לפני קצת פחות משנה, היה פורימון בשבט שלנו, כמו כל שנה. זה עניין די גדול, מעין הפנינג גדול שמורכב ממבנים צופיים, שהשכבות הבוגרות עובדות עליו, קורעות את הידיים בכפיתות, והעבודה קשה מאוד. בתור קורס והשכבה השלישית שהוטל עליה לבנות מבנה קורס בפורימון, היינו צריכים להוכיח את עצמנו. לא ממש הצלחנו בזה, אבל המבנה עמד בסופו של דבר. לא משנה, זה לא העיקר. ביום של הפורימון אחרי שבוע עמוס בעבודות קמנו כולנו מו”

“*אזהרת ספוילרים קלים* לאחרונה הגעתי למסקנה שסופרות פנטזיה כותבות את הדמות הראשית שלהן לפי איך שהן היו רוצות להיות בעצמן. טוב, בעצם, לא כל הגיבורות האלה מושלמות לחלוטין באופן סופי ונחרץ, אבל כן, יש איזו תחושה עמומה שהסופרת מעצבת את הדמות לפי המראה, ההתנהגות והכישורים שהיא רוצה שיהיו לה או לפחות רצתה שיהיו לה בגיל 16- עובדה שרוב הגיבורות האלה מתנהגות כמו נשים לכל דבר וממש לא כמו מתבגרות (להוציא א”

“ספר מדהים. פשוט עצוב לראות מה אני מרגישה אחריו, אני מרגישה ריקה, צמאה לעוד, משותקת אחרי המידע שהספר העניק לי. מדהים, פשוט לא יכלתי לעצור לרגע, המילים כישפו אותי, שאבו אותי לתוך הספר, ואולי הן אפילו ליחשו אותי. כן, ליחשו, לא המצאתי את המושג הזה, זה פועל מתוך הספר. אני מרגישה חלולה, כאילו שהדבר היחיד שיוכל לספק אותי עכשיו זה ספר המשך, מדהים ומרתק כקודמו. אבל בואו נישאר בהווה, הספר מדהים ומרתק,”

“"הבאת את החומר?" "בדיוק כמו שביקשת אדוני" "איזה ספר הפעם?" *יצורים יפהפיים נשלף* "את צוחקת עליי? רומן רומנטי עם נגיעות קיטשיות?" *מבט מזועזע* "תנסה" מותר לחשוב לפעמים שהחיים הם סרט מתח, לא? אז ידידה שלי הביאה לי לפני כמה חודשים את "יצורים יפהפיים", ומאז הוא נח כמה חודשים טובים על המדף. הספר עושה רושם ראשוני של ספר קיטשי, דוחה ורומנטי. העלים הוורודים והדרך האפלה, התקציר שנפתח בדיבור על א”

“לפני קצת פחות משנה, היה פורימון בשבט שלנו, כמו כל שנה. זה עניין די גדול, מעין הפנינג גדול שמורכב ממבנים צופיים, שהשכבות הבוגרות עובדות עליו, קורעות את הידיים בכפיתות, והעבודה קשה מאוד. בתור קורס והשכבה השלישית שהוטל עליה לבנות מבנה קורס בפורימון, היינו צריכים להוכיח את עצמנו. לא ממש הצלחנו בזה, אבל המבנה עמד בסופו של דבר. לא משנה, זה לא העיקר. ביום של הפורימון אחרי שבוע עמוס בעבודות קמנו כולנו מו”

“*אזהרת ספוילרים קלים* לאחרונה הגעתי למסקנה שסופרות פנטזיה כותבות את הדמות הראשית שלהן לפי איך שהן היו רוצות להיות בעצמן. טוב, בעצם, לא כל הגיבורות האלה מושלמות לחלוטין באופן סופי ונחרץ, אבל כן, יש איזו תחושה עמומה שהסופרת מעצבת את הדמות לפי המראה, ההתנהגות והכישורים שהיא רוצה שיהיו לה או לפחות רצתה שיהיו לה בגיל 16- עובדה שרוב הגיבורות האלה מתנהגות כמו נשים לכל דבר וממש לא כמו מתבגרות (להוציא א”