ביקורת ספרותית על המחברת הגדולה [מהדורה מחודשת] מאת אגוטה קריסטוף
ספר מעולה

---

לאחר חששות כבדים ומורא גדול מהספר הזה, סופסופ התחלתי... קראתי עליו ביקורות כאלה טובות שהייתי חייבת, למרות שידעתי שיכאיב.
חצי שנה (!) הוא המתין לי בסבלנות על המדף, ובכל פעם מחדש בחרתי בספר אחר על פניו, פחדנית שכמותי. בחיים לא קרה לי כזה דבר, להתחיל ספר בלי אויר.
הסיפור קשה, מאד, ואילו הכתיבה - דווקא בשל היותה פשוטה וחד משמעית, '!as is' - מאפשרת לקרוא אותו, וזו גדולתו. כתיבה רגשנית, עמוקה יותר, הייתה הופכת אותו זוועתי מדי עבורי. משורה לשורה, מעמוד לעמוד, חזרתי לנשום, למרות שעדיין נקרע לי הלב.
אכזריות החיים, בפרט כשהיא נוחתת על ראשיהם של ילדים, היא דבר קשה מנשוא. לעומת זאת - זוג התאומים בסיפור, דווקא הם שהפיחו בי תקווה, הם ששכנעו אותי שיהיה בסדר, שדבר לא יעמוד מול עולמם הפנימי העצום, מול רצונם, מול אמונתם בדרכם הייחודית (הנוראה והמופלאה). שהם יכולים לכל.
דהרתי בקריאה וכשהגעתי לסוף כאילו נכנסתי בקיר.
ספר שהתחלתי בצהרי היום, וסיימתי לפני שהתחלף התאריך.
לקחת את הספר + נשימה עמוקה - ולקרוא!

» ביקורות נוספות של אסנת קורן
» ביקורות נוספות על המחברת הגדולה [מהדורה מחודשת]