“איליה איליץ' – אובלומוב. אח.. איזה טיפוס אתה. איזה טיפוס. נראה שרק איבן גונצ'רוב יכול היה להמציא אותך. מאמינה שלא אכפת לך שאפנה אליך בגוף ראשון ולא בגוף שלישי. למרות היותך אציל רוסי, בעל אחוזה עשיר, בן המאה השמונה-עשרה. בינינו, הרי דבר לא אכפת לך: לא החיים מחוץ לביתך, המוגף רוב הזמן. לא החיים בתוך ביתך (ביקור קצרצר וכבר אפשר לאבחן: לקרדיט אבק הבית – אתה לא רגיש! לא, אין זו הסיבה לעיניים הנעצמות”

“-ייתכנו ספויילרים!- את הספר הזה קראתי בעקבות אהבתי לספרות הרוסית. הספרות היא ספרות לא קלה ולעיתים מסובכת אבל מנגד, יש בה משהו שמושך אותי ככבלי קסם. אולי זה השורשים הרוסיים שלי שמדברים מתוכי ולוקחים להם פיקוד כאשר מדובר בספר רוסי או פשוט בגלל שהספרים הרוסיים כל כך קשים, כל כך בלתי מפוענחים , עד כדי היותם בגדר חידה. הספר מתאר את קורות חייו של אציל בן המאה התשע עשרה בשם אובלומוב. אובלומוב זה מא”

“לקרוא בימינו-רומן רוסי קלאסי של המאה ה-19 -זה להרגיש שאתה "מודד,חש ומתוודע" ל -חווית מדידה אישית של בגד הנתפר בידי חייט בתהליך תפירה של - Haute couture על פי מידותיו האישיות של לקוח מסוים וזאת בניגוד גמור לבגדים שנוצרים ב-"קו יצור המוני". רוצה לאמר -כל רומן שכזה הוא ייחודי ב-Haute couture שלו . מדוע עלתה בדעתי ההשוואה בקריאת הרומן לתפירה ב -Haute couture? -כיוון והקריאה ברומן הזה נעשית בקצב”

“אחד התענוגות בכל שנה בימים אלה של ה"חורף" ימי סוף דצמבר תחילת ינואר (מלבד נסיעה אל החורף באחד היעדים המקסימים בקיפאונם הכריסמסי) הוא לשוב לרגע אל אמא-רוסיה. לשבת למרגלות היולקה (אמיתי או במחשבה, אל מול האח - כנ"ל) להתרפק על שהיה במיוחד כשככה כל השנה יש התרחקות מכוונת או לא והיטמעות ככל האפשר (וכמעט באופן מושלם). אז סביב הנובי גוד נעים לחזור אל פינה רחוקה וחמה בלב ופינה חמה (תרתי-משמע) בספרייה, ו”

“איליה איליץ' – אובלומוב. אח.. איזה טיפוס אתה. איזה טיפוס. נראה שרק איבן גונצ'רוב יכול היה להמציא אותך. מאמינה שלא אכפת לך שאפנה אליך בגוף ראשון ולא בגוף שלישי. למרות היותך אציל רוסי, בעל אחוזה עשיר, בן המאה השמונה-עשרה. בינינו, הרי דבר לא אכפת לך: לא החיים מחוץ לביתך, המוגף רוב הזמן. לא החיים בתוך ביתך (ביקור קצרצר וכבר אפשר לאבחן: לקרדיט אבק הבית – אתה לא רגיש! לא, אין זו הסיבה לעיניים הנעצמות”

“-ייתכנו ספויילרים!- את הספר הזה קראתי בעקבות אהבתי לספרות הרוסית. הספרות היא ספרות לא קלה ולעיתים מסובכת אבל מנגד, יש בה משהו שמושך אותי ככבלי קסם. אולי זה השורשים הרוסיים שלי שמדברים מתוכי ולוקחים להם פיקוד כאשר מדובר בספר רוסי או פשוט בגלל שהספרים הרוסיים כל כך קשים, כל כך בלתי מפוענחים , עד כדי היותם בגדר חידה. הספר מתאר את קורות חייו של אציל בן המאה התשע עשרה בשם אובלומוב. אובלומוב זה מא”

“לקרוא בימינו-רומן רוסי קלאסי של המאה ה-19 -זה להרגיש שאתה "מודד,חש ומתוודע" ל -חווית מדידה אישית של בגד הנתפר בידי חייט בתהליך תפירה של - Haute couture על פי מידותיו האישיות של לקוח מסוים וזאת בניגוד גמור לבגדים שנוצרים ב-"קו יצור המוני". רוצה לאמר -כל רומן שכזה הוא ייחודי ב-Haute couture שלו . מדוע עלתה בדעתי ההשוואה בקריאת הרומן לתפירה ב -Haute couture? -כיוון והקריאה ברומן הזה נעשית בקצב”

“אחד התענוגות בכל שנה בימים אלה של ה"חורף" ימי סוף דצמבר תחילת ינואר (מלבד נסיעה אל החורף באחד היעדים המקסימים בקיפאונם הכריסמסי) הוא לשוב לרגע אל אמא-רוסיה. לשבת למרגלות היולקה (אמיתי או במחשבה, אל מול האח - כנ"ל) להתרפק על שהיה במיוחד כשככה כל השנה יש התרחקות מכוונת או לא והיטמעות ככל האפשר (וכמעט באופן מושלם). אז סביב הנובי גוד נעים לחזור אל פינה רחוקה וחמה בלב ופינה חמה (תרתי-משמע) בספרייה, ו”