ביקורות ספרים על הספר ארבעה בתים וגעגוע - עמודים לספרות עברית #
|
אחרי שקראתי את הספר הזה אני בהלם שמעולם לא קראתי את אשכול נבו. אני תמיד ידעתי שהוא סופר מאוד מוערך, ויש לו בית ספר לכתיבה, אבל לא ידעתי שמעבר לכתיבה מסתתר, גם אדם שלא רק אוהב לכתוב שמסתכל בדמויות באופן רגיש, ומשרטט את רגשותיהם ומחשבותיהם בצורה מיוחדת. אני מודה שקראתי כמה ספרים של סופרים שלמדו איתו כמו נתנאלה שליזנגר שכתבה את אחרי המעשים, אפילו ראיתי קווי דימיון.
הסיפור מגולל את סיפורם של ארבעה משפחות בבניין אחד, יש את זוג הסטודנטים נועה ועמיר, סימה ומשה הנשואים ולצידם משפחה ששכלה את בנם גידי, ומשפחה הערבית עם העובדת הערביה ג'ינה יותם האח השכול אחיו... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
כתיבה יפה ואחד הספרים היפים שקראתי, מי שיתחבר לאשכול נבו יאהב את כל שאר ספריו אך לדעתי זה אחד הטובים שלו... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי ביקורות גרועות על הספר אבל לא חשבתי שאנטוש אחרי 10 עמודים. עוד לפני שהגעתי בכלל להבין את תוכן הספר התייאשתי מצורת הכתיבה המזעזעת. תתי פרקים תלושים אחד מהשני, כתובים בחצאי חרוזים, שכמעט כל אחד מהם בגוף ראשון - כל פעם של דמות אחרת. כשכל חצי עמוד אני צריכה להתאמץ להבין מי מדבר עכשיו ועל מה התייאשתי אחרי פחות מחצי שעה. בלתי נסבל.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר זה היה הראשון שקראתי לאחר תקופת בצורת ארוכה בה התמקדתי בספרות מקצועית והתרחקתי מסיפורת, ללא כוונת מכוון – כך יצא.
וככזה, הוא הדגיש והזכיר מבחינתי את כל מה שיפה בספרות העברית שלנו.
הכתיבה קולחת ומצאתי עצמי אט אט אך בהדרגה רציפה מזדהה עם הדמויות השונות ונכנס לנעליהן.
הספר הודפס ב 2004 והוא עוסק בהווייתם של ארבע משפחות ודמויות לווין נוספות במושב מעוז ציון של שנות התשעים, טרם האיחוד עם היישוב מבשרת ירושלים אשר מיסד את היישוב של היום – מבשרת ציון.
דרך משעולן של המשפחות בעלילה, בארבעת הבתים, אנו מקבלים הצצה אותנטית לישראליות של אז, ובחלקה גם של הי... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ב2 מילים: יצירת אומנות.
בחיים לא חשבתי שאפשר לתאר את געגוע במילים, אבל אשכול נבו הצליח. והוא הצליח כל כך טוב שפשוט התחלתי להתגעגע.
להתגעגע לבן זוג שלי שראיתי אותו יום לפניי, למשפחה שלי שבקצה השני של הארץ ולתקופות עבר שלא יחזרו.
הספר כתוב בשפה הכי פשוטה שיש, אך בו זמנית גם כל כך מדויקת.
כל מילה הייתה מונחת במקומה.
בין הבתים פה ושם צצים קטעים בחרוזים, שכל כך שבו את ליבי והקפיצו לדעתי את הספר כמה רמות מעל, הם היו כל כך טובים שהייתי חייבת לקרוא אותם בקול כדי לחלוק אותם עם האוזניים שלי, ולא רק עם העיניים.
במהלך הספר לא יכלתי להגיד שהתאהבתי, אבל בסוף הכל התחב... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מקסים של אשכול נבו.
מציג מערכות יחסים בין כמה משפחות.
כתוב יפהפה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שהפך לי את החיים. זה משפט ממש גדול, ואני קצת פוחדת מהכרזות שכאלו אז הנה אני מיד מצמצמת: ספר שהפך לי את החיים לתקופה. ושוב מצמצמת: תקופה די קצרה, עם התחלה אמצע וסוף. לפחות נראה לי שהיא נגמרה.
התחלתי לקרוא אותו בסוף השנת שירות. שנה שהפכה לי את החיים בעצמה. לא יכולה לצמצם, סליחה. שנה שהסתכלה לי עמוק בעיניים, לא פחדה להישיר מבט, ושאלה אותי- למה את כל כך עצובה?
זוכרת איך סיימתי לקרוא אותו. לילה-ערב, משב רוח חם, על החול מול הים. שכבתי בתנוחה מוזרה כי לא היה ממש נוח שם. אבל התעקשתי לקרוא אותו בחוץ. זו חוויה יותר חזקה מאשר בפנים.
ומעליי הירח, ולידו אין כוכבים אבל ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
וואו נגמר! לקח כל כך הרבה זמן... זה אפילו היה קצת מתיש עבור ספר לא ארוך במיוחד. ועוד של אשכול נבו! אני אוהבת את אשכול נבו, הוא וירטואוז בכתיבה שלו. הוא באמת יודע לגעת בנקודות הנכונות ולשחק עם השפה. הוא יודע איפה בדיוק הוא צריך לעצור עם המילים שלו ונותן לקורא ולדמיון שלו את הבמה. ועל זה שלושה כוכבים, אפילו יותר- בהתחשב בעובדה שזה אחד המוקדמים (בעצם הרומן הארוך הראשון שלו, נכון?).
אבל העלילה, אוף, מעיקה משהו. אין לי בעיה עם סיפורים שמסופרים מנקודות מבט שונות, לפעמים זה מאוד מרענן. אבל כאן משהו לא עבד לי. באופן טבעי היו דמויות שהתחברתי אליהן יותר (סימה הפטפטנ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אהבתי. מאד אהבתי לקרוא את הספר הזה.
מה אפשר כבר להגיד עליו? הוא כתוב בכישרון רב, הוא מדבר עלינו, על פה ועכשיו, על המציאות של החיים פה.
המציאות של "אנשי האמצע". לא עשירים מדי ולא עניים. לא בורים ולא פרופסורים. אנשים שהם הרקמה החיה של המדינה.
והם - אנחנו - חיים את היומיום שלנו באהבה ובדרמות קטנות שידועות רק לנו ומצליחות לרגש (כפי הנראה) רק אותנו.
אהבתי את המראה הזו שהציב אשכול נבו מול פני.
