ביקורת ספרותית על ארבעה בתים וגעגוע - עמודים לספרות עברית # מאת אשכול נבו
ספר בסדר

---

או קיי, שתי מסקנות:
א. אשכול נבו כותב פשוט מדהים!!
ב. אני לא מתכוונת לקרוא עוד ספרים שלו.

הכתיבה של אשכול נבו היא משהו מיוחד. הוא מסוגל לתאר את הרגעים הקטנים האלו שקורים לכולנו אבל אף אחד לא מתאר במילים, תחושות שאנחנו בעצמנו לא יודעים להגדיר - והוא עושה את זה בצורה פשוט מדהימה. הוא כותב בצורה כזאת שגורמת לי לפעמים לחזור על פסקה ולהתפעל מהניסוח שלה, במקום לרוץ קדימה עם העלילה של הספר. סופר טוב - אין מה לומר.

מצד שני, העלילה. אני לא יודעת מה הסיפור של אשכול נבו, אבל יש לו כישרון מתסכל לבזבז את הכתיבה המדהימה הזאת על עלילה מבאסת.
כמו ב"משאלה אחת ימינה", גם ב"ארבעה בתים וגעגוע" כל הדמויות מסתירות בעברן כמה שלדים שאסור לגעת בהם, וכמובן שכל אחת מהן צריכה להתמודד עם העבר בשלב מסוים. אני לא יודעת מה יש לו נגד כמה דמויות (אפילו דמויות משנה, ניצבים, משהו!) עם טיפה של שמחת חיים, של אופטימיות. כמו ב"משאלה", גם ב"ארבעה בתים" הוא מתאר את הדמויות שלו מתפרקות לרסיסים בצבעים מדכאים. אני לא אומרת שהוא לא עושה טוב - הוא עושה את זה מעולה - מעורר הזדהות, אמיתי וכו', אבל העניין הוא שקצת נמאס לי לקרוא ספרים כאלה, שבהם כל הדמויות סובלות.

מסיבות אלו, אני חוששת שזה הספר האחרון של אשכול נבו שאני הולכת לקרוא, ולא משנה כמה הבנאדם מוכשר.
תודה לכולכם על ההקשבה ושיתוף הפעולה ;)

» ביקורות נוספות של עצמילי
» ביקורות נוספות על ארבעה בתים וגעגוע - עמודים לספרות עברית #