ביקורת ספרותית על הכול יהיה בסדר מאת דן יוספן
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 5 בנובמבר, 2017
ע"י נעמי


כותב הספר ביקש ממני להיות כנה, השבתי לו בכנות שאני כבר משוחדת, ולו רק מהעובדה שהספר נשלח אלי על-ידו ישירות לביתי. כעת כשאני עוטה על עצמי את גלימת השופט, אני מרגישה היטב את עוצמת הכוח של "הכרת פנים במשפט". מצד אחד עומד מולי הסופר, אדם נעים וטוב, ואני יודעת שהוא טוב כי הוא הוציא תחת ידיו ספר שעל אף עשרת המכות שהוא מעביר בהם את גיבוריו האמירה שלו חיובית ואופטימית, ואילו לא היה מאמין בטוב שבאדם ובכוחו להשתנות לא היה בוחר להוציא ולהציל ולגאול את כל מוכי הגורל שברא וגם להבטיח שהכל יהיה בסדר. מצד שני ניצב מולי הספר, שאם רגע אסיט את מבטי מיוצרו, הרי שאאלץ להודות שזכות אבות אינה עומדת לו. בניסוח מעודן פחות - לא נהניתי ממנו. זהו, אמרתי את זה, וזה מרגיש כמו להיות המסמר שדוקר את הבלונים. "לא הסגנון", כמו שאמר לי בחור אחד אחרי דייט ראשון. ואם כי לי לא הייתה את הפריבילגיה לשאול למה התכוון, וודאי שאני אנמק את דברי.

ראשית, לא יכולתי להיאחז באף אחת מן הדמויות. כולן, ובכללן הגיבור הראשי, לא נגעו בי כלל. לא חיבבתי, לא הזדהיתי, לא ריחמתי ולא כעסתי. עבורי הם היו סתם שמות שנאמר לי עליהם שחטפו ניוון או איבדו ילדה ועוד כמה פרטים יבשים לקורות-הפורענויות שלהם. בכל דף שהפכתי נפתח דף חדש בחייהן וכמו לאחר קפיצת ראש זריזה למקווה הן הגיחו נקיות ממחשבות דיכאוניות או ממעשים נלוזים. היכולת המופלאה והלא מציאותית הזו, בנוסף לצירופי המקרים הבלתי סבירים, הם מה שאלון כינה בביקורת המצוינת שלו "קריצה" לקורא, רמיזה להתמקד בהשתלשלות העניינים שהמסר יבקיע דרכם, כי ברור שהספר הוא מעין משל או אלגוריה. אם אכן נקודת המוצא הייתה שהעיקר הוא העלילה ולא הדמויות, ולכן אין הכרח לעבות ולהעמיק אותן, הרי שלטעמי כאן זה לא עובד. כיוון שהגיבורים לא עניינו אותי - גורלם לא עניין אותי, וכך קרה שאיבדתי עניין בעלילה.

שנית, אלוהים. מכמות האזכורים של אלוהים ברור שהסופר רוצה לומר משהו עליו, אך נראה שהוא עדיין חוכך בדעתו לגבי קיומו. מצד אחד: "היושב במרומים פיהק משעמום… אחר-כך השתעמם בהרהוריו והחליט להשתעשע קמעה בצעצועיו האנושיים" במשפט הזה אלוהים לא באמת קיים, כי אלוהים שיכול להשתעמם הוא לא אלוהים שמסתפקים בקיומו… מצד שני הגיבורים, גם אם מלאי ספקות, כותבים לו מכתבים. אלא שההצגה של אלוהים כישות המשתעשעת בברואיה ו"מחכה להם בסיבוב" היא ילדותית ומתאימה למיתולוגיות היווניות, וגם אם כאמור נאמרה בציניות ואלוהים כאן הוא שם נרדף למקריות וגורל, הרי ברור מה השאלה האמיתית המסתתרת מאחוריה: אם הוא קיים, למה הוא מביא עלינו את כל הצרות האלו? שאלת הצדיק-ורע-לו חוזרת ועולה בנוסח זה או אוחר בפי הדמויות, אבל השאלה העתיקה הזו נותרת בצורתה הגולמית והנאיבית ביותר, ולא נעשה שום ניסיון להעמיקה. לצערי, בכל מה שקשור לתהיות הקיומיות הרגשתי שאני קוראת אמירות של נער מתמרד שרק עתה הגיח מקליפת הדת והתרגש מהתעוזה כביכול של עצמו להטיח דברים בקולו המתחלף, ולא דיון פילוסופי מעניין.

שלישית, התוכן. אני מוכנה להתפשר על איכויות ספרותיות מסוימות תמורת ידיעות שהספר מקנה לי כמו למשל תקופה היסטוריה, אירוע מהעבר, עובדה מדעית, אנקדוטות מעולם הטבע, תרבות זרה וכו'. הספר, לעומת זאת, מתרחש בארץ, בימנו, ותוכנו מבוסס אך ורק על עלילה בדיונית אשר מלבד מספר ציטוטים של ניטשה ולהבדיל קהלת, אף פרט אינו חיצוני לה. אני מציעה לקחת את יכולת הכתיבה, הנעימה והזורמת, ולרתום אותה לטובת נושא עם תוכן רב יותר. זה ידרוש עבודה ותחקיר, אבל יעשיר את הספר וייתן לקורא תחושה שיצא נשכר.

לסיכום, לא קיבלתי מהספר לא דמויות עמוקות, לא דיון פילוסופי ראוי ולא ידע חדש. לפחות הרווחתי חבר שטרח ושלח למעני את פרי יצירתו. אני רק מקווה שלא הפסדתי אותו עכשיו...