ספר שהוא כיף גדול.... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני קצת יותר מחודש מצאתי מכתב שכתבתי בערך בגיל 10 ובו הופיעה הבדיחה על יאסר ערפאת, ג'ורג' בוש, אריק שרון וחסאן נסראללה שיושבים יחד במטוס, פתאום הטייס מודיע על נחיתת חירום. בנדיבותי, אחסוך מכם את סוף הבדיחה, ממש כמו שחסכתי מעצמי את סוף הספר של אשכול נבו. כן. צר לי, אך אשכול נבו לא רק מספר לנו על זוג כורדים, זוג אשכנזים, ערבי מגורש ומשפחה שכולה, אלא עושה זאת גם בחרוזים רחמנא ליצלן. כמי שמתיימר לכתוב ספר על המפץ הגדול של החברה הישראלית אחרי רצח רבין, נבו נופל לכל הבורות שבדרך, והחמור מכולם - הישאבות לסטריאוטיפים שטחיים, שמילא שהם עושים עוול לחברות שלמות, הם ה... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
גרתי בשכונת נחלאות בירושלים 3 שנים. עד היום נתקף בגעגועים כשאני נזכר בהופעה האחרונה של מאיר אריאל ז"ל בתיאטרון הפרגוד, שוק מחנה יהודה המטונף ממיצי ירקות (טרום העידן שעבר מתיחת פנים והפך למקום בילוי עכשווי) שהתגלגלו מארגזי קרטון עצומים ונמעכו על ידי העוברים והשבים, עוגת הקינמון העגולה והחמה שמידי בוקר הייתי קונה במאפייה ששכנה מאחורי התחנה של קו 23 ברחוב יפו בדרך לאוניברסיטה העברית והפיגועים... קו 18 שמתפוצץ בימי ראשון בבוקר מידי כמה חודשים כשהוא עמוס לעייפה בחיילים ותלמידי בית ספר או מכונית שהצליחה להשתחל באחד הרחובות שמובילים לשוק וזורעת הרס ואימ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
בדרך כלל אין לי בעיה לכתוב סקירה על ספר; ברגע שאני עוברת את העמוד האחרון וכריכתו האחורית של הספר סוגרת על הסיפור שהרגע קראתי, דעתי מתגבשת והמילים כמו זורמות מעצמן אל הדף החלק. אבל הפעם חלפו כמה ימים טובים עד שהתיישבתי לכתוב, ואני לא בטוחה שאני יכולה להצביע מדוע זה היה כך. אולי מפני שמוטיב ה"מציצנות" של הספר, שמגלה לנו מה מתרחש בין קירותיהם של בתי השכנים, גרם לי לרצות לשמור על פרטיותן של הדמויות. ואולי זה דווקא בשל הסגנון הריאליסטי, שמייצר רגעים כל-כך אותנטיים ואמיתיים בספר, שעשוי לגרום לנו לשכוח שמדובר בעלילה מחושבת היטב. או משום שלעתים היה כתוב בחרוז... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שהוא בזבוז של זמן טוטאלי!!
נותרו לי עוד כ80 עמודים לססיו ואינני יודע איך אעמוד בשיעמום והריקנות של הספר הזה.
הכל כל כך סתמי וחסר עניין בספר הזה, שחוץ מלהירדם איתו, אין כל כך מה לעשות.
כנראה שהספר מנסה לגעת בנושאים חשובים בחברה הישראלית, ובכלל, כגון: יחסי יהודים-ערבים, דו קיום, דת וחילוניות ויחסים בינו לבינה...אבל, הכל ארוז בצורה כ"כ משמימה, שאין בכלל מה לקרוא אותו.
נוסף על כל זה, השפה היא שפת רחוב, כללי התחביר והכתיבה כלל לא נשמרים. לא ברור מי מדבר ומתי מתחיל מישהו אחר לחשוב...
ממליץ בחום לוותר!
אחד הספרים הגרועים ביותר!
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מעפאן - יודעים מה זה? נכון. מאמין שהמילה הזו מאוד שכיחה בסביבת התרחשות הספר ובקרב כוכביו של הסיפור. היא גם מתאימה כמילת תיאור לספר הזה,
כי בתכל'ס (כנ"ל) - אין בו כלום. אוסף דפים אנמים כרוכים לספר - עם כלום בתוכו. השכן שלי השכן שלך - כולם שם, אז ??
אז, יודעים מה - אם עוד לא הגעתם אליו - בחייאת (כנ"ל) - עזבו.
אגב, מאמין שאשכול נבו לא מסתתר כאן מאחורי אחד החתולים או מאחורי סוכריה על מקל, אולם אם כן אז, סבבה (כנ"ל) ד"ש ממני, ודע כי אני אישית את נוילנד אהבתי. אבל רק אותו. רמז וטיפ, ממני הקטן, לספר הבא.
... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
באופן טבעי כשמתחילים לקרוא ספר מנסים לתייג אותו אם הוא טוב או לא. עד אמצע הספר העלילה הייתה מפוצלת מידי ולא הדביקה אותי ולקח לי המון זמן לקרוא אותו, מהאמצע העלילה החלה לרתק וסיימתי אותו תוך כמה שעות. הסיטואציות בספר מזכירות הרבה דילמות מחיי היומיום שלנו וכל אחד יתחבר למצב כלשהו. הכתיבה מאוד איכותית, צריך להיות איתו מאוד סבלני. סגרתי אותו כחוויה. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
שלושה שבועות והצלחתי להגיע רק ל170 עמודים, התייאשתי והפסקתי.
בזבוז של זמן עדיף לוותר... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אשכול נבו במיטבו!
כל כך מדוייק ושלם! הדמויות, העלילה, האופן שבו נכתב. פשוט מושלם... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
הספר הזה הוא בהחלט פלפל צהוב,
אבל גם קובה מטפונייה,
עם גרעין של אותנטיות כובשת, עטוף במנגינה חמוצה,
אם "לרכוב" על דימוייו (המקסימים בעיני) של אשכול נבו.
ה-אבל- הוא בגלל שלספר יש מנגינה.
והמנגינה חיננית בתחילה,
אך מהר מאוד ממאיסה את הקריאה - וחבל. כי הספר מצויין.
אהבתי את הספר,
את הארציות העשירה של הכתיבה, של הדמויות, של מערכות היחסים.
את הישראליות השזורה בכתיבה ובתכנים.
את הנגיעה המרפרפת מעמיקה במארידיאנים הישראליים.
סבלתי ממש מהמנגינה! -
מהחרוזים המעיקים והבלתי נסבלים.
כל פסקה שניה או שלישית, ואפילו בתוך המשפטים.
בהתחלה רק שמתי לב שאני קור... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בדרך כלל אני מאוד אוהב את הכתיבה של אשכול נבו אבל הפעם נמאס עלי הספור ובמיוחד צורת העריכה שקופצת כל הזמן מנושא לנושא.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצוין ,
פעם ראשונה מזה הרבה זמן שפשוט לא יכולתי להוריד את הידיים מהספר ,קראתי בכל רגע פנוי שהיה ויצא כך שכעבור שלושה ימים הוא נגמר ואני ביגוני נאלצתי מהתחלה. מה שלא קרה מזה זמן רב.
העלילה סוחפת ,כמו שיר שמתנגן ,הדמויות מרתקות באנושיות שלהן ,בחיים ה"רגילים" שלהן שאיכשהו גורמים לי לרצות לחיות ככה ,בשכונה הזו עם האנשים הללו. פורטים על רגש, בחיים שלא ידעתי שאני רוצה לחיות.
איכשהו כל זה נארג לסיפור ישראלי שכזה ,הכולל בתוכו את רצח רבין ,הפיגועים , הסכסוך-גם מהצד השני. אנושיות. אולי זו המילה שמתארת את הספר הזה יותר מהכל.
... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו ספרו הרביעי של אשכול נבו שאני קוראת (קראתי בעבר את "משאלה אחת ימינה", "המקווה האחרון בסיביר" ו"נוילנד").
אם להיות כנה, את הספר התחלתי לקרוא לפני כחצי שנה וזנחתי אותו לאחר כ-50 עמודים. מתחושותיי אז פחות התחברתי לדמויות הראשיות, נועה ועמיר והרגשתי שהעלילה לא באמת מתקדמת, אך לאחרונה החלטתי לתת לו הזדמנות נוספת, לאחר שחברה קראה אותו והופתעה לשמוע שדווקא אני, שלא מפסיקה לדבר על יצירתו של אשכול נבו, הפסיקה לקרוא אותו כל כך מהר.
