ולדימיר נַבּוֹקוֹב (נאבוקוב)

ולדימיר נַבּוֹקוֹב (נאבוקוב)

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (379):
יום יבוא, מעוניינת לקרא, יום יבוא, ספרים שאני רוצה לקרוא, ספרים טובים שאני אוהבת, קראתי, ספרים שאני רוצה לקרוא, ספרים שקראתי, רוצה לקרוא, ספרי הספריה החדשה שאהבתי, קאזו מאקינו, צריך למצוא ואז לקרוא, ספר שהייתי מוותרת עליו, רוצה לקרוא, ספרים שקראתי, Wishlist - רומאן, קראתי, רוצה לקרוא כבר!, Wishlist - תסריטים ומחזות, עוד ...
1.
אם ספרות המאה העשרים תשאיר אחריה עשרה רומאנים גדולים-'לוליטה' הוא אחד מהם.הספר,שנדפס לראשונה בשקט בפאריס ב-1955 (המו"לים האמריקנים חששו להוציאו לאור), חילחל לאט ונעשה כעבור שלוש שנים רב - מכר שערורייתי, שעד מהרה תפס את מקומו הראוי כמושלם ברומאנים של נאבוקוב. האפקט של צבע מופלא שיש לקשקשת של חרקים מסויימים אינו נובע מן הפיגמנט, אלא ממיקומה ומכוחה ליצור הישברות של אור, מסביר נאבוקוב בספרו על גוגול. וכזה הוא גם העולם שבורא הומברט - הומברט, המספר את 'לוליטה'. הומברט הוא "צייד מכושף", המנסה בסבלנות מטורפת להפוך למציאות "מלכות על ים ערפלי"-נסיכות של פנטסיה סובייקטיבית, סוטה וחופשית. עולמו הוא עולם של ראיים והשתקפויות, של משחקי צלילים ואור-צל, של פארודיות ספרותיות, של כפילים אנושיים המתלווים כמו צל, של דמויות שכל אחת מהן היא בת-דמות של דמות אחרת, תקדימית. רק בסוף הוא מבין שניצוד בעצמו בבור - המצודה של עולמו, והרס את חייה של לוליטה. על קולה העצמי של לוליטה אין הוא יודע דבר, והעולם שברא בכוחות דמיונו ורצונו הוא עולם מונולוגי, ולא פוליפוניה של קולות הקיימים בזכות עצמם. לוליטה "האמיתית", הניבטת מבעד לסדקים של הזייתו של הומברט, גם היא, למרבה האירוניה, מסיכה-היא הומברט בנוסח אמריקני. עולמה הוא עולם של שבועוני - קולנוע, פרסומת ודמיונות טיפש - עשרה-אבל היא מתפכחת לפניו, ומצילה משהו מחייה. זהו רומאן מתוחכם עד אימה, אבל קריא מאוד ובין השאר גם מצחיק, מלא זוטות עליזות, צירופי - מיקרים מסחררים ותיחכום בלשי לשרלוק הולמס, הקורא. הומברט המתפעם - סולד מעצמו, מציג את סיפורו בכל עוצמת הרטוריקה המגוייסת לצורכי הגנה עצמית, והקורא מתקשה לנתק עצמו מן ההזדהות אתו. אך כל משחק המסיכות הזה מוליך בסוף להפרדה מוסרית בין החופש שבאמנות לבין המוסר שבחיים, ולהבנה שיש מים עמוקים ואפלים, שאותם נמנע הומברט מלחקור....


***ספויילר - אני הולך לשחוט קלאסיקה אני מעדיף שלא לקרוא ספרים פעמיים ולא לראות את אותם הסרטים פעמיים, אישית אני מעדיף לקבל את המסר ברור בב... המשך לקרוא
25 אהבו · אהבתי · הגב
ספר כמעט מושלם - ביד אומן נבוקוב מצליח לייצר דמות (protagonist) מדהימה במורכבותה. כל הספר זה וידוי של המוברט הומברט כלפי הקורא כדי לעורר אמפטיה כ... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
ברשימות אלף הטובים, אפילו מאה ואפילו עשרת הספרים הטובים אי-פעם, לוליטה מוצא מקום של כבוד. זה לא משנה כמה אני מסכים או לא, אצלי הוא לבטח לא בע... המשך לקרוא
50 אהבו · אהבתי · הגב
את הספר הראשון של נבוקוב שאני קוראת בחיי, ואולי הטוב ביותר שלו, התחלתי לקרוא מעט לפני תחילתה של התקופה הקשה ביותר בחיי, בה חוויתי אובדן איש... המשך לקרוא
16 אהבו · אהבתי · הגב
זה אחד הספרים היחידים שלא דירגתי לפני שניגשתי לכתוב עליהם ביקורת, מהסיבה הפשוטה שאני עדיין לא עיבדתי במוח את כולו. לוליטה של נאבוקוב הוא י... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