37 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 חודשים)
אינני מסכים עם דברייך. אך אני סבור שמבחינת הכנות הצלחת ובענק.

דווקא לפעמים החיים לא צפויים וקורים בהם דברים מדהימים, בטוח שיש כמה דוגמאות לכך בחייך...
סקאוט (לפני 3 חודשים)
תהני!
נעמי (לפני 3 חודשים)
מגניב! אסתכל אבל האנגלית שלי לא מספיק איכותית כדי לכתוב סקירות באנגלית.
סקאוט (לפני 3 חודשים)
אני יכולה להעיד שהיא מעולה. יש לך אינספור קבוצות שונות על מגוון ספרים. קבוצה רק לספרי היסטוריה, קבוצה רק לספרי נוער וכדומה. וכשאת נמצאת בקבוצה אחת את יכולה שלא תהיה לך גישה לקבוצה אחרת, במידה ואת לא רוצה בכך.
אני חושבת שכדאי לך להעיף מבט ולראות אם הוא לרוחך.
ומתוך נסיוני שלי, אני יכולה להעיד שיש שם אנשים מקסימים. לפחות בקבוצות שאני נמצאת בהן. ועל הדרך את גם מרחיבה את מעגל החברים שלך לחברים מחוץ לארץ. אבל בד בבד, יש לך גם קבוצות המיועדות לישראלים ויש שם גם חברי סימניה לא מעטים.
ואת יכולה אפילו ליצור קבוצה משלך ולנהל אותה או להיות שותפה לניהול קבוצה מסויימת שכבר קיימת ( זה מה שאני עשיתי, למשל)
נעמי (לפני 3 חודשים)
תודה רבה דן.

תודה נתי, פואנטה וbloggy על התרומה לדיון.
לא שמעתי על goodreads, איך הפלטפורמה הזו? טובה?
פואנטה (לפני 3 חודשים)
bloggy, העתקתי את התגובה שלך לפורום.
אתה מוזמן לקרוא את התגובות שם.
רק הערה קטנה: אני קוראת מדי פעם ביקורות ב- goodreads ואף פעם לא יצא לי לראות אינטראקציה אישית בין סופרים לקוראים, מה גם שאין בכלל בסיס סטטיסטי להשוואה בין כמות המדרגים וכותבי הביקורות באתר ספרים עולמי לעומת "סימניה" - יחיה ההבדל הקטן מה שנקרא.
bloggy (לפני 3 חודשים)
דיון מעניין ביותר.
כתבתי ספר וקיבלתי די הרבה ביקורות. מהחיוביות נהנתי. היו הרבה שגרמו לי לחייך ואפילו למספר רגעים של אושר.
מהשליליות למדתי מה לשפר בספרים הבאים ואני מתכוון לאלו שטרחו להסביר מה לא אהבו ולמה ולא סתם כתבו "חרא ספר" או משהו בסגנון.
אי אפשר לקלוע לטעם של כולם אבל אם ישנה למשל נקודה מסוימת שעולה שוב ושוב בביקורות אני לוקח אותה ברצינות ומשפר.
חיי סופר רצופים בביקורת.. הרבה עצמית לפני ששולחים את כתב היד והרבה חיצונית לאחר שהוא נשלח. ביקורת של עורכים, סוכנים, קוראים, מבקרים. חלק בלתי נפרד מלכתוב ספר זה לדעת להתמודד עם הביקורת.
אתרים כמו Goodreads וסימנייה הם כלי עבודה חשובים ביותר לקבלת ביקורות (והרשתות החברתיות בכלל... אין כמו לקבל חוות דעת טרייה 1X1 ישירות מהקורא אי שם ברחבי העולם. אנחנו באמת כפר גלובלי קטן.)
פואנטה (לפני 3 חודשים)
תודה, נתי. מצד אחד, טוב שאת מעלה את זה.
מצד שני, אני מעדיפה לדבר על הנושא מבלי להתייחס למישהו מסוים ולכן כתבתי הודעה בפורום.
את מוזמנת.
נתי ק. (לפני 3 חודשים)
פואנטה, אם אפשר... בתור מישהי שכתבה ספר ונמצאת באתר... סופרים בדרך כלל אוהבים לקרוא, אני מניחה שזה די מתקבל על הדעת ורובם אוהבים גם לכתוב, כך שהאתר בו אפשר לכתוב ביקורות על ספרים הוא סוג של פלטפורמה טבעית גם לקוראים וגם לכותבים.
באופן אישי, הצטרפתי לאתר לפני יותר מעשור, ממש בראשיתו, בתקופה בה אפילו לא התחלתי לכתוב את הספר. מבחינתי היה טבעי לשלוח את הספר לחלק מהאנשים שהפכו ל"חברים וירטואלים", לאנשים שאת דעתם אני מכבדת ועדה לטעמם הספרותי המשובח ומכאן שהמשוב שלהם הוא בעל חשיבות אישית. לא הייתה לי שום בעיה לקבל ביקורת שלילית. ברור שהאגו נפגע, אבל יש משהו מאוד מעורר (בעיניי) בלקבל ביקרות פחות חיובית (אני לא מדברת כמובן על גסות רוח , אלא על דברים מנומקים ובעלי טעם), כי ממנה אפשר ללמוד וממנה אפשר לראות זווית ראייה שונה על היצירה שלך.
אהבתי את הביקורת כל נעמי, אהבתי את הכנות. חיבבתי את הספר של דן, כמו גם את הפרסונה הוירטואלית שלו, אין בזה שום סתירה.
מסמר עקרב (לפני 3 חודשים)
נעמי, אם יורשה לי לתת חוות דעת פומבית על הסיפור שנתת לי באופן פרטי, אומר שלטעמי הוא מצוין.
נעמי (לפני 3 חודשים)
תודה רבה, חגית * 2 ופואנטה!