וכך היה, חזרתי לקרוא את הספר ותחושותיי התהפכו. מאד קל להתחבר לדמויות בספריו של נבו, הן מייצגות בצורה כל כך יפה ואמיתית את הסובב א... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
המפגש הראשון שלי עם אשכול נבו היה מאכזב למדי[בלשון המעטה],בדמות "צימר בגבעתיים".
את "ארבעה בתים וגעגוע" התחלתי לקרוא בחשש מסוים,אולם נגלע לפני ספר מהנה,זורם,
מרגש,עצוב לפרקים,בכתיבה שמושכת אותך להמשיך לקרוא.
לעיתים קרובות מצאתי את עצמי מזדהה עם הדמויות,מתרגש איתן,צוחק ומזיל דמעה.
מתכון להצלחה.
לקרוא ולהנות.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני יושבת בבית לא שלי וכותבת דרך פלאפון, סיוט.
אבל לא יכולתי לחכות
הכרתי את הספר דרך עבודת קיץ של המורה שלי לספרות חשבתי שזה בטח יהיה לא משהו כמו כל שאר הספרים שקיבלנו לקרוא, אבל ממש ממש לא
למירב הפתעתי הוא היה טוב. ממש ממש טוב.
לא אוכל להגיד שנהניתי מכל דקה כי אשכול נבו לעזאזל איתך דיכאת אותי בגאונותך
סיפרת את החיים סתם ככה והרגשתי הזדהות מפחידה לאורך כל הדרך
כמובן שהכי אהבתי את יותם, היה הכי קרוב לליבי ולגילי
אבל כל הדמויות קיבלו אצלי מקום מיוחד ואת כל אחת מהן אהבתי בדרך אחרת
לאחר שסיימתי שמעתי את השמלה ממדריד של מוניקה סקס ואפילו ייחסתי אותו כ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קשה לי לכתוב ביקורת על הספר הזה, קשה לי מאוד.
קראתי אותו לפני יותר מחודש.
וקשה לי עדיין, אני מקווה שתבינו אותי.
קשה לי, כי זה היה ספר טוב. קשה לי, כי זה היה ספר מאוד טוב. קשה לי, כי אהבתי אותו.
וקשה לתמלל למילים את מה שעובר לי בראש, כשאני לא יודעת מה עבור לי בראש, כי ספרים כל כך טובים, שמותירים בך רושם כה עמוק, לא משאירים אחריהם מילים בכלל. לוקחים לי את כל המילים מהראש ולעולם לא מחזירים את המילים הספציפיות שיעזרו לי איתם. הם כל כך גדולים שלידם אני נהיית קטנה.
אז אין לי מה להגיד עליו. אתם תצטרכו לסלוח לי. אתם תצטרכו, כל אלה שחושבים שהספר גרוע, לסלוח לי על שבשב... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה הספר הראשון של נבו שיצא לי לקרוא. לאור העובדה שמראש לא הגעתי עם ציפיות גבוהות (מה שלמרבה האירוניה דווקא היה אמור לשחק לטובתו) בכל זאת הצלחתי להתאכזב קשות. לאורך הספר התלבטתי אם הייתי כולל אותו תחת "לא משהו" הסתמי הרגיל לבין "בזבוז של זמן" ששמור בעיקר לספרי עזרה עצמית בשקל תשעים או ספרים אחרים שמצליחים לעצבן אותי מרה.
נראה שבכל זאת בחרתי בסופו של דבר ב"בזבוז של זמן".
מדוע בעצם? הרי הקריאה בספר קולחת מאד, נראה שרבים מאד קראו אותו ונהנו. אינך סובל מהקריאה ו... ובכן, כאן בעצם מסתכם כל הסיפור. זו התכונה הטובה העיקרית והיחידה איתה אני יכול לתאר את הספר. הקרי... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מתאמץ, יומרני, לא מעניין מאוד, אך קריא וזורם.
קטעי החריזה המאולצת ששזורים לכל אורך הספר היו מרגיזים במיוחד.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
- ספר מוזר, אנשים משונים, אבל מעניין וכתוב היטב (עמי ע.)... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
שבוע ימים חייתי וחוויתי עם דמויות ספרו של אשכול נבו, ארבעה בתים וגעגוע, אשר אותיר אותי בסופו עם תחושת שמחה ועצב מעורבבים בלב לצד תחושת פיכחון עזה.
אשכול נבו, אשר זהו ספרו השני אותו אני קורא לאחר שהכרזתי עליו כבר כסופר האהוב עלי ביותר, ממשיך בסגנון כתיבתו המדויק והפשוט, זה שנסחף אחר עולם המטאפורות והדימויים העשיר אך עדין מצליח להעביר את הנקודה בדיוק קטלני ונוגע ללב, תענוג אמיתי.
אני זוכר שבתיכון הספר הזה שולב בתוכנית הלימודים והבחינות של אותה השנה בספרות (לא כחלק מהבגרות), אך לפני הקריאה הנוכחית, לא זכרתי ממנו כלום, סביר להניח שהנער הפחות בוגר שהי... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני יושבת כאן כבר דקות ארוכות, כותבת ומוחקת, מוחקת וכותבת, מתלבטת כיצד להתחיל את הביקורת. כן, יש מה לבקר. ההתחלה המשעממת והבנאלית שכמעט מוציאה את החשק מלהמשיך, הסיום המינורי, החרישי, הצפוי בחלקו. אז מה בכל זאת הופך את הספר הזה לכה ייחודי, על גבול הגאוני? ייתכן וזו העצבות המרטשת שלו שפוצעת את כל הסדקים שלך מחדש, או אולי אלו הדמויות הפשוטות במורכבותן, אנושיות, לא מתייפייפות, מבולבלות בתוך מדינה מבולבלת ומובעתת, או דווקא אולי הכתיבה הנהדרת של נבו אשר מביאה תיאורים מדויקים, אנושיים ומעוררי הזדהות, הקטעים בחרוזים שמעניקים גוון של שעשוע צבעוני לכל האפרורי... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"משאלה אחת ימינה" היה מדהים, ואילו "נוילנד" היה מאוד מאכזב. הגעתי לספר הזה מלא תקוות שהספר הזה ישחזר את ההרגשה שחוויתי ב"משאלה".
והאמת - זה אכן קרה במידה מסויימת (בשונה מ"נוילנד", שרק רציתי לזרוק לפח והפסקתי באמצע הקריאה). גם כאן הדמויות אמיתיות ונושמות, ואתה מרגיש הרבה פעמים שנבו פשוט כותב את המציאות, אחד לאחד. וגם כאן הכתיבה מצויינת, עם הסגנון האשכולי-נבואי המיוחד, ובעיקר הישראלי.
אמנם הזדהיתי הרבה יותר עם הדמות הראשית ב"משאלה", העלילה ב"משאלה" יותר שלמה ומעניינת, והחוויה שעברתי עם הספר הזה פחות חזקה, אבל הספר הזה בהחלט טוב מאוד, ובהחלט דורש קריאה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הקסם הגדול של הספר הזה הוא בכך שהוא מחזיר אותך הביתה. זה היה הספר הראשון שקראתי של נבו ומאז אני מעריכה את הישראליות שבו. תורם לעובדה שהספר ניתן לי במתנה רגע לפני שעלתי על טיסה ונעלמתי לכמה חודשים לארצות זרות במסע השחרור שלי. הספר הזה השיב אותי הביתה כי הוא כל כך היה רחוק ממה שנגלו עיני שם בארץ הזרה. בנסיעה הבאה הרבה שנים אחרי גם בסוג של מסע ארוך שעשיתי שוב בחרתי את נבו להתלוות אלי ולא טעתי. הוא מרגש ויודע את העבודה. מומלץ לנוסעים לחול שבתוך תוכם רוצים לשוב הביתה... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמה שהספר הזה מדהים אי אפשר לתאר. ספרות ישראלית לשמה!
