1. כבר אחרי חצות

כבר אחרי חצות,
ואת חושבת
שאת לגמרי לבד.
ממשיכה לבכות,
הרוח נושבת
מעבירה ניגוב, ועוד אחד.

אנשים עוברים,
את כאן יושבת,
כמעט ובלתי נראית.
אנשים יודעים
הרוח מלחשת
את צריכה להירגע כעת.

כבר אחרי חצות,
זה כבר לא בטוח,
כדאי שתחזרי לביתך.
מנגבת דמעות,
נרגעת הרוח,
אך גם שם את לבדך.

כאן אין זרים,
הטעם מלוח,
מעינייך זולגת דמעה.
חייך מרים,
רוצה רק לצרוח,
אך כל שנשמע הוא דממה.

נכתב לפני 7 שנים ו-2 חודשים

2. נדנדה

אנחנו כמו נדנדה. רגע למעלה ורגע למטה. עולים, יורדים, ושוב עולים. כך, בסדר קבוע. אחרי הירידה תבוא עלייה, ולאחר העלייה, ירידה. הדרך הקבועה הזו, שאנו עוברים כל יום, שוב ושוב, לעולם לא נגמרת, אך אנו יכולים להמשיך להתעודד מכך שישנם יותר רגעים בפסגה מאשר בתחתית. אנחנו נחזור למעלה, כל עוד לא איבדנו את התנופה.

נכתב לפני 9 שנים ו-9 חודשים

3. הרגע הזה...

הרגע הזה, שמגיעה ההבנה,
שאת החשוב מכל כבר איבדת.
הרגע הזה, עם תובנה ישנה,
שלחינם עד עכשיו עבדת...

נכתב לפני 10 שנים ו-10 חודשים

4. כך זה נראה

כך זה נראה,
ילדה בוכה יושבת,
כך זה נראה,
ילדה יפה צוחקת.

כך היא נראית,
אדומה ונפוחת עיניים,
כך היא נראית,
עיניה נוטפות מים.

כך היא נראית,
עיניה מחייכות,
כך היא נראית,
פניה צוהלות.

כך זה נראה,
אלו בנות שונות,
כך זה נראה,
אך גם כאן יש טעויות.

כך זה נראה,
בעלת חיים כפולים,
כך זה נשמע,
צחוק ובכי מתערבבים.

כך היא כאן,
שמחה ומאושרת,
כך היא שם,
מלאת געגועים ומאוכזבת.

נכתב לפני 11 שנים ו-9 חודשים

5. מילים, מילים

מילים, מילים,
מילים פשוטות,
מילים כתובות.
מילים הנאמרות בקול,
מילים הנלחשות לאוזניים קרובות.
מילות בכי, מילות צחוק,
מילים הנישאות רחוק.

נכתב לפני 12 שנים ו-2 חודשים

6. אין הדבר בידי

אין הדבר בידי
להגיע אל השמש,
אין הדבר בידי
לעצור את העולם מלכת,
אין הדבר בידי
להחזיר את הגלגל לאחור,
אך יש בידי דבר
הנקרא "לעזור".

עזור לאדם היושב על ידך,
עזור לאדם העומד ממולך,
עזור לאדם זר או לחבר,
עזור למפעוט ועד בוגר.

נכתב לפני 12 שנים ו-3 חודשים