לא פרסמתי כאן כי זה קצת יותר מידי חושפני...
פואנטה (לפני 3 חודשים)
נעמי, את מותק אמיתית.
המושג "רגישות" נקרא על שמך. קבלי חיבוק.
ברוח של אצילות נפש שאת משדרת לכולנו, אני אפילו מוכנה לסלוח לכל המתלחששים מאחורי גבי.
האם פרסמת את הסיפור כאן? אם לא, אולי תפרסמי ואשמח לקרוא.
חגית (לפני 3 חודשים)
נעמי, נעמו לי מאוד דבריך. מצטרפת לדבריה של חגית ב.

כמו כן, הצטערתי לשמוע שסיפור שהגשת לתחרות נדחה.
חגית בן חור (לפני 3 חודשים)
נעמי, תודה על תגובה מכובדת, מכבדת, בוגרת ורגישה.
נעמי (לפני 3 חודשים)
קראתי את תגובות כולם בעיון אך רק עתה יש לי זמן להגיב.
לא כל כך יודעת מאיפה להתחיל, אכתוב אסוציאטיבית:

קודם כל, כתיבת הביקורת לא הייתה עבורי מלאכה נעימה, כפי שאלון ניחש. מרחתי אותה על פני שבועיים, חזרתי ומחקתי, וכל הזמן זכרתי את האדם מאחורי, כפי שחגית בן-חור ביקשה. הייתי נהנית עשרת מונים לכתוב סקירה אוהדת יותר, תהיו בטוחים. שיתפתי את סביבתי הקרובה בקושי לכתוב ביקורת לא מפרגנת והם עדים ללבטי. בסופו של דבר החלטתי לפרסם למען דן, ואך ורק למענו, כי לו הייתי מספקת במייל אישי הייתי כותבת כנראה כמה מילות נימוס לא מחייבות. הכתיבה בפורום הציבורי הכריחה אותי לנסח את דעתי, לנמק בהרחבה, והיא סייעה להפחית את עוצמת ההטייה. דן קרא את הדברים, הוא יקח מה שיקח, ואני לקחתי עמי ניסיון במתן ביקורת לא מפרגנת לידיד, גם אם וירטואלי.

מספר הערות:

* רוב המגיבים ציינו שהביקורת עניינית ואני שמחה שהתקבלה כפי שהתכוונתי אליה.

* אני חושבת שמוסכם על כל חברי סימניה שלייק אינו משקף הזדהות עם התוכן. זה כבר נאמר חזור ואמור, לא רואה צורך לציין זאת שוב ושוב.

* אין קשר בין תפיסת העולם שלי כאדם מאמין לאי-מציאת החן של הספר בעיני. יש מקרים שעשוי להיות קשר, לרוב אין. הניסיון לרמוז לכך הוא לא הוגן, בדיוק כמו שלא הייתם רוצים שיקשרו את החילוניות שלכם לטעמכם הספרותי...

* לדן, התגובות שלך דורשות הרבה כוחות נפש ואני מצדיעה לך. רק שתדע שאכבד אותך לא פחות גם אם תביע את אכזבתך המובנת (כמו שעשית רק בתגובתך המאוחרת יותר).

* אני לא רואה שום פסול בשליחת ספר לביקורת לחברי האתר. גם אם הדבר יוצר הטייה אין בכך שום דבר נורא, לא מדובר במוצר שאנשים משלמים עליו (ומי שקונה - יכול לבדוק בספרייה קודם) ולא יקרה שום נזק לאדם שיקח את הספר ומעט יתאכזב. אני חושבת שזה מבורך ולמי לשלוח אם לא לנו? באותו עניין, סופר שספרו נמצא בסימניה בשום אופן לא צריך להדיר עצמו מהאתר, וזכותו להסתכן בקריאת ביקורות לא אוהדות.

* חגית, ביקשת תגובה עניינית - שאלת פעמיים איך יתכן שכתבתי שאין דמויות, אבל זה לא מה שכתבתי, טענתי שהן אינן מפותחות מספיק לטעמי. גם לא היה לי ברור לאיזה קרדיט התכוונת שנתתי. אם הכוונה לשליחת הספר - הרי שציינתי זאת כבר בפתיחה.

* חגית בן-חור, השיקול של פגיעה בפרנסה הוא שיקול חשוב מאד ואני לא מזלזלת בו. זאת שאלה לא פשוטה האם מותר לכתוב ביקורת שעלולה לפגוע במכירות. אבל, נניח והייתי כותבת סקירה מקצועית בעיתון - האם גם אז אומרת את דברייך? כל מוצר שיוצא לאוויר העולם חשוף לסקירות של מבקרים, במיוחד היום שכל צרכן הוא גם מבקר, ולכן אם הסקירה מתייחסת למוצר ולא ליוצר, ונעשית בענייניות, אין בכך פסול.

* לי, לא זיהיתי את המגמה של לאהוב-סקירות-על-ספרים-לא-אהובים אבל אם היא קיימת אני מקבלת את ההסבר של יעל. אדרבא, אתם מוזמנים לקרוא את הביקורת הקודמת והסופר מתלהבת שלי...


תודה לכל המגיבים, חסכתם לי לא מעט עבודה בתגובתכם. כאמור קראתי הכל בעיון.
ואנקדוטה לקינוח: סיפור שהגשתי לתחרות (ושדן גם חיווה עליו את דעתו) לפני כמה חודשים נדחה היום.
מוסר השכל: כרצונכם...
פואנטה (לפני 3 חודשים)
תודה על הכבוד, בת-יה אבל זה קצת תמוה בעיניי שאין לך דרך להסביר משהו שאת עצמך כתבת, ואת בוחרת להעביר את השרביט למתנדבים (שבטוח יהיו), וזאת לעומת מקרים אחרים שטרחת וענית בסבלנות אין קץ על שאלות טריוואליות על גבול הסתומות.