מעניין, מרתק וסוחף!!! תענוג גדול. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
רומן ישראלי המתרחש באמצע שנות התשעים - לא יודע אם קוראים לזה רומן היסטורי, אבל בהחלט משקף תחושות של התקופה. הרבה גיבורים, שפה יפה מאוד ובת זמננו, שאלות אישיות ולאומיות בשילוב די לא צפוי. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
4 ביצים מופיעות על הכריכה, חלקן לבנות, חלקן חומות כאילו נמשו הרגע מסיר החמין, או הצ'ולנט, תלוי מאיפה הגעתם. מסודרות על מפה משובצת בכחול לבן. אך למרות התיאור, אין זאת ארוחת בוקר ישראלית, מתי ראיתם לאחרונה בבית כלשהו גביע לביצה רכה?! למי שנמצאס לו מהביקורת הזאת ברגע שהבין שאני מתחיל מהכריכה, אני אקצר, אשכול נבו מתיימר לבשל עבורנו ארוחת בוקר ישראלית, יש לנו כאן הכל: שמאלני נרעד, ערבי מגורש,צלמת יפהיפיה עם פטיש לפיגועים המוניים, משפחה מזרחית שכמובן חברה באגד, ואפילו סטודנט שאנן ללימודי דשא. (שללא ספק משקיע יותר מדי במאמרים שלו לקריאה). איכשהו כולם מתגעגעים ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי אותו בפחות משבוע. הכתיבה של אשכול נבו ישירה, קריאה וייחודית לו. החלקים בחרוזים מאוד יפים בעיני, וגם הרעיון שהקורא מבין לבד מי הדמות המדברת.
למרות זאת, ולמרות הדמויות האמינות והיפות, מאוד חסרה עלילה, לפחות לי, ולכן גם הסוף מאוד מינורי.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אמנם לא עזבתי את הספר באמצע, קראתי אותו עד הסוף, אבל די השתעממתי... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איזה אכזבה!לאחר שקראתי את משאלה אחת ימינה ציפיותי היו גבוהות.נכון שיש בו אוירה ישראלית ואפשר להתחבר לקטעים מסוימים אבל ציפיתי ליותר.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
חביב מאוד, במיוחד אם תופס אותך בטימינג הנכון.
קראתי אותו תוך כדי קונקשן חזרה לארץ אחרי טיול ארוך בחו''ל. דמעתי בסוף, במיוחד על תו הסיום בספר.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מצויין. אני מוכנה לומר שהספר הזה ריתק אותי בצורה יוצאת דופן. התיאורים בו גרמו לי להרגיש כאילו שאני נמצאת בתקופה בה הספר נכתב, או לפחות להזדהות עם האירועים. התיאורים בו הם סוחפים בצורה מיוחדת, תיאורי האהבה, אלו האירוטיים, וגם אלו המציגים את רגשות הדמויות אחת כלפי השנייה הפעימו אותי, וגרמו לי להתרגש ולחייך לעצמי. במהלך הקריאה, מצאתי עצמי צוחקת, מחייכת, ואף מזילה דמעות. אני מתכננת לקרוא ספרים נותספים של אשכול נבו בעתיד, בתקווה שיהיו מוצלחים במידה זו, ויגרמו לי להינות באותה הדרך מהתיאורים העשירים.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה ספר ממש טוב .
זה ספרו הראשון של הסופר אשכול נבו שקראתי , וסיימתי אותו תוך כמה שעות .
למען האמת שאני לא כ"כ זוכרת בבירור על העלילה , כי קראתי אותו לפני כ5 שנים .
אבל אני זוכרת שהספר הזה מאד משך אותי . ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קפיצות בין הדמויות ושינוי זווית הריאה לאותה הסיטואציה מקנים לספר ייחודיות... ספר מעולה. מומלץ. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נחמד.
אחרי שדנו בו מכל הכיוונים האפשריים והגיעו למסקנות שונות שעם חלקם אני מסכימה ועם חלקם לא, אני חייבת להגיד שבדבר אחד כבוד הספר לא מבין כלום וזה בנושא של דתיים ודת. המשפט שממצה את חוסר ההבנה שלו הוא (ציטוט מהזיכרון):"צריך לקנות את כל האוכל בכשרות מהדרין כי סתם בד"צ לא מספיק טוב בשבילם" (כמובן שזה אמור להיות הפוך, כשרות של בד"צ מקפידה יותר מכשרות של מהדרין).
אז חבל שאשכול נבו לא טרח לעשות תחקיר גם בתחום הזה של דתיים, כי תיאורי הקונפליקטים בנושא הזה יצאו לו בלתי אמינים לחלוטין.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
את "ארבעה בתים וגעגוע" וכך גם את אשכול נבו, הכרתי דווקא דרך שיעורי ספרות בבית ספר. הופתעתי כשהרומן (שמורתי המיוחדת במינה איפשרה לנו לבחור מבין שלושה( העברי אשר נבחר על ידי משרד החינוך מדכא היצירתיות, התגלה כספר ששאב אותי לתוכו והשאיר אותי קצת טבולה בתוכו גם אחרי שהכריכה האחורית נסגרה על העמוד האחרון. את העבודה שנתבקשתי לכתוב על הספר כתבתי הפעם בהרבה אהבה, ובהמון הרחבה שזרמה לי אל המקלדת ומילאה עמודים על עמודים.
כל אותן הדמויות, אשר הדהימו אותי בפשטותן ומורכבותן בו זמנית, גרמו לי להזדהות של ממש עם כל אחת מהן. והרי ידוע כמה מסובך לגרום לאדם אחד להרגי... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בהתחלה ממש התעצבנתי על הקפיצות מדמות לדמות,בלי יכולת להעמיק בלי סיפוק הצורך של להכיר ולהזדהות.
איך שהתרגלתי למישהו...בום "המצלמה" עברה למישהו אחר.
מעצבן,מעיק,מדכא.
רק בסוף הבנתי את התיחכום...ספר על חרדת נטישה,על קושי באינטימיות,על להיות "נפרד סדרתי" עשוי בדרך שנותנת לקורא לחוות פרידות וניתוקים. ישר כוח אשכול!!!!!
... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה הספר הראשון שקראתי של אשכול נבו,ומאוד התרשמתי.
ספר קליל וכתוב בצורה מעניינת,מומלץ !
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ארבעה בתים וגעגוע...כשהמילה געגוע בהחלט ניכרת בכל דף מדפיו של הספר. ספר כתוב בצורה מאד חדה ומדויקת, דמויות שחודרות חזק ללב, מתוארות בצורה כ"כ עגולה כאילו ממש אנו מכירים אותם ואפשר ממש לדמיין אותן קמות לחיים. ספר שגורם לך לחשוב על החיים שלך ולקחת תובנות.
מדובר ב4 סיפורים, 4 בתים, הסיפור הראשי הוא של נועה ועמיר, זוג סטודנטים שלהם זה הבית הראשון יחד. סימה ומשה המשכירים, הבית של יותם, בית השכול, והבית שהיה של צאדק, הפועל הערבי.
אנו נחשפים ל4 סיפורים מאד שונים, תוך כדי סיפורים על המדינה, על התקופה שלפני רצח רבין, תקופה של תקווה, על הרצח, תקופת הפיגועים שבאה לאח... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הוא חכם, הנבו הזה.
