ביקורת ספרותית על אוקיינוס בקצה המשעול - פרוזה # מאת ניל גיימן
ספר טוב

---

שלום לך ניל גיימן. את הספר הזה קניתי וקראתי בעקבות שכנועים של חברה שלי, שמעריצה כל רשימת מכולת שאתה כותב. ואני מבינה אותה- אם גם אני הייתי גדלה על הספרים שלך, כמוה, גם אני הייתי כזאת.

אתה יודע על מה הספר מדבר ומי הדמויות בו, כמובן, אבל אני רוצה להגיד לך על זה משהו. על זה שכתבת סיפור כל כך קטן לכאורה- בקושי עשר דמויות, פחות מחמישה קילומטרים ואפילו לא שבוע, ובכל זאת הוא נותן הרגשה שזה עולם ומלואו, גם אם יש עולמות שלמים מסופרים מחוץ לנקודת הזמן הקטנה הזאת. וזה דבר כל כך מדהים.
וזה גם ההבדל בין הספר הזה לספרים אחרים שלך שהספקתי לקרוא. שם, נתת את התחושה של סוף העולם בעזרת הרבה דמויות, שלכל אחת מהן יש את הרגעים שבהם מתעכבים עליה ואז ממשיכים הלאה. כאן זאת רק נקודת מבט אחת, מקום כל כך מצומצם ומעט מאד דמויות, ועדיין- ההרגשה הזאת של סוף העולם בעיניים של ילד בן שבע לא פחות חזקה. מתבקש להגיד שאולי אפילו יותר.

ולטי המפסטוק. חייבים להתעכב על הדמות החכמה הזאת. אני אפילו לא יודעת מה לומר. אבל היא ראויה לפסקה משלה, בכל אופן, אז הנה.

בספר הזה שלך, ניל גיימן, יש את המשהו הזה שגורם לי להתאהב בספרים באופן מוחלט, בערך, המשהו הזה בכתיבה שנתן לי את התחושה בתור ילדה שאני יכולה לעשות הכל. ניצוץ, יש כאלה שהיו קוראים לזה ככה. אבל זה לא מדויק- זה יותר כמו לחכות לאוטובוס בתחנה, ולשמוע שיר של הביטלס שמתחיל במנגינה פסיכדלית, ולחשוב שזה יהיה עוד שיר שנכתב בהשפעת סמים, ואז השיר מתחיל ופתאום אתה מגלה שהמילים שלו יפהפיות ובעצם אתה ממש ממש אוהב את השיר הזה ושהוא כל מה שטוב במוזיקה ושהוא הרבה יותר מכל מה שחשבת. וזה לא משנה בכלל אם הוא באמת נכתב כשג'ון לנון היה תחת השפעת אל.אס.די.
כי העיקר הוא ההרגשה הזאת בתוך עצמך, ההרגשה שהשיר או הספר הזה מתחבר לך איפהשהו שם בפנים לחלק של פאזל, שבדיוק היה צריך את הספר או השיר הזה כדי להיות פאזל שלם.
זאת ההרגשה שהכתיבה שלך נותנת בספר הזה, ניל גיימן. ובחלקים מסוימים, בעיקר בקטע האוקיינוס ובעמוד וחצי האחרונים, זה כמו לקרוא שיר אחד יפהפה וארוך.



תודה, ניל גיימן. זה מה שניסיתי להגיד בביקורת הזאת. גם אם בכל זאת לא נתתי חמישה כוכבים (יום אחד אני אסביר לעצמי למה), וגם אם אני בקושי זוכרת איך כותבים ביקורות אז אני מנסה לנסח את המחשבות שלי במכתב כדי להבין אותן, וגם אם זה עוד שיר תחת השפעה של אל.אס.די. תודה על הספר הזה.

» ביקורות נוספות של לואיזיאנה מנטש השקנאית
» ביקורות נוספות על אוקיינוס בקצה המשעול - פרוזה #