מה שכן, מרוב 'פואנטה ופואנטה', אם הייתי מניה הייתי משקיעה בעצמי ומרוויחה אפילו ב- short.
מסמר עקרב (לפני 3 חודשים)
כרמליטה, צרור תודות ענק. ריגשת אותי.
בת-יה (לפני 3 חודשים)
פואנטה, אני עונה לך משום הכבוד שלי לשאלות של אחרים.
אבל אם לא הבנת - באמת שאין לי דרך להסביר.
אולי מישהו אחר יעשה את המלאכה במקומי.

פואנטה (לפני 3 חודשים)
בת-יה, קראתי בעיון את התגובה של סקאוט.
אין לי שום כוונה להתכחש לבעיות שלי אבל במקרה הזה לא מצאתי שום קשר בין מה שהיא כתבה לבין מה שאני כתבתי, מה גם שבאף תגובה שלי כאן לא דיברתי על הסופר.
אכפת לך להסביר?
בת-יה (לפני 3 חודשים)
פואנטה, התגובה הראשונה לביקורת הזאת היתה של סקאוט. כדאי שתקראי מה שהיא כתבה.
לא רוצה לפגוע באף אחד, אבל מה שכתבת פה מצביע על בעיה אצלך לא אצל הסופר.
כרמליטה (לפני 3 חודשים)
פואנטה - ראיתי את הערת הפתיחה "בלי קשר לספר ולסופר הספציפי" ובכל זאת... אין לי מושג מה גרם לדן להצטרף לאתר, אך אהבת הספרות קורנת מכל סקירותיו האיכותיות. אני מוצאת שתרומתו לאתר ולחברים בו גדולה, ומקווה שנמשיך להינות ולהיתרם ממנו ומביקורותיו.
פואנטה (לפני 3 חודשים)
בלי קשר לספר (ולסופר) הספציפי, אני תוהה מה גורם לסופר/ת להיות פעיל/ה באתר ספרים כאשר מראש אפשר להניח שהדבר משול לריקוד בשתי חתונות תוך ישיבה על שני כיסאות, ובין היתר, מיותר במצב כזה לצפות לביקורות נייטרליות ואובייקטיביות לחלוטין.
אי לכך ובהתאם לזאת, אני גם לא קוראת ספרים של סופרי סימניה, וגם כשאני פעם ביובל מחליטה לקרוא ספרות מקור עכשווית, זה מצריך ערנות כפולה כי "כל ישראל חברים" אז אני מתקשה לסמוך על הדירוג.
גלית (לפני 3 חודשים)
מה שפואנטה , מה שיעלהר, מה שסוריקטה, מה שאלון ,מה שכרמליטה,מה שבת -יה מסמר - אתה נסיך.
שמוליק (לפני 3 חודשים)
נעמי, כתבת ביקורת עניינית ומכבדת.
למרות שאני לא מסכים עם הביקורת שכתבת ואני מאוהבי הספר והסופר, נכון וראוי לתת ביקורת כנה.
זה לא הספר הראשון ולא האחרון שלא תהיה תמימות דעים לגביו, העיקר שכולנו אוהבים לקרוא ומכבדים אחד את דעתו של השני.
חגית (לפני 3 חודשים)
יש אנשים שלא הבינו את דבריי כפי שרציתי, וכדי שלא יקרה מצב שגם נעמי לא תבין, אסביר אותם:

אני לגמרי מעריכה ומקבלת את סקירתה של נעמי. היא לא כתבה משפט סתום כמו: ,לא התחברתי...". היא נימקה את דבריה בצורה מאוד מפורטת ועניינית.
נעמי, קיבלת ממני לייק על כך.

זה שאני חשבתי אחרת, זה עניין אחר. הביקורת שלי על הספר הכי קרובה לביקורת של אור על הספר.

דווקא משום הנימוקים- שאלתי את נעמי איך היא יכולה לכתוב שאין דמויות בספר? מותר לשאול ולהתווכח עניינית על התוכן. לא?

בעניין קבלת ספר במתנה. אני סולדת מזה באופן אישי, שסופר יתן לי ספר במתנה ויצפה לשמוע רק אהדה.
אבל בלי קשר אפשר היה לתת קרדיט.
ואגב, אחרי הכל, נעמי נתנה גם את זה.
זה נכתב בסוף דבריה.
ואני ראיתי את זה רק אחר כך.
חגית (לפני 3 חודשים)
בת-יה, אני מסכימה אתך גם הפעם.
בת-יה (לפני 3 חודשים)
רחלי (live), רק לידיעה, אין כמו ויכוח ענייני, ובכלל כל ויכוח, לקדם כל מוצר קיים, ולא חשוב מי מסכים עם מה.
ויכוח תמיד מושך אליו אש, ואנשים נמשכים לאש, וכך אנשים נחשפים למוצר שעד כה לא עניין אותם בכלל. יש חברות פרסום שבכוונה משקיעות בפרסומת פוגעת רק כדי שהציבור ישמע על המוצר.
ולעניין ספרים: ספר שמעורר ויכוח תמיד יחשף לציבור הרבה יותר מספר שרק מונח על המדף. ואני לא רוצה לחזור ולכתוב פה את שמות הספרים עליהם אני מדברת, ומקווה שיודעים על מה אני כותבת.

