ביקורת ספרותית על ההוכחה - התאומים #2 מאת אגוטה קריסטוף
ספר מעולה

---

ההוכחה הוא השני בטרילוגיית התאומים של אגוטה קריסטוף. הראשון שבהם נכתב בגוף ראשון רבים, כשאין הפרדה בין התאומים והם כותבים כגוף אחד. גם שמם לא ידוע. בספר השני כבר ידוע לנו כי שמם לוקאס וקלאוס וכי מי שנותר לספר את ההמשך הוא לוקאס.

ומה שיש לספר מהפך קרביים. כאן לוקאס כבר בן 15 והוא נותר לבדו בבית סבתו לאחר מותה. הוא ממשיך לטפל בגן הירק ובמשק החיות ולהתפרנס מזה לא רע.

בהמשך הוא נתקל ביסמין ותינוקה מתיאס. התינוק נולד מעוות, אך לוקאס מאמץ את שניהם ונודע לו שיסמין בת ה-18 הרתה למעשה לאביה וכי עתה הוא בכלא. הוא מגדל את מתיאס כבנו ואוהבו ללא קץ. יום אחד נעלמת יסמין והוא נותר עם מתיאס, שמתברר עם גדילתו כילד מחונן.

לוקאס מחפש אהבה אצל קלרה הספרנית ויחד עמם נוספות עוד דמויות אחדות, כולן נעות ונדות בעולם של שלטון טוטליטרי נוקשה, חסרות אהבה ובזכרון כולן קרובים שנהרגו.

לקראת סוף הספר אנו עדים לגורלו הנורא של מתיאס הילד, גורל שומט לסת ומהפך קרביים ושובו המסתורי של קלאוס האח והעלמות לוקאס שרוב הספר נסב סביבו.

מי שקרא את המחברת הגדולה סבר ששני התאומים נהגו לעשות מעשים נוראיים. הם אמנם עשו מעשי דמים פה ושם, אבל בעולם שבו המוסר אבד ממילא ומלחמות ואבדן הם עניין יומיומי, מעשיהם לא היו תמיד רעים כשלעצמם. בספר הנוכחי לוקאס הוא דווקא דמות חיובית ביותר, ילד בן 15 המגדל ילד מעוות אחר, דואג לכומר העיירה, מתאהב בספרנית מיואשת, שנידונה לזכור את זכרון בעלה התלוי והצורך למסור כל יום ספרים להשמדה.

ומי שלא הבין עד עכשיו, הספר מדהים, מדהים, מדהים. 172 עמודים שנבלעו במשהו תוך פחות מחמש שעות. להשיג בכל דרך

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על ההוכחה - התאומים #2