ספר ראשון שלו שאני קוראת, אחרי המלצות לקרוא ספרים שלו (דווקא המליצו על "משאלה אחת ימינה", אבל זה הזדמן לי ראשון)
מאוד אהבתי את הכתיבה. מאוד.
מיוחד ועם זאת נגיש.
מבחינת העלילה- זה לא שממש יש כאן התחלה, אמצע וסוף. זה לא המבנה הרגיל של קונפליקט ופתרונו. זה פשוט תאור של חיים, במקום ובזמן מסוים בארץ שלנו.
ודווקא לכן, אהבתי :)... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מבנה הסיפור ובחירת הדמויות הוא פנטסטי אבל הקול שלהן,הוא אותו הקול.
נבו לא התעמק בבניית הדמויות ומאפיניהן.מעבר לקוים כלליים וחיצוניים מדובר בשלד.
טיוטה ראשונית המכילה גלמים בשלב ראשוני של התהוות.
עדיין אני ממליצה לקרוא.
בגלל הפוטנציאל:שהיה יכול במעט יותר השקעה להפוך לספר נפלא ועצום.... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
טוב, אז אחרי שכל כך התאכזבתי מהספר "נוילנד", אמרתי לעצמי, למה שלא אקרא שוב את הספר "ארבעה בתים וגעגוע"? זכור לי שהוא היה די נחמד.
אוי, איזו טעות!! בקריאה שניה הספר נראה לי משמים ומיותר. פשוט ככה.
לפעמים צריך להישאר עם רושם ראשוני וזהו.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אשכול נבו די איכזב בספר הזה,יותר מדי קליל,פחות התחברתי,אך ספר ידידותי בכל זאת.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
או קיי, שתי מסקנות:
א. אשכול נבו כותב פשוט מדהים!!
ב. אני לא מתכוונת לקרוא עוד ספרים שלו.
הכתיבה של אשכול נבו היא משהו מיוחד. הוא מסוגל לתאר את הרגעים הקטנים האלו שקורים לכולנו אבל אף אחד לא מתאר במילים, תחושות שאנחנו בעצמנו לא יודעים להגדיר - והוא עושה את זה בצורה פשוט מדהימה. הוא כותב בצורה כזאת שגורמת לי לפעמים לחזור על פסקה ולהתפעל מהניסוח שלה, במקום לרוץ קדימה עם העלילה של הספר. סופר טוב - אין מה לומר.
מצד שני, העלילה. אני לא יודעת מה הסיפור של אשכול נבו, אבל יש לו כישרון מתסכל לבזבז את הכתיבה המדהימה הזאת על עלילה מבאסת.
כמו ב"משאלה אחת ימינה", גם ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"נעצרתי מול התמונה של האיש העצוב.
מוזר, חשבתי. הסתכלתי על התמונה הזאת מיליון פעם, ותמיד חשבתי שזאת מיטה של בית מלון בארץ זרה, ושהגבר מסתכל החוצה לירח ומתגעגע הביתה. עכשיו פתאום צץ לי בראש סיפור אחר: הגבר יושב בתוך הבית שלו. בתוך בית שהיה שלו. הוא מסתכל החוצה בציפייה שזאת שעזבה אותו תשוב ותחזיר לו את התחושה הזאת, כי בלעדיה המיטה הזאת היא סתם מיטה, כמו מיטה של בית מלון. והסדין מקומט מעייפות, לא מאהבה.... "
ספר שנזכרתי לקרוא אחרי 4 שנים שהוא אצלי בספרייה... אולי בגלל עיצוב הכריכה, שלא משך אותי לקרוא.
הספר עמוס בתובנות על החיים, גם כשהוא כתוב בתקופת הפיגועים ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הישראלי המובהק שקראתי. צעיר רענן וזורם מה שנקרא בסלנג שלנו היום.
התגעגעתי...כשנגמר.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מכירים את זה שיר מתנגד לאורך הספר ? שהשיר מתקשר במעומעם עם הספר? שכל פעם שנזכרים בשיר או בספר מייד זה מתקשר לשני ? לא ? טוב , לי זה קרה פעמיים. הספר בית ממכר לעתיקות של דיקנס מתקשר ל"מדרגות לגן עדן" של זפלין - אבל זה לא במקרה - השיר התנגן ברדיו בדיוק שקראתי את הסוף הטרגי .
אז גם לספר הזה יש לי שיר - רכבות של דני רובס - למרות שלא שמעתי את השיר לדעתי שנים ( אבל מאד אהבתי אותו).
נכון , ג'ון לנון לא מת בספר - והזוג עובר לגור למושב קטן בחצי דרך מתל אביב לירושליים - אבל האוירה מתאימה - "אז החלטנו לעבור למקום פחות יקר ברחוב קטן בצד השני של הכיכר .. קמת מוקדם והלכת לד... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מתוך הבלוג של ארנון רולניק:
"אבל גדולתו, של הספר איננה בהגדרת געגוע או בתאור הסימנים החיצונים שלו. אשכול מצליח בתאור העדין של חויית הגעגועים של תאור החוויה הסוביקטיבית של הגעגוע לאדם אחר. דווקא נועה – הצלמת- שעורכת תערוכות צילומים על געגועים – דרכה מצליח נבו לצאר את חוויית הגעגוע לאמיר, בן זוגה ממנו נפרדה רק לפני מספר חודשים"...
לקריאת הביקורת באתר "פסיכולוגיה עברית", היכנסו:
http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=293
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מצויין,מוצג מנקודת מבטם של כמה דמויות,ומאפשר להזדהות עם כולן.
מציג ביקורת על החברה הישראלית ומציג בצורה צינית את המצב במדינה.אשכול נבו בצליח לסחוף כהרגלו, ללא ספק ספר מאוד מעניין שנקרא בצורה מאוד קלילה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מה אומר ומה אגיד. סגנונו המיוחד, הפשוט והמקסים של אשכול נבו לכל אורך ספריו שווים קריאה.
מומלץ ביותר. אבל לאחר שקוראים את משאלה אחת ימינה... מתאהבים בסגנון כתיבתו.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה המעלה את תחושות הזמן מתקופת רצח רבין.
ספר כתוב בצורה מקסימה ומשלב כמה סיפורים בו זמנית.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים המצויינים של נבו,אהבתי מכיוון שכירושלמית לשעבר התאורים מדברים אלי,הרחובות העליות והירידות הקסטל העולים החדשים התאור של שכנות כזו ששומעים מחלון המקלחת הצמוד את השכנה ממול.לפעמים אני באמת חושבת שייש משהו בירושלמים שאין בשום מקום אחר ענין של הרגשה וזה מה שאני קוראת בספר מלבד העלילה הטובה.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איך אנשים משבחים את הספר הזה.. אחד הספרים שהכי הצטערתי שקניתי. במקום שני אחרי "המדריך לאישה המושכת" של נרי לבנה. לפחות לאחרון הייתה עטיפה יפה.