לעניין הביקורת הנ"ל: סימנתי לייק כי הביקורת כתובה טוב ומנומקת. לא קראתי את הספר כך שאין לי מושג אם הוא טוב או לא. מקווה לקרוא בקרוב.
נעמי (לפני 3 חודשים)
פתחתי את האתר ברכבת בדרך והופתעתי ממבול התגובות.
תודה לכולם, אגיב מאוחר יותר.
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
תודה, נעמי. נהניתי לקרוא.
רחלי (live) (לפני 3 חודשים)
"בא לברך ויצא מקלל"! דן יוספן כתב ספר! הוא פרסם אותו! הוא לקח בחשבון שיהיו כאלה שיאהבו ויהיו את אלו שלא. האתר מיועד לכתיבת ביקורת נקודה! ישנן ביקורות אוהדות וישנן קוטלות אבל להכנס ולתקוף את כותבת (במקרה הזה) בגלל היכרות אישית עם הסופר זו טעות! זה לגרום ליותר נזק מאשר תועלת! דן הוא אדם מוכשר זו עובדה אדם נחמד מאוד ואני באופן אישי מאוד מכבדת ומעריכה אותו אבל אני עושה הפרדה מוחלטת בין דן כחבר לבין דן כסופר. אני אישית לא אהבתי את הביקורת מנומקת ככל שתהיה נקודה! אז לא סימנתי לייק ולא הגבתי. דן יוספן אינו צריך את מלחמת התגובות כאן זה לא משרת לא אותו ובטח שלא את ספרו. כל הדיון כאן לדעתי רק מוליד תככים ומלחמות שראוי היה שלא יכתבו. צריך לעשות הפרדה בחיים אין מה לעשות. את מה שהיה לי לומר על הביקורת אמרתי באופן אישי לדן זה לא צריך לעניין איש! ואם דעתי קצת נחשבת..אז בואו נשים סוף לדיון הזה הוא מיותר ורק מזיק לאדם שלחלקנו הוא חבר.
דן יודע מי הוא ומה הוא ובעיקר מה היא יצירתו אז אחד מתוך אלפי אנשים שקראו לא אהב..ביג דיל.
אייך מירי רגב אומרת? קאט דה בולשיט.
מחשבות (לפני 3 חודשים)
כרמליטה, את צודקת. מתן ספר במתנה וקבלת סקירה תומכת זה עניין פגום.
כרמליטה (לפני 3 חודשים)
מאחר שלא קראתי את הספר של דן, הדברים שאני כותבת אינם מתייחסים לספרו אלא נאמרים באופן כללי.

אינני מסכימה עם המשפטים "קיבלת ספר במתנה! רק משום כך ההערכה הייתה צריכה להיות רבה" ו-"לפחות תכבד את הנייר עליו נכתב הספר!" והמשפטים הנילווים אליו. הם מסמלים בעיני בעיה מרכזית בביקורת ספרים ע"י חובבי ספרות שהפכו את הסקירות לתחביב קבוע וזוכים לקבל מהוצאות ספרים, ולעתים גם מהסופרים עצמם, ספרים לסקירה.

* "קיבלת ספר במתנה! רק משום כך ההערכה הייתה צריכה להיות רבה"
המשפט הזה מבהיר את ההטיה הפסיכולוגית שיוצרת קבלת ספר במתנה תמורת סקירה. יתר על כן, לעתים הסוקרים אפילו אינם טורחים לציין כי קיבלו את הספר לסקירה, וכך ההטיה הטבעית הופכת פעמים רבות להטעיה.

* "לפחות תכבד את הנייר עליו נכתב הספר!"
אני מודעת לכך שסופרים משקיעים כוחות ומשאבים נפשיים רבים וכמובן גם זמן בכתיבת הספר. אך כך עושים גם בעלי מקצועות רבים אחרים. ומה לעשות - לפעמים המוצר לא מוצלח, אפילו אם חומרי הגלם היו טובים, ולעתים גם אלו באיכות גרועה.
לטעמי, סוקרים רבים מגלים התחשבות יתר בסופרים (בעיקר בסופרי ספרות מקור, ובוודאי אם יש להם איזושהיא היכרות איתם, אפילו וירטואלית), וכדי לא לפגוע הם מתעלמים בכוונה מפגמים בכתיבה ובספר ומעלים את דירוגו - בעיני ללא הצדקה.

החוכמה היא לדעת לכתוב ביקורת שלילית בצורה בונה. לכתוב בדרך שממנה יוכל הסופר להפיק לקחים לעתיד ולשפר את כתיבתו.



מסמר עקרב (לפני 3 חודשים)
כשאדם משחרר לאוויר העולם את יצירתו, הוא חייב לדעת להתמודד גם עם ביקורות שליליות. אני בדעה שכל עוד הביקורת היא עניינית ומנומקת, המחבר יכול רק להרוויח ממנה, להפיק לקחים ולהשתפר.

הביקורת של נעמי על ספרי מצוינת בעיניי. כמובן שלא אוכל לומר שאני מסכים איתה, וכמו כן לא אוכל לומר שהיא לא הכאיבה. היא פצעה ודקרה והכאיבה מאוד, אבל עדיין היא כתובה נהדר, היא עניינית, מפורטת ומנומקת, ואני שמח שנעמי העלתה אותה לאתר. אינני חפץ בביקורות מהללות שנכתבות מן השפה ולחוץ. אני מעוניין בביקורות כנות שמבטאות את הדעה האמיתית של הקורא, גם (ואולי בעיקר) אם הדעה היא שלילית. נעמי הייתה חברה טובה טרם כתיבת הביקורת, ואחריה היא תהיה חברה טובה מאוד.

