דירוגים

לא התחברתי. המון ביקורות מהללות את מורקמי אז רציתי לקרוא ולאהוב אבל זה לא קרה. ההתחלה היתה איטית ולא הקליק מהר. באזור עמוד 150 כן נכנסתי לזה. חיכיתי ככ שהכל יתחבר ותהיה משמעות לכל הטירלול בעלילה אבל זה לא קרה. הספר נסגר בלי סיפוק מבחינתי.

עודד לויטה, המחבר, הוא שם בו נתקלתי במקרה. הספר שלפני הוא ספר של מעט פחות ממאה עמודים לא ממוספרים, בגופן קטן במיוחד ובפורמט מוגדל מספר סטנדרטי. הספר "נוצר" בארה"ב ונמכר כאן בעברית. יוסי נשוי ללאה והם יחד לפני ומאז 57 שנה. חייהם עברו בקיבוץ ובשנים הא

ספר מצוין לנוער וגם מבוגרים יכולים להנות ממנו מאוד..

הגעתי ל"המטופלת השקטה" עם ציפיות גבוהות מאוד, בעיקר בגלל כל ההמלצות והבאזז העצום סביבו. לצערי, החוויה שלי הייתה שונה לחלוטין. בקושי הצלחתי לסיים את הספר, ולא בגלל שהוא מורכב או מאתגר, אלא פשוט כי לאורך רובו לא הצלחתי להתעניין באמת במה שקורה. אחת הבע

כתיבה מעולה סיפור קטן ונוגע ללב

אחד הדברים שהכי אהבתי ב"לא רלוונטית" הוא שהוא מצליח לגעת בנושא שרבות ורבים חושבים עליו, אבל מעט מאוד ספרים ישראליים מעזים להציב במרכז: מה קורה כשהזהות שבנינו במשך שנים הקריירה, המעמד, הזוגיות והדימוי החיצוני, מתחילים להתערער. דרך סיפורה של לילי הרטמ

הביקורת מוקדשת לזכרם של מארק וסימון בלוך, אשר גופותיהם הועברו ונטמנו בפנתיאון גדולי האומה בצרפת, לפני שבוע, ב 23 ביוני 2026. היה היה סופר, חוקר והיסטוריון יהודי צרפתי בשם מארק בלוך. בלוך היה היסטוריון בן היסטוריון, אשר אהב את צרפת בכל ליבו. הוא שירת

"ירח בשולי נהר" הוא השני בסדרת ספרי "השוליים" של צמד הסופרים הנשוי, המכונה אילונה אנדרוז. עד כמה שזה נדיר, הוא טוב בהרבה לטעמי מהספר הראשון בסדרה. אהבתי את ההתפתחות של העלילה, הרחבת דמותו של ויליאם שהופיע כדמות משנית בספר הראשון, והפך לדמות הראשית בס

טוב מאחר ורבים מהקוראים כבר חזרו וספררו את הסיפור אין צורך שגם אני אעשה את זה. באופן כללי הבנו את התוכן והשאר יסופר בספר עצמו לאלו שיחליטו לקרוא. טוב, אז אחרי כל זה אני אגיד שמאד נהינתי ואני בדרך לראות את הסרט בעיקר מתוך סקרנות גדולה לראות איך זה עבר

"סודותיו של מורה הנבוכים" הוא הישג אינטלקטואלי מרשים. מיכה גודמן מצליח להנגיש את הטקסט המורכב ביותר בהגות היהודית בשפה קולחת, בהירה ומעוררת מחשבה. הכתיבה מהודקת, הטיעונים בנויים לתלפיות, וקשה שלא להישאב לחוויית הקריאה ולתחושה שסוף סוף פיצחנו את החידה

ספרו של ויליאם ג'יימס, "החוויה הדתית לסוגיה", הוא מסמך מכונן שלא רק מגדיר מחדש את הפילוסופיה של הדת, אלא משנה את הדרך שבה אנו מסתכלים על החיים הפנימיים שלנו. בקריאה מחודשת, קשה שלא להשתאות מהרלוונטיות של ג'יימס גם בעידן המודרני, שבו הדת לעיתים נבלעת

הרומן הגדול של אמיל חביבי הוא טור דה פורס של שילוב ז'אנרים. מה אין פה? סיפור הרפתקאותיו של מין למך ביש גדא, משת"פ בן משת"פ (ליטרלי), סאטירה פוליטית מצחיקה ממש על ישראל של שנות מפא"י, מדע בדיוני ואבסורד, ציטוטי שירה ערבית קדומה ומודרנית, יחסי הורים וי

המפגש עם יצירתו של אשר קרביץ מציב מראש ציפייה לקול ספרותי ייחודי, שנון ואינטליגנטי. אל "לכתוב כמו אלוהים" הגעתי עם הציפייה לפגוש את הסגנון המוכר והאהוב של "הכלב היהודי" – אותו שילוב מנצח בין חוש הומור מפותח לבין עלילה בעלת משקל וסיפור רקע רציני יותר.

ספר עם הבטחה גדולה, שבסופו של דבר מתגלה כתרגיל בסדנת כתיבה שנשען על עלילה מאד לא ברורה, עולות המון שאלות שהן למעשה פינות שהמחבר לא סגר כראוי. העיסוק האמנזיה מעניין ונראה שנעשה לימוד מעמיק של מה שעובר על אנשים עם בעיות מהסוג הזה, אבל באיזשהו שלב זה נה

הספר מחכים, שנון, פורש עובדות על האדם באופן שקשה להתחרות במידת העניין שהוא מעורר, ולמרות זאת נשארתי בתחושת תהייה, כאילו משהו חסר. כשאמרתי זאת לחבר, הוא ענה שלדעתו השלם גדול מסך חלקיו, ו"בסוף זה מתחבר". הדקויות האלה פחות חשובות. זה באמת ספר נפלא. בריי