את הספר הזה קניתי מכספי בטיפשות מתוך היגררות אחר העדר וביקורות משבחות. כשפחתי אותו.. סבלתי כמה עמודים, חשבתי שמשהו ישתנה.. שמתישהו מישהו יכריז שעד עכשיו זו הייתה בדיחה ועכשיו מתחיל הסיפור, אבל לא. כל הספר עילג ומזלזל בקורא, כבר עדיף לקרוא חכמת הבייגלה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
וואו! ושוב...וואו! ואני לא נוטה להיות רגשני בד"כ.... בדיוק סיימתי אותו בפעם השנייה,ואין מילים בפי,אפילו לא מספיק לביקורת. ספר מצויין,מדהים,כ"כ נוגע ונכנס פנימה, נותן לך להרגיש אותו כל בכל חלק של הסיפור ושלך. בכל ספר שלו אשכול נבו גורם לך לרצות להיות בתוך הסיפור, להתחבר עם הדמות כמו שלא התחברת עם החבר הכי טוב שלך. הסיפורים אמיתיים, ואי אפשר שלא להגיד שכבר היית שם, וכל סיטואציה מוכרת לך מהחיים שלך... הספר היחיד שזכה אצלי לדירוג מעולה עד כה,ולא סתם. אחרי שאתה מסיים את הספר ומבין ומכיר לעומק את 4 הבתים-אתה נשאר רק עם געגוע...לפעם הבאה שתקרא אותו...... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שיישאר אצלנו בספריה.
אני אוהבת לחפש בעטיפות הספרים את הקשר לסיפור וכאן העטיפה משקפת יפה את הבתים/המשפחות. אני רואה את העטיפה ככה: כל ביצה היא משפחה, וכל משפחה שבירה כל כך אבל יש משהו שמחבר אותן בעלילה כמו שכלי העץ מאגד את כל הביצים יחד ושומר עליהן שלא ישברו וגם על הביחד שלהן. פלספני מדי?... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ספר מיוחד במינו, בנוי מפרקים קצרים שבכל אחת דמות אחרת מספרת בגוף ראשון,
לוקח כמה פרקים להתרגל לצורת הכתיבה אך ברגע שמתרגלים נהנים מכל פרק,
העלילה מורכבת ובנויה טוב ובהחלט רלוונטית להיום - עוסקת בהרבה מאוד תחומים.
מומלץ מאוד. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
התחברתי לנושא הזוגיות של הסטודנטים ובעלי הדירה שלהם, לחייל שנהרג ולהרגשת אחיו הצעיר.
מעבר לזה לא מצאתי בו שום דבר מיוחד.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אהבתי את הספר. שופך אור על המציאות הישראלית המורכבת כל כך.אנו חיים בדו קיום כ"כ מורכב: יהודים ערבים, דתיים חילונים, אשכנזים מזרחים. המורכבות הזאת שמגבשת את הזהות שלנו, אך לפעמים אנחנו לא מודעים לעוול שהיא עושה לאחר.
הספר מציג ביקורת, גם אם סמויה, בנוגע למציאות הזאת, ומאפשר הצצה נדירה ל"ראשה" של כל אחת מהדמויות, ואפשרות להבין את הצד השני, להבין שכולם מונעים בסופו של דבר מאותו בסיס, מאותם רצונות.
ועם כל זה, שאין לנו ארץ אחרת.
אני שמחה שקראתי.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
נפלא, אמיתי כל כך, השילוב של זוג סטונדטים עם ותיקי היישוב בירושלים, ותיאורי האוכל העסיסיים ... התחברתי ולו בשל ילדותי בירושלים בצל תרבות האוכל של כל העדות שבאה לידי ביטוי שם ובספר.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
3 ספרים של אשכול נבו כבר קראתי:
ארבעה בתים וגעגוע
משאלה אחת ימינה
וצימר בגבעתיים.
את הראשון אהבתי מאד מאד.לכל דמות הקול שלה והסגנון שלה.
את הספר השני חיבבתי (ההבדל בין חברות לידידות, אם אתם מבינים למה כוונתי)
הספר השלישי (והמוקדם בכתיבתו מבין ספריו) ממש לא סבלתי.
למרות חוסר האחידות ברמת החיבה שאני רוחשת לכל אחד מהספרים המוזכרים, אני חושבת שהכתיבה של אשכול נבו בהירה וקולחת ולכן אני מבטיחה בהן צדק לקרוא גם את הספר הבא שהוא יוציא.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר כתוב על פי מתכונת ז'אנר "הרשומון" כמה וכמה מספרים, מתארים את המציאות מנקודת מבטם. מהבחינה הזאת, הסופר עושה היטב את העבודה הטכנית, אלא שהבחירה של ארבע בתים, כול אחד מקבוצה אחרת בחברה הישראלית, נראית צפויה ואולי קצת מתוכנתת מראש. הסופר בהחלט מציג יכולת מרשימה בבניית עולמן הפנימי של הדמויות וברגישויות שלהן, אך לי באופן אישי חסר את הלהט החן והקומיות שהיו יכולות להפוך את הספר למעניין יותר. בשלב מסויים של הקריאה הנחתי את הספר. כבר לא עניין אותי מה יעלה בגורלן של הדמויות.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר ישראלי מאוד אף על פי שהוא עוסק בעצם בנושאים אוניברסליים. מחבר הצליח לשזור בו הרבה בעיות עכשוויות המוכרות לכולנו, אך לא הייתה לי תחושת עומס עקב ריבוי מוטיבים.
הספר נקרא בנשימה אחת ויוצר תחושת הזדהות - אפילו אם לא הייתם במצבים המתוארים, שמעתם או דיברתם עליהם לא פעם.
לא יצירת מופת, אך בהחלט ספר איכותי.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אני חייב לפתוח ולספר, שמראש "הזהירו" אותי מאשכול נבו; אמרו לי שהוא מדכא ברמות ושיש לו את היכולת להציג סיפורים אידיליים לכאורה, שחיש-מהר הולכים ומסתבכים, טובעים ושוקעים, לנגד עיניהם המשתהות של קוראיו.
מהבחינה הזו, "ארבעה בתים וגעגוע" הוא הפאר-אקסלנס : מספר דמויות עם קשרים מסועפים ביניהן, מגלות כולן, אט-אט, ללא יוצאת מהכלל, שהחיים שלהן בזבל - פועל ערבי שגורש מביתו ב-48, אינו מוצא מנוח לנפשו בשל קירבת מקום עבודתו למקום הולדתו; זוג ששכל את בנו החייל אינו מצליח לשקם את חייו - אפילו לא לטובת הבן הקטן שנותר בבית; זוג עמך-ישראל מוביל את עצמו למבוא סתום, נוכח רצונו ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים האהובים עליי אי פעם.
לאחר שחיפשתי אותו בנרות (בעקבות קריאת "משאלה אחת ימינה" והתאהבות מוחלטת בסגנון הכתיבה של אשכול נבו) גיליתי להפתעתי האדירה שיש לי אותו בבית. מאז איני מפסיקה לקרוא אותו שוב ושוב. לא רק זה, בחרתי את הספר "ארבעה בתים וגעגוע" ועשיתי עליו עבודת בגרות שלמה. מדהים כמה דברים אפשר לגלות בחקירה של ספר, מה שגם הופך את חווית הקריאה המאוחרת יותר למשמעותית בהרבה.
ספר מקסים, כזה ששוקעים לתוכו ומתחברים לרגשותיהם של הדמויות. ספר משעשע, ייחודי, מורכב ופשוט גם יחד, מומלץ מאוד !!!... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר נורא יפה... קשר מיוחד בין הדמויות, רגישות, ישראליות (אף כי מעט שמאלנית לפעמים) וכתיבה מיוחדת במינה.
במיוחד התאהבתי בקטעי החרוזים המוסווים, שלא שמים לב אליהם בקריאה ראשונה, שהם אומונת בפני עצמה.