תודה רבה על דברי העידוד האישיים של חני, אפרתי, לי, חגית וחגית, רחלי, מחשבות וכל מי ששכחתי מפאת ההתרגשות שאוחזת בי.
אפרתי, איזה אציל נפש ואיזה בטיח. מי שייגע לי בפרלינים אני מביא לו וואחד סנוקרת...
סקאוט (לפני 3 חודשים)
אני חושבת שאף אחד לא קרא את תגובתי לביקורת, מכיוון שאני כתבתי זאת עוד קודם. אומנם לא באותן המילים בדיוק, אבל בנוסח המעביר את רוח הדברים.

בכל אופן, אני מאוד מעריכה את נעמי על כנותה, מכיוון שהיא לבטח ידעה שזה מה שיקרה אבל היא בכל זאת הלכה עם האמת שלה עד הסוף ועשתה זאת בצורה לא פוגענית. מה פוגעני בדבריה?

גם אני הופתעתי מהביקורת, חשבתי שהיא הולכת להיות אוהדת, אבל היא לא. וכל עוד היא ניסחה את דברייה בצורה נהירה, נאותה ומנומקת, אני חושבת שזה בסדר. לא כל אחד אוהב את אותם הספרים וזה בסדר גמור כל עוד שומרים של שפה מכובדת ומסבירים את דעתך בצורה יפה.

וחוץ מזה, אם כולם היו אוהבים את אותם הספרים, העולם היה משעמם מאוד, לדעתי.
מחשבות (לפני 3 חודשים)
לדעתי, זה הזמן לספר שני.
אפרתי (לפני 3 חודשים)
מחשבות, חוץ מהרב ואשתו והגבאי, גם אתה צודק.
פואנטה (לפני 3 חודשים)
מסכימה עם אלון שמסכים עם סוריקטה שמסכימה עם יעל.
הבחורה לא אהבה את הספר. היא הסבירה ונימקה. היא עשתה זאת בצורה מכובדת ומכבדת. נקודה.

חני, אולי תסבירי לי איפה הבדיחה כאן? ומה זה אמור להביע: "האם זה מוגזם לבקש רגישות בלי ציניות מכוערת?". לא בפרטי, בבקשה. בציבורי.
מחשבות (לפני 3 חודשים)
אני קורא את מה שכותבים, מכיר את הנפשות הפועלות וכמאמר הבדיחה על אלה הבאים לרב, קודם הבעל, הזוכה לתמיכת הרב, אח"כ האישה, הזוכה לתמיכת הרב, ולבסוף הגבאי, השואל את הרב איך שני הצדדים צודקים, עונה הרב: גם אתה צודק.
נעמי כתבה סקירה המביעה את דעתה. זו לא היתה השתלחות בלתי מרוסנת. מנגד, אלה שכתבו סקירות אוהדות לקחו את הקפסולה שרקח עבורנו דן, הלכו בתוך גבולות הז'אנר הקפסולתי ומצאו את החן שהיה שם.
כולנו צודקים ובכל זאת מישהו נפגע.
אלון דה אלפרט (לפני 3 חודשים)
אחלה ביקורת. מסכים עם סוריקטה כאן.
זה לא נעים במיוחד לשמוע ביקורת לא טובה על יצירה שלך. קיבלתי לא מעט כאלה, וכל ביקורת כזו פוגעת באגו גם (ואולי בייחוד) אם היא נכונה. לטעמי הרבה יותר קשה להיעלב מביקורות משמיצות סתם כי אותן אפשר לפטור בקלות כלא רציניות וכניסיון לפגוע אד הומינם, והמשמעות שלהן נמצאת בידי המשמיץ בלבד.

זה גם לא נעים לבטא ביקורת לא נעימה. במיוחד כשדורשים ממך להיות כן, וקשה כפליים כשמדובר במכר ואפילו ווירטואלי. (היי, לפעמים יש ג'ינס שעושה תחת גדול. באמת! זה רק הג'ינס הזה!)

אלא שנעמי התגברה על הקושי הזה וכתבה ביקורת הוגנת ומנומקת, שאסור בעיניי לבטל או לדחות אותה כי "אסור לפגוע". לא, לא כדאי לפגוע, אבל הספר, כמו שכתבה נכון יעלהר, כבר יצא מידי הסופר ונמצא עכשיו בלימבו שבין הקורא לכותב. יש שיאהבו, ויש שלא. אין כאן ולא היתה כאן כוונה לפגוע חלילה, אלא רצון ומאמץ לומר את אשר על לבך ללא כוונה לפגוע, גם אם החווייה של נעמי היתה שלילית. היא לא התחברה. מה לעשות? זו החווייה שלה, וראוי לה להישמע.

