ביקורת ספרותית על ארבעה בתים וגעגוע - עמודים לספרות עברית # מאת אשכול נבו

---

4 ביצים מופיעות על הכריכה, חלקן לבנות, חלקן חומות כאילו נמשו הרגע מסיר החמין, או הצ'ולנט, תלוי מאיפה הגעתם. מסודרות על מפה משובצת בכחול לבן. אך למרות התיאור, אין זאת ארוחת בוקר ישראלית, מתי ראיתם לאחרונה בבית כלשהו גביע לביצה רכה?! למי שנמצאס לו מהביקורת הזאת ברגע שהבין שאני מתחיל מהכריכה, אני אקצר, אשכול נבו מתיימר לבשל עבורנו ארוחת בוקר ישראלית, יש לנו כאן הכל: שמאלני נרעד, ערבי מגורש,צלמת יפהיפיה עם פטיש לפיגועים המוניים, משפחה מזרחית שכמובן חברה באגד, ואפילו סטודנט שאנן ללימודי דשא. (שללא ספק משקיע יותר מדי במאמרים שלו לקריאה). איכשהו כולם מתגעגעים למשהו אחר אבל חיים את מה שאשכול נבו רוצה שנחייה, החיים דרך החדשות, הסטיגמות, הדעות הקדומות והחטטנות ההדדית - מאפיינות את כל דמותיו. אבל האמת היא..שאנחנו לא כל כך כאלה, חיינו הם די סתמיים, מלאים בהבלים, המונולוגים שלנו הרבה יותר מיואשים מאשר..איך אגדיר את זה, "מגועגעים". כמה נפלא וענייני ספרו של אשכול נבו אם הוא היה יודע לקלוע בול, להצליח להצחיק או לייאש זאת חתיכת משימה, אבל ספר זה הוא לא פחות מאשר רומן מצויין, שמתיימר להיות סמי פוליטי אבל מצליח להראות כמו כתבה חד צדדית ב BBC. ביקורת חברתית נכתבת דרך הומור, גיחוך,אלגוריה, ולא ע"י סחטנות רגשית. זוהי רק דעתי, ואולי בעצם, כל עם ישראל אוכל ביצה רכה מגביע ורק אני לא זוכר אפילו איך זה נראה..הספר הזה הוא ביצה אחת יותר מדי. יש לאן להתגעגע.

» ביקורות נוספות של עומרי
» ביקורות נוספות על ארבעה בתים וגעגוע - עמודים לספרות עברית #