ספר מומלץ מאוד, עדיף לטעמי על "משאלה אחת ימינה" שכל כך מרבים להלל אותו.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי אותו אחרי כמה המלצות ולאחר שקראתי את "משאלה אחת ימינה" שאהבתי. לא התלהבתי בכלל, היה מייגע ופשוט הרגשתי שזה לא זז. הפסקתי באמצע (ואני לא אחת שמתייאשת בקלות).... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את האמת קראתי את הספר אחרי משאלה אחת ימינה, זאת אומרת שהציפיות היו בשמים, את האמת הספר טוב, נבו כרגיל מצליח להכניס אותנו עמוק עמוק אל תוך הדמות, סוף מעולה,
לצערי, לא חושב שאשכול נבו יגיע אי פעם שוב לרמה של משאלה אחת ימינה...... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר לאחר שקיבלתי המלצה עליו, אך התאכזבתי מאוד, הרעיון והמסר של הספר עוברים וחשובים מאוד. אך הסיפור כתוב באופן מיגע לדעתי, העלילה בקצב איטי אך בשל המסר של הספר חושבת שחובה לקרא אותו. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר טוב עם הרבה נקודות למחשבה על החיים שלנו, הקונפליקטים בין היהודים לערבים, החילוניים והדתיים, פשוט מעולה... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחרי שקראתי את משאלה אחת ימינה , רציתי לקרוא עוד ספרים לסופר אשכול נבו . האמת בהתחלה זה לא היה משהו . אבל לקראת האמצע . שהעובד הערבי מחליט להכנס לבית שהיה פעם בשנת 1948 ביתו , הקטע הזה היה גם מצחיק !!! ומצד שני שאלתי את עצמי על מה אני צוחקת ??????? מתברר שצחקתי על המציאות שלנו !!!!!!!... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לדעתי ספר מצוין לא בגלל איזו עלילה מיוחדת אלא בגלל הכתיבה הרגישה והבלטת ניואנסים קטנים ומשמעותיים ביחסים בין אנשים. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
כמה לא שמעתי על הספר הזה – ברדיו, בשבוע הספר, מפי חברים ומהספרנית שלא חדלה מלשבח ולומר "אוי, את בטוח תהני! זה ספר מצויין... כל כך ישראלי!”. אלא שכבר עם תחילת הקריאה תהיתי האם שירי ההלל והפרומואים עסקו באותו הספר שאני קוראת – הייתכן?
אז מה יש לנו פה?
דתיים וחילונים – יש
ערבים ויהודים – יש
משפחה שכולה – יש
טיול תרמילאים – יש
פיגועים – יש
אהבה ופרידה – יש
ירושלים – יש
תל אביב – יש
נבו דוחס את הצ'ק ליסט הזה לתוך רומן שלא מממריא מעבר לסימוני "וי". בחירת הסוגיות הישראליות-כביכול היא פשטנית ולא מקורית. כך גם סיום הספר, הקושר את כל הקצוות לכדי פתרון מני... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה ומעניין,
בוחן את הגבול הדק שבין צעירים למבוגרים ובין יהודים לערבים במדינה עם כ"כ הרבה קונפליקטים כמו שלנו.
אני נהנתי!
ורד... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר נהדר, מרגש, רגיש, חכם ושלל מחמאות נוספות.
תוקף מגוון נושאים כמו הסכסכוך הישראלי-פלסטיני, זוגיות, הישראלי הנודד, יחסי אשכנזים-מרוקאים וכול' וכול' והעלאת כולם יוצרת הרמוניה עצובה ומרגשת ונפלאה של חיינו כישראלים בתקופה זו. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מתגעגע לזמן שבזבזתי על הספר הזה...
ובבית אחד,לא בארבעה...... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
התאכזבתי מאוד.
זה הספר הראשון שאני קוראת של הסופר אשכול נבו.
לא ממש התחברתי לכתיבה המפוזרת..
היו קטעים שמאוד אהבתי אבל הם מעטים.
התחושה הייתה של ציפיה תמידית, אבל כלום לא קורה, לפחות לא משהו שצריך לכתוב עליו.
לדעתי משהו התפספס בספר הזה.
יש לי את משאלה אחת ימינה, מקווה שהוא יותר טוב...
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני אוהבת את הכתיבה שלו.
במידה אחת? ישראלית.
הספר פתח לי כמה נקודות מחשבה מעניינות... יש בו סיטואציות נחמדות...
לא ספר חובה, אבל בזמנכם הפנוי - אתם תהנו ממנו ;) ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
קראתי.ספר נחמד.לא יצאתי מעורי,אבל בסדר ,במיוחד שירושלים מוזכרת אז זאת סיבה לחגיגה עבורי.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
קניתי אותו ברגע של חולשה... משום מה הושפעתי מכל האנשים סביבי ששיבחו את הספר הזה (בדר"כ אני נרתעת מספרים שכולם מדברים עליהם) - טעות! ספר סתמי.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נחמד. קל לקרוא אותו והוא לא מותיר בך רושם עז. כמו שמישהו כתב לפני, הסיפור לא ממריא. כמו הצצה ותו לא. יש אבל לא מעט קטעים שמרגשים, שבהם נוצרות מערכות יחסים בין הדמויות וניתן להזדהות.
הקושי העיקרי הוא בטשטוש הקולות. למעשה כל דמות מספרת את נקודת מבטה, ויש גם מספר על(די נודניק לפעמים כי הוא מספר בחרוזים) אבל אין כמעט הבדל בין הסגונן של דמות אחת ורעותה. לא מעט פעמים לא היה לי ברור מיד, מי המספר, ונאחזתי בסימנים - כי כולם נשמעים קצת ציניים, קצת כמו הסופר בעצמו..
בכל אופן לא ספר רע, ואני כירושלמית, מכירה את הדמויות והטיפוסים והיה נחמד לפגוש בהם בין דפי הספר.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
כתוב בפשטות, נחמד אך לא יותר, משהו צורם בכתיבה ובעיקר בעלילה, קריא אך לא סוחף, יכול להיות יותר טוב עם קצת השקעה ומחשבה מצד הסופר, ביקר בעלילה מאמצע ועד הסוף.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
התחלתי לקרוא אותו ומשהו צרם לי נורא. לקח לי זמן לקלוט מה זה.
זו הכתיבה בחרוזים.
חשבתי שזה יעבור לו אבל הסתבר שלא.
פתחתי עמוד אקראי.
ראיתי גם שם חרוזים.
סגרתי את הספר.
לעד.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קשה לומר על מה באמת מספר הספר הזה, השלד הסיפורי שלו (אם ללכת לפי המילים המוכְרות מהכריכה) הוא על ארבעה זוגות וילד אחד בלתי נשכח שחיים בית ליד בית ביישוב קטן ליד ירושלים – "מעוז ציון" הידוע גם בשמו המוכר יותר "קסטל". לכל זוג סיפור משלו, אלא שבתוך זמן קצר הסיפורים מתחילים להתערבב ולעבור דרך הקירות .. וכל מה שהיה יציב ובטוח מתחיל לרעוד.
ואכן – ארבעה סיפורים שמייצגים הוויה ישראלית שלמדה מגיל אפס לגשר בין פשטות ודעתניות, ציניות ופחדים ולהפוך את כל הסלט הזה לתערובת סבילה שאפשר לחיות אותה, למציאות שצריכה ללמוד כל יום מחדש איך משככים כאבים, בעיקר בגעגוע.
ואו... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר לא רע בכלל
אהבתי את המעבר בין כל נקודת המבט של הדמויות
שלוקח לך קצת זמן להביו מי המדבר ....
בסך הכל הספר כתוב היטב והשפה קלילה ועשירה ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נפלא בעיקר בזכות כתיבתו הכשרונית והמיוחדת של אשכול נבו. כתוב מזויות מבט שונות, לעיתים כרשומון, ונוגע לא נוגע בהמון נושאים כבדים כמו חזרה בתשובה, שכול, שגעון מול שפיות, אמנות, זוגיות ואהבה ועושה זאת בחן ובסגנון מאוד מיוחד.