אפרתי (לפני 3 חודשים)
אני אבקר אותך שם.
חגית בן חור (לפני 3 חודשים)
נכון אפרתי אבל אהבתי את ההערות שלך כי תמיד עשית זאת בצורה מכבדת ולא מתלהמת.
אני ממשיכה לכתוב כל הזמן בבלוג שלי ואשמח לראות אותך שם, זה נקרא: מועדון התרבות של חגית.. אני מעלה גם סקירות על סרטים וסדרות טלוויזיה ופתחתי חנות של סימניות שאני סורגת :)
אפרתי (לפני 3 חודשים)
לי אישית הביקורת הכאיבה מאוד. נתתי לה לייק כי נעמי כתבה סקירה מצויינת ומנומקת ואי אפשר לתת לייקים רק לביקורות שאנחנו מסכימים איתן.
אני לא חושבת שמישהו נתן לה לייק רק בגלל שהיא קטלה את הספר, חוץ מידידנו נטול השם.
וחגית בן חור, חבל שהפסקת. את כותבת מצוין. אני חושבת שאנשים (וגם אני, לצערי) העירו לך על ספוילרים ולא על סגנון הכתיבה.
חגית בן חור (לפני 3 חודשים)
סוריקטה, סליחה על הבורות אבל לא הבנתי מה זה שירות דב, דב עוד לא קראו לי אבל דווקא הסתקרנתי מאד עכשיו לגבי הספר ואשמח לקרוא אותו.
סוריקטה (לפני 3 חודשים)
לי, חגית וחגית, יכול להיות שאתן עושות לדן שירות דוב. אני מניחה שכשאדם כותב ספר הוא בעיקר רוצה שיקראו אותו ויתייחסו אליו באופן רציני וענייני, בדיוק כשם שעשתה נעמי. תגובות מהסוג הזה לחוסר אהדה (ענייני ומנומק) עלולות לגרום לאנשים לרצות להתרחק מהקלחת ופשוט לא לקרוא את הספר.
חגית בן חור (לפני 3 חודשים)
יעל, גם אני בדרך כלל לא מתערבת וגם הפסקתי להעלות פה ביקורות כי אנשים ממש מגזימים עם התגובות המשתלחות שלהם, אבל גם לכתוב ביקורת על ספר צריך לדעת איך, זה דבר מאד רגיש וכל אחד יכול לקרוא ספר, לשנוא אותו ויאללה לקטול את הספר, זאת לא חוכמה גדולה, הגדולה היא לכתוב את הביקורת וגם לחשוב על הבן אדם שנמצא מאחורי הספר וכן, זה בן אדם ולא רובוט ולזה התכוונתי.
חגית בן חור (לפני 3 חודשים)
לי, את צודקת במיליון האחוזים, כנראה שהיד שמקלידה על המקלדת יותר מהירה מהמחשבה וזה חבל מאד, אנשים, קצת רגישות לא תזיק לכם.
חגית (לפני 3 חודשים)
סוף סוף התפניתי לכתוב את מה שרובץ עליי מאתמול, רק כעת מצאתי מעט זמן.
נעמי, קיבלת ספר במתנה! רק משום כך ההערכה הייתה צריכה להיות רבה.
אדם מוציא את קרביו בכדי לכתוב ספר, לערוך אותו, לדאוג לאיור על הכריכה, ולעוד איסוף דברים אחרים, אה כן, וגם לשלוח אותו עם הקדשות לחבריו הקרובים.
לא התחברת לספר, את זה אני יכולה להבין, גם לי זה קורה לעיתים, אבל לכתוב שאין דמויות???? את בטוחה שקראת את הספר?

סימנתי לך לייק רק משום שאני מקבלת את דעתך השונה, כמו שהבת שלי החליטה להיות צמחונית, ואני מקבלת, למרות שאני לא מסכימה אתה.

אם דן קורא את דבריי- אוכל לומר לו רק שהספר שלו היה אהוד וקיבל ביקורות טובות מכל החברים, וממני, ואל תטרח לשלוח אותו לאף אחד, מי שירצה לקרוא אותו ישיג אותו.
yaelhar (לפני 3 חודשים)
בדרך כלל לא הייתי מתערבת, אבל... תגובתי מופנית ללי יניני ולחגית בן חור וגם לחני.
לא רואה איפה נעמי כתבה ביקורת לא מכבדת. היא כתבה את דעתה המנומקת על הספר הזה, וראויה לדעתי, לכבוד על הטיעונים הברורים, מלווים בדוגמאות, בהם איששה את דעתה."סופר כותב בדמו" אני מסכימה. אבל מרגע שפרסם את ספרו הספר שייך לקוראים. ואלה יכולים להביע דעה שלילית כמו חיובית. אני לא חושבת כמו חני שהשקפת עולם קשורה לעניין: טעם ספרותי שונה מאדם לאדם, לא חשוב מאיזו עדה ואמונה הוא מגיע.

לגבי אהדה יתירה לביקורת לא-אוהדת - אני חושבת שזה די טבעי, שביקורת לא-אוהדת חושפת קצת את מה שאחרים אולי חשבו אבל נמנעו לומר. בכל מקרה ראוי, לדעתי, לשפוט ביקורת לפי מה שיש בה - עניין, נימוקים, שנינות, ולא לפי מה שאין בה - נניח אהדה לסופר (שלעניות דעתי אין לה מקום בשיפוט את הספר)

לי יניני (לפני 3 חודשים)
אין לי שם-איך אתה קורה לספר "זבל"???!!! אף ספר הוא לא "זבל"!!! לפחות תכבד את הנייר עליו נכתב הספר!
סופר טורח, כותב בדמו, מקדיש חיים, חושף מאורעות שלו ואתה קורה לזה "זבל"???
גם אם לא אוהבים לא אומרים על ספר "זבל" ולא אומרים על אוכל "איחס"!!!
חגית בן חור (לפני 3 חודשים)
לא קראתי את הספר ואני לא מכירה אישית את דן אבל בשנה האחרונה עשיתי סקירות ל 150 ספרים ויותר, את חלקם אהבתי, את חלקם פחות ועדיין השתדלתי לכתוב בקורות מכבדות, נכון שצריך לכתוב את האמת ומה שבאמת הרגשת אבל אפשר גם לעדן את הדברים כי מאחורי המילים הקשות ישב בן אדם שכתב, השקיע את כל חייו בספר הזה והמעט שאפשר לעשות זה לא לפגוע בו ובפרנסה שלו, את לא חייבת לקבל את דברי, זו דעתי האישית וככה אני מתנהלת...רק קחי את זה לתשומת לבך וכמו שכתבת בסוף הביקורת שלך עצות לעתיד שנתת לסופר, כנראה שתצטרכי גם לקבל ביקורות פחות אוהדות לביקורת שלך עצמך.
לי יניני (לפני 3 חודשים)
נעמי עשיתי לייק כי קראתי את מה שכתבת. אני ממש לא מסכימה איתך הזוי בעיניי שסקירות אוהדות לא מקבלות כל כך הרבה
פידביקים ולייקים, ואילו כל ביקורת שאינה אוהדת מקבלת כל כך הרבה פידבקים!!!
מה קרה לכם חברים? תמיד שיש סקירה שלא אוהדת על הספר כולם מתעוררים פתאום ויש כל כך הרבה קופצים?
אני מאוד לא אוהבת את מה שקורה כאן באתר בזמן האחרון!!!
ממש לא!!!


