“**** “The trouble with fiction is that it makes too much sense, whereas reality never makes sense.” הציטוט שלעיל, מפיו של אלדוס האקסלי, הוא מדוייק להפליא בעיניי, ובחרתי להניח אותו כבר די מזמן בעמוד הבית שלי כאן בבלוג. אמנם לא בטוח שה"בעיה" היא בספרות - ייתכן שדווקא במציאות הבלתי אפשרית שלנו יש לתלות את האשמה, אבל נדמה לי שבמציאות איננו נוהגים להטיל ספק - הרי היא פשוט שם, ויצירות ספ”

“דן יוספן יודע לכתוב. הוא גם יודע לספר סיפור. הספר עוסק בצירופי מקרים, בגמול ותגמול. במובן הזה הוא חביב מאד. כי מי מאיתנו לא רוצה להפוך את "צדיק ורע לו רשע וטוב לו"? כולנו מחכים לגמול. עדיף בעולם הזה אבל חלק מאלה שמחכים לגמול מוכנים להסתפק בשור הבר או ב 72 בתולות, גמול השמור לבעליו, לפרעון לא מיידי. ואנחנו הקוראים מריעים לדמויות שרקח הסופר, כאלה שהלואי ועולמנו היה מכיל יותר מהן: מתיידדים בקלות, מ”

“גילוי נאות: את דן יוספן הכרתי דרך האתר "סימניה". אני נהנית תמיד לקרוא את סקירותיו הנהדרות והמעמיקות. במסגרת היכרותנו הוצע לי על ידי דן לקרוא את ספרו הנוכחי ונעניתי בשמחה. הספר נחת על שולחני בליווי הקדשה חמה ומרגשת. דן תודה רבה מעומקי ליבי. ועכשיו לספר: הסיפור מתחיל בגד שמביט בתאומים זהים העוטים על גופם לבוש זהה. הם ליקקו גלידה להנאתם, והבלונים שאחזו בידיהם "ברחו" והתעופפו מעליהם בססגוניותם”

“"בכאב מצאתי אושר, באור גדול מצאתי חושך [...] והמרחק מגעגוע, הוא המרחק משיגעון [...] אני עוצם את העיניים, בין מציאות לבין חלום. ומי יזכור שלא אהיה כאן? ומי ייקח אותי אליו? אני עוצם את העיניים וזה נעים, נעים עכשיו [...] עד ניצחון אחד קטן." (עילי בוטנר) https://youtu.be/yaB88Y_”

“**** “The trouble with fiction is that it makes too much sense, whereas reality never makes sense.” הציטוט שלעיל, מפיו של אלדוס האקסלי, הוא מדוייק להפליא בעיניי, ובחרתי להניח אותו כבר די מזמן בעמוד הבית שלי כאן בבלוג. אמנם לא בטוח שה"בעיה" היא בספרות - ייתכן שדווקא במציאות הבלתי אפשרית שלנו יש לתלות את האשמה, אבל נדמה לי שבמציאות איננו נוהגים להטיל ספק - הרי היא פשוט שם, ויצירות ספ”

“דן יוספן יודע לכתוב. הוא גם יודע לספר סיפור. הספר עוסק בצירופי מקרים, בגמול ותגמול. במובן הזה הוא חביב מאד. כי מי מאיתנו לא רוצה להפוך את "צדיק ורע לו רשע וטוב לו"? כולנו מחכים לגמול. עדיף בעולם הזה אבל חלק מאלה שמחכים לגמול מוכנים להסתפק בשור הבר או ב 72 בתולות, גמול השמור לבעליו, לפרעון לא מיידי. ואנחנו הקוראים מריעים לדמויות שרקח הסופר, כאלה שהלואי ועולמנו היה מכיל יותר מהן: מתיידדים בקלות, מ”

“גילוי נאות: את דן יוספן הכרתי דרך האתר "סימניה". אני נהנית תמיד לקרוא את סקירותיו הנהדרות והמעמיקות. במסגרת היכרותנו הוצע לי על ידי דן לקרוא את ספרו הנוכחי ונעניתי בשמחה. הספר נחת על שולחני בליווי הקדשה חמה ומרגשת. דן תודה רבה מעומקי ליבי. ועכשיו לספר: הסיפור מתחיל בגד שמביט בתאומים זהים העוטים על גופם לבוש זהה. הם ליקקו גלידה להנאתם, והבלונים שאחזו בידיהם "ברחו" והתעופפו מעליהם בססגוניותם”

“"בכאב מצאתי אושר, באור גדול מצאתי חושך [...] והמרחק מגעגוע, הוא המרחק משיגעון [...] אני עוצם את העיניים, בין מציאות לבין חלום. ומי יזכור שלא אהיה כאן? ומי ייקח אותי אליו? אני עוצם את העיניים וזה נעים, נעים עכשיו [...] עד ניצחון אחד קטן." (עילי בוטנר) https://youtu.be/yaB88Y_”