בקיצור: מומלץ בחום.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
נפלא לטעמי, כל כך ישראלי.
כל העקיצות הקטנות האלה שרק ישראלי יכול להבין.
זורם, משעשע ועצוב.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני חושבת שזה ספר מדהים- גם בצורת הכתיבה שלו, גם בעלילה וגם במסר שהוא מעביר. אני חושבת שלא על כל ספר אפשר להגיד שיש בו משהו מעבר לסיפור מעניין ודווקא ב"ארבעה בתים וגעגוע" יש חיבור שלדעתי הופך אותו מסתם סיפור לסוג של אומנות.קראתי מספיק ספרים שהסופר בהם בוחר לספר את העלילה מנקודת מבט של כמה גיבורים אבל אשכול נבו הצליח יותר מכל אחד אחר לתת לכל דמות קול ואופי משלה ולהפוך כל אחת מהן לבעלת עולם משלה.
זה ספר מדהים...... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים, קליל וזורם....
קראתי אותו בחופשה . ופשוט נהנתי מכל רגע.
הוא כתוב בצורה עניינית.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מצד אחד:
ספר קולע וקולח. פה ושם יש גם שנינויות חביבות. הסופר הוא בחור משלנו, משכבת הגיל 30-40, ומאוד מחובר להוויה הישראלית.
בצד השני של הסקאלה יש סופרים שרחוקים מאיתנו בזמן, במקום, בשפה ובתרבות, ושעדיין ניתן להתחבר לסיפור שלהם, אבל פה זה מוגש לנו ממש על המגש.
מצד שני:
לאשכול נבו יש אולי יסורי מצפון על כך שסבו היה ראש הממשלה במלחמת ששת הימים, והוא מציג את עמדתו של הפועל הערבי (פליט מ-1948) באופן מעורר חמלה והזדהות. הוא גם היחיד בסיפור שמקרהו לא בא לידי פיתרון. למרות זאת, עדיין ניתן לקרא את הספר ולהנות ממנו.
הספר תורגם לגרמנית, איטלקית אנגלית, צרפתית וערבית ל... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר נבון-ישיר-ישראלי במובן הטוב של המילה; בלי גרם יומרנות או פומפוזיות
הרבה יותר מוצלח מהספר החדש של נבו" משאלה אחת ימינה" שהוא מפח נפש נפוח ובומבסטי ....... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
כחובבת קריאה שצלחה בכיף את 600 ומשהו העמודים של החטא ועונשו, את שני הכרכים של אנה קרנינה ועוד, לא הצלחתי לעבור את העמוד ה30 ובצעד חריג מבחינתי השבתי אותו אחר כבוד לסיפריה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי ולא אהבתי...
הסגנון הזה של החריזה עשה לי כאב ראש ובאיזה שהוא שלב התייאשתי מהספר.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב. אשכול נבו פשוט גאון, שם הספר בהקשר לתוכן - פשוט מדהים איך הוא חושב על הדברים האלה? אני לא מאמינה שיש עוד ספרים בסגנון, הוא ספר מציאותי ונוגע, קצת מצחיק, קצת עצוב אבל בסך הכל - מומלץ. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מעניין, כתוב מזווית ראות של דמויות שונות. חושף עולם פנימי מרתק ולבטים שאני אישית מאוד מתחברת אליהם. הספר קל לקריאה, לא כבד וזורם... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מרתק ומהנה. קצת מפריע לקרוא כל פרק בגוף ראשון של דמות אחרת, אבל בסה\"כ הספר זורם. הסיפור חושף את עולמן הנפשי של הדמויות וקשרי הגומלין ביניהן, וגם פותח צוהר להסטוריה הקרובה - נטישת הכפרים הערבים ע\"י יושביהם במלחמת השחרור, מזוית מעניינת.
מומלץ מאוד.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
לדעתי ספר מאוד מוצלח ומאוד סוחף.
כתיבתו של אשכול נבו גורמת לי להרגיש באופן מסויים כבתוך הדמות ומביאה אותי לתובנות שונות ותהיות על מצבים שונים ועל החיים בכלל.
הכתיבה מעניינת וסוחפת, והתיאורים הקטנים הכל כך שוליים (אבל גם לא), גורמים לי לשקוע בספר עמוק ולהינות.
ספר ממש טוב, כמו \"צימר בגבעתיים\" שלו.
מומלץ. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר ישראלי על "תופעות הישראליות". ממולץ לקריאה אך לא ספר חובה . יש בו מספר משפטים יפים ותו לא. נשכח מיד לאחר קריאתו אם כי במהלך הקריאה עולה מדי פעם חיוך ישראלי במקרים המוכרים לכולנו (103 בשבת !!)... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר נחמד, אבל לא יותר מזה. דחוס מדי, עודף אירועים, חלקם מיותרים, עודף דמויות. סיום מאכזב, כמעט הוליוודי. אין לי ספק שאת הספר הזה אני אשכח אחרי כמה ימים.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
עד שקראתי את הספר, לא האמנתי שהבאזז סביבו באמת מוצדק, ועכשיו אני רק תורם לבאזז לגדול.
ספר נהדר באמת, וקריאה מהנה מאוד.
כשקראתי את הספר הייתי בטיול בדרום אמריקה, ובספר ישנם המכתבים של החבר של אחד הגיבורים שמטייל בדרום אמריקה, כך שזה עוד העצים אף יותר את מידת ההתחברות שלי לספר. אבל זה זניח, הספר עצמו הוא כיף גדול, כל אחת ואחת מהדמויות הראשיות מרתקת ומושכת, הסגנון הסיפורי מצויין והעלילה מבריקה. ובזאת סיימתי את מלאי הסופרלטיבים המצוי באמתחתי, כך שאם אני רוצה להמשיך לשבח את הספר זה יצטרך לחכות עוד קצת, אני בקרוב מתחיל קורס פסיכומטרי ואז אוכל לכתוב מילים ב... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מדהים! מושלם! חובה לדעתי, במיוחד לאוהבי הספרות העברית ולאוהבי סגנון ה"ראשומון".... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחת התכונות הטובות ביותר שיכולה להיות לסופר לדעתי, היא היכולת לקחת את מה שבעצם כולנו חושבים אי שם בעמימות, כמעט בצורת תת מודע, ולתרגם אותו אל הדף מילה במילה, בצורה המדוייקת שלא חשבנו שניתן לעשות.
אשכול נבו מדגים ב'ארבעה בתים וגעגוע' את היכולת הזו בצורה בולטת במיוחד וזה בעיקר סוד הקסם של הספר הזה, שלא ניחן בעלילה פתלתלה ומלאת סיבוכים.
ע"י סיפור חייהם ועלילותיהם של מספר דמויות מקובצות, ובראש ובראשונה של נועה ועמיר, זוג סטודנטים שעוברים להתגורר יחד, אשכול בעצם מספר את הסיפור של כולנו- כחברה, כזוג וכאינדיבידואלים. אפשר רק להתפעל מהיכולת שלו לעצב בשלמות ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מאוד אוהבת את כתיבתו הישראלית הנוגעת של אשכול נבו.
אני אוהבת את תיאוריו הקטנים והכביכול "לא חשובים"- "היא קמה ללכת אך שמלתה נתפסה במסמר שבלט"...
ספר לא מאוד עמוק, לא יצירת מופת, אבל הוא משקף לך את עצמך בהמון מצבים מהחיים, ספר אמיתי ויפה, חוויה נעימה... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
