בקיץ בו נתפסה אווה בת האחת - עשרה, זו הפעם הרביעית, כשהיא גונבת מחנות, מחליטה אמה מרים לעבור ממנהטן לעיירה שקטה בצפון מדינת ניו - יורק. שם, היא אומרת לאווה, יוכלו לחיות חיים "נורמליים". מה שמרים אינה אומרת לבתה, או לכל אדם אחר, הוא שגנבותיה של אווה מפחידות אותה - בגלל העבר ממנו היא מנסה להתעלם.
המתחים בין האם לבת גואים, אווה ממשיכה לגנוב גם בעיירה הקטנה: אלא שכאן אין חנויות כל - בו גדולות אלא..... כוורות, ואווה מנסה לגנוב מעט דבש. אך גם הניכור הניו - יורקי מפנה את מקומו ליחסים חמים ופשוטים יותר וחברותה הסודית של אווה עם ברל - מגדל דבורים מתבודד - היא פתח למערכת יחסים חדשה בין האם, הבת והכוורן, פתח להבנה את העבר ולהתקרבות בין האם לבתה.
גנבת הדבש הוא רומן פיוטי - עשיר ושקוף כדבש - על הצל שמטיל העבר על ההווה, על הכאב וההנאה שביחסי אם - בת, ועל כוחות המרפא שבחברות בלתי צפויה.