ביקורת ספרותית על הכול יהיה בסדר מאת דן יוספן
ספר מעולה

---

כל סופר יוצר בספרו הראשון את הדמות הראשית בצלמו ובדמותו. ולכן הבבואה שנשקפת אלינו מן הספר היא בבואתו שלו. אולי היא שונה במקצת, אולי היא נצבעת בצבעים אחרים, אולי יצק בה תכונות שונות משלו עצמו, אבל את המאוויים והתשוקות, את הצער הכי כמוס שלו הוא יוצק בדמות שייצר.

גד, גיבורו של דן יוספן, איננו יוצא מכלל זה. גד התאלמן שש עשרה שנים לפני האירועים המתרחשים בספר. אשתו נהרגה בתאונת דרכים. שש עשרה שנה הוא מתגעגע געגועים עזים לאשתו המתה. ואין כמו אשה מתה להיות דמות מורמת מעל. היא לא מתבגרת ולא משתנה, היא לא מרגיזה ולא רבה, היא נשארת צעירה ובעלת תכונות תרומיות ונפלאות. ואם היו פעם היו חיכוכים ואי השלמה ואם הייתה פעם בשר ודם, עכשיו היא זיכרון טהור וצרוף, שקובר את גד בעודו בחיים.

גד נקבר מרצונו שלו. סטודנט מלא חיים לתואר שני בספרות, הופך להיות שומר מרחוק של יערות הכרמל. הוא יושב על גג האוניברסיטה ומשגיח ששום ניצוץ של בערה לא יידלק ביער. באותה מידה של אדיקות הוא משגיח ששום ניצוץ לא יידלק בלבו השבור. בגלות מרצון, על גג שומם, מעל אוניברסיטה שוקקת חיים, הוא מדבר אל העצים, חבריו היחידים. ואולי היה ממשיך לדבר אליהם עוד שש עשרה שנה נוספות, אם לא שהאתר הגבוה הזה יש לו יתרון אחד: זהו מיקום מצוין לבצע התאבדות. אלא, שדא עקא, הגג סגור ומסוגר בחלונות נעולים, ומי שחשקה נפשו לסיים את חייו, יצטרך לחפש את ישועתו במקום אחר.

ואז, פוגש גד אשה חולה אחת וממנה מטלטלים אותו חייו לשורה של מפגשים עם אנשים הקשורים זה לזה, אף שאינם יודעים זאת. גד מתאהב וכואב ונוקם ובעודו זורק אבן אחת (לא לאגם, דווקא) נוצרות אדוות המשפיעות כמין תגובת שרשרת על האנשים שחצו את חייו בעבר ובהווה.

בין לבין, גיבוריו הסובלים של הספר מהרהרים בשאלות של אתיקה ושל אמונה, והסופר מצטט מקוהלת, ניטשה ועגנון. לכאורה עבר רחוק מאוד, עבר רחוק ועבר מוכר, אבל הכל חי ופועם ועכשווי. והשאלות הגדולות הללו מקנים לטקסט נופך נוסף של חשיבה מקורית.

למרות הסבל, הגיבורים של הספר ניחנו בחוש הומור מפותח ובאהבה גדולה לבני אדם. וזו הסיבה, שגד נפתח לאהוב את האנשים הסובבים אותו. בד בבד עם ההתפתחות הרגשית שעובר גד, אנחנו נוכחים בהפתעות המתוזמרות היטב שהכין לנו דן יוספן. ולשאלה אם המקריות היא האחראית, או היושב במרומים, מניח הסופר לקוראיו האינטליגנטים להחליט לבד.

שליטתו הנפלאה של הסופר במכמני השפה העברית מורגשת בכל משפט ובכל פסקה. ניבים, לשון נופל על לשון, דימויים עשירים, מילים נרדפות ואפילו סלנג עכשווי, כולם נעשים כחומר ביד היוצר בידיו או במקלדתו, משנים צורה, הופכים משמעות, ומהדהדים בהיפוך תפקידים בהומור מושחז ומשעשע.

הרבה אהבה והרבה הבנה רוכש יוספן לגיבוריו המקסימים. וגם כשהם נמנים על תחתית הסולם החברתי או כשהם נכלולים, הם עושים שינוי גדול בחייהם כתוצאה מן המפגשים המיוחדים האלה.

והספר מסתיים בהפתעה גדולה, לא הפי הנד ממשי, או אולי מין החטא ועונשו, כמו החיים עצמם, לא החיים הספרותיים, אבל מן הסוף הזה צומחת תקווה גדולה.


נ.ב. אם אתם שומרים על דיאטה, מוטב שתדלגו על כל אותם פרלינים בלגיים, בלינצ'ס ממולאים, קרואסונים ועוגות של שוקולד. הגיבורים של יוספן יכבדו אתכם בנדיבות. אבל כמו שאומרת גיבורה אחת בספר: כל העליות קשות מן הירידות, חוץ מירידה במשקל שהיא קשה מהעלייה. (ציטוט חופשי לגמרי).

» ביקורות נוספות של אפרתי
» ביקורות נוספות על הכול יהיה בסדר