חני (לפני 3 חודשים)
נעמי לא הייתי כותבת אילולי ידעתי שתרדי לסוף דעתי. פגשתי בחיי אנשים כה הזויים שגם אם הייתי קוראת
עליהם בספר לא הייתי מאמינה. זה ברור לי מעל לכל ספק שתפיסת העולם שממנה צמחנו היא משפיעה על הראייה שלנו ובאיזה משקפיים אנו רואים את העולם.
אדם מאמין צריך ממש לצאת מהמקום בו הוא נמצא
כדי להיכנס לאווירה ההזוייה והבלתי אפשרית שבספר.
אני לא כתבתי את הספר אך אם הייתי בוודאי שכל התגובות כאן היו מעליבות אותי.יש דרך ויש דרך. פואנטה קצת רגישות הרי הבדיחה כאן היא לא על חשבונך.
נעמי (לפני 3 חודשים)
תודה אור.
אין לי שם (לפני 3 חודשים)
" ימח שמו "את יכולה לומר על אביך ועל אבי אביך.
אור (לפני 3 חודשים)
כנות מעוררת השראה
נעמי (לפני 3 חודשים)
על כך אני חותמת מיד.
אפרתי (לפני 3 חודשים)
דן הוא אדם אציל נפש באופן יוצא מגדר הרגיל. התגובה שלו היא רק הוכחה קטנה קטנטנה לעניין הזה.
נעמי (לפני 3 חודשים)
צב ופואנטה תודה רבה.

פואנטה, הקטע שזה אפילו לא המקרה. אני יכולה להתחייב שהביקורת שלי על הספר לגמרי לא קשורה לקופסאות שאני חיה בהם...
נעמי (לפני 3 חודשים)
חני, תודה על התגובה. אני תוהה לאילו מושגים שעליהם צמחתי התכוונת, שאם הייתי זורקת אותם הספר היה מתחבב עלי יותר... יש לי חשד מסוים (הפסקה על אלוהים) אבל עדיף שתסבירי את.
נעמי (לפני 3 חודשים)
"אין לי שם", מזל שאין לך, כי בסופו של דבר הבריות נוהגות לומר על מחרחרי ריב "ימח-שמו"...
נעמי (לפני 3 חודשים)
מסמר היקר! הכי ציפיתי לתגובתך, מן הסתם.
מדהים שאין בתגובתך אפילו צליל אכזבה יחיד..
נעמי (לפני 3 חודשים)
תודה רבה לכולם.

סקאוט, כמו שראינו מהתגובה העוקבת לך - לשמחתי את צודקת
פואנטה (לפני 3 חודשים)
כתבת יפה, נימקת היטב וסחתיין על הכנות (מצרך נדיר במחוזותינו)
נ.ב. אם היו אומרים לי "צאי מהקופסא ולו לרגע, תזרקי סרגלים ישרים, זרקי לשנייה את המושגים שמהם צמחת למען ראיה שונה של מציאות שונה", הייתי חושבת שמנסים להכניס אותי לקופסה של מישהו אחר, וטוב לי עם הקופסה שלי, וגם כל קופסה כבודה במקומו מונח.
צב השעה (לפני 3 חודשים)
ביקורת מצוינת, וכל הכבוד על הכנות.
חני (לפני 3 חודשים)
נעמי החיים לפעמים הזויים. לפעמים מתרחשים דברים בחיים שגם בחלומות או בדמיון הם לא יתכנו.צאי מהקופסא ולו לרגע, תזרקי סרגלים ישרים, זרקי לשנייה את המושגים שמהם צמחת למען ראיה שונה של מציאות שונה. הספר הזה הוא כזה לא שגרתי. מפגיש אנשים בכח הגורל עם סיפורים הזויים. כשאני רואה או נתקלת ביום יום בקצה של אנושיות אני מזילה דמעה. פה בספר האנושיות צצה מכל עמוד וזו גדולת הספר.
צר לי שלא התחברת, כנראה שכל אחד שופט מתוך עולמו הוא.
אין לי שם (לפני 3 חודשים)
בקיצור, בזבזת את הזמן על זבל. לא נורא, מזל שלא קראת את יוליסס של ג'יימס ג'ויס אז לא היית מוצאת לא את הידיים ולא את הרגליים
מסמר עקרב (לפני 3 חודשים)
ביקורת טובה מאוד. עניינית, מנומקת, ובעיקר כנה, כפי שאני כה רוצה לקרוא.
והחבר ההוא, הערך שלך בעיניו רק גבר.
סקאוט (לפני 3 חודשים)
לא חושבת שהפסדת מכיוון שאני בטוחה שכאשר מסמר הוציא את הספר, הוא ידע שיהיו כאלה שלא יתחברו לספרו וזה לגיטימי לחלוטין כל עוד עושים זאת בצורה מכובדת ולא פוגענית וזה מה שעשית כאן. כמובן שזו דעתי בלבד אבל אני מקווה שאני צודקת.
וכל הכבוד על האומץ לומר את דברייך, תהיה התגובה אשר תהיה.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