אגוטה קריסטוף

אגוטה קריסטוף

סופרת

אגוטה קריסטוף (1935 – 2011) הייתה סופרת שווייצרית ממוצא הונגרי, שכתבה בצרפתית.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (197):
שקראתי, ספרים שאחרי המלחמה, זלי תקרא בהמשך, יש וצריכה לקרא, ספרים שאני עתיד לקרוא, על המדף וממתין, הספרים שקראתי כבר..., ספרים שקראתי, ספרים שקראתי ועל רובם אני גם ממליצה, רשימתי :), רוע, ספרות -תרגום, צריך להשיג, בטח שאקרא, זוממת עליהם, ✔ נרכש בסימניה, צריך לקרוא, בצל השואה, אהבתי, עוד ...
1.
כדי להחליט אם זה "טוב" או "לא טוב" יש לנו כלל פשוט ביותר: החיבור צריך להיות אמיתי. עלינו לתאר מה שקיים, מה שאנחנו רואים, מה שאנחנו שומעים, מה שאנחנו עושים. למשל, אסור לכתוב: "סבתא דומה למכשפה", אבל מותר לכתוב: "אנשים קוראים לסבתא "המכשפה", אסור לכתוב: "העיר הקטנה יפה", כי העיר הקטנה יכולה להיות יפה בעינינו ומכוערת בעיני מישהו אחר. מה"חיבור...

2.
בעיירת גבול קטנה באירופה שלאחר המלחמה, במדינה הנתונה בשלטון טוטליטארי, מנסים גיבוריה של אגוטה קריסטוף למצוא את עצמם, את זהותם וכן חיים שיש בהם ערך. אך הצלקות שהותירו בהם המלחמה, אימי השלטון העכשווי ועולם שכל סדריו עוּותו, משפיעים על כל מהלך חייהם. כל הנסיונות לבנות מערכות יחסים תקינות בין בני אדם נידונים לכישלון, וגם הניסיון למצ...

3.
השקר השלישי חותם את "טרילוגיית התאומים" של אגוטה קריסטוף. בחלוף זוועות המלחמה (המחברת הגדולה) ואימי השלטון הטוטליטרי שבעקבותיה (ההוכחה), הגיעה שעתם של גיבוריה להישיר מבט אל האמת. על סף הזִקנה והמוות מנסים גיבוריה של קריסטוף למצוא את זכרונותיהם, את ילדותם האבודה, זהות ושייכות. קריסטוף, בסגנונה החסכוני והאדיש לכאורה, מגיעה בספר זה ...

4.
קנה חדש: ₪89.00 ₪80.10
"אנחנו מעבירים את ידינו מעל להבה. אנחנו עושים חתכים בסכין בירכנו, בזרוענו, בחזנו, ואנחנו שופכים כוהל על פצעינו. בכל פעם אנחנו אומרים: — זה לא כואב. כעבור זמן מה כבר איננו חשים בעצם כלום." שני תאומים מופקדים למשמורת אצל סבתם המנוכרת בעיירה קטנה במלחמת העולם השנייה. השניים, נבונים להחריד, שורדים במציאות הקשה שנכפתה עליהם ומא...

5.
שנדור, או טוביאס, הוא פליט תלוש שעברו רודף אותו, ההווה שלו מייאש אותו עד מוות ואין לו עתיד. ביובש ובתמציתיות הוא מספר על חייו החד-גוניים, על סודו האפל מן העבר ועל ציפייתו לאירוע שיגאל את חייו. מתרחש לו נס. לין באה. אפילו המכונה השנואה בבית החרושת שרה בקצב ``לין פה, לין הגיעה!`` האומנם ייגאלו חייו, היוכל לממש את אושרו? לא. הכול מתמוטט, כפי...


קראתי את הספר בנשימה אחת, ומיד אחר כך גם את הביקורות. אין לי הרבה מה להוסיף על מה שנאמר, אבל ספר כזה אתה מסיים ומרגיש צורך לעשות משהו, כל דבר.... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
קראתי את הספר בערך בשעתיים קצת פחות פשוט בלעתי כל מילה בצמא, אבל אחרי שגמרתי את הספר קראתי את השורה האחרונה, הבטתי על הספר והבנתי שהספר הזה... המשך לקרוא
ספר שמשאיר תחושת זעזוע. ספר אימה במסווה. הכתיבה ילדותית משהו, עם מספר קטעי מיניות שדורשים הגבלת גיל. (הספר היה חי ובועט ומספר את סיפורו ב... המשך לקרוא
11 אהבו · אהבתי · הגב
אני רואה ומבינה את ערכו של הספר. העיוות וההשחתה שעוברת נפשם של הילדים בנסיבות המחרידות של מלחמת העולם השניה והשואה. ויש בזה שיקוף לניוול ו... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
בספר המחברת הגדולה, מלחמת העולם השנייה לא מוזכרת אפילו במילה אחת. כל מה שאנחנו יודעים זה שיש מלחמה גדולה, ושיש אנשים שלוקחים אותם כמו בהמו... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב
הסיבה היחידה שקראתי את הספר כי זה ספר המשך. אני לא יודע אפילו להגיד אם אהבתי את הספר או לא. מה שאני כן יודע שסיימתי אותו בשעה ואני עומד לקר... המשך לקרוא

עוד ...




©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