כקוראת ספרי נוער למודת ניסיון ובתור שירות לציבור עליי להתריע מפני מגיפה.
זה התחיל ב"משחקי הרעב", אותו קראתי בהנאה רבה ובלי שום חשד. המשיך עם הספר "אגדה" שקראתי במשך כל הלילה במקום לישון. כאשר קראתי את "הבחירה" על רצפת החנות צומת ספרים (נכון שאני לא היחידה שעושה את זה?) אחד מהקטעים... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
הוא עומד ומשקיף על חלונה.
האור שם לא כבה כבר קצת יותר משעתיים, והשעה כבר יותר מדי מאוחרת, והוא עייף. הוא מציץ שוב כדי לראות מה קורה איתה. מה קורה שם.
והוא שוב רואה את אותה התמונה. חדר חשוך, מואר במנורת לילה קטנה. בחדר שתי מיטות, באחת נערה ישנה ובשנייה, על מצעים של 'חמישה בלונים' ש... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
עשיתי טעות.
כולנו טועים לפעמים, נכון?
לטעות זה אנושי.
החלטתי החופש לחרוג מהרגלי הקריאה הרגילים שלי, ולקחת מהספריה אך ורק ספרים שבדרך כלל לא הייתי נוגע בהם עם מקל.
רוצים דוגמאות?
"עשרה קילו קוקאין", "הזמן הצהוב", "מרוצי העקרב", "ילדי החירות", "עוד לא", "ללכת בדרכך" ומה לא.
(כולם עד ... המשך לקרוא
42 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הו! כמה חפצתי בחבורה משלי!
היינו נפגשים בבקתת הגן, מכרסמים יחדיו עוגיות שאפתה הטבחית ומקנחים בלימונדה!
היינו יכולים לערוך טוזיג תחת כיפת השמים!
הו, ההרפתקאות שהיינו עוברים!
היינו אוספים עקבות ועורכים רשימות חשודים!
הייתי מעלה רעיונות נהדרים וחברי לחבורה היו נענים להם במיל... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
איימי ווינהאוס הייתה אבודה.
שנים שהיא הייתה לבד בעולם, מבולבלת, סובלת.
הנערה עם החלום להיות זמרת נמעך תחת האלכוהול והסמים, וריסק אותה מבפנים, ריסק את הגוף השברירי שלה והתמוסס יחד איתה.
היא הייתה הבחורה הכי בודדה ביקום והבחורה הכי מוקפת באנשים ביקום, היא הייתה מכונת דולרי... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
****
מתישהו, בסביבות גיל עשרים, שצף ההורמונים מאט. הלהבות דועכות. האידיאלים הנעלים שעבורם היינו מוכנים למות, כן כן, או לפחות להסתכן כמעט לגמרי - שוככים, וכל מה שרצינו עד ממש לא מזמן לצעוק אל העולם בזעמנו האיום נראה פתאום, איכשהו, קצת פחות דחוף. זה לא שהכול נגמר, ממש לא. חלק גדול... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ישראל בקיץ.
הגיהנום מתחיל כבר מארבע לפנות בוקר.
אני מתעוררת ומחנק בגרוני. על הרצפה ליד המיטה בקבוק מים של ליטר וחצי.
אני מתיישבת על המיטה לוגמת ממנו לגימות קטנות, זהו התעוררתי.
אני בג׳טלג כבר שבוע וחצי והגוף מסרב להתרגל להפרש השעות והאקלים הדביק; מה לא ניסיתי על מנת שיוקל לי? ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אמא שלי שלחה אותי אתמול בערב לסופר לקנות כמה מלפפונים. היא אמרה לי שאני צריך לבדוק אותם (את המלפפונים) טוב טוב, ולקחת רק את הטובים ביותר.
הנה מה שצריך להיות במלפפון, כדי שהוא ייחשב כמלפפון טוב, על פי אמא שלי:
*שלא יהיה גדול מדי, אבל גם לא קטן מדי. שיהיה בגודל סביר.
*שלא יהיה רך מדי.... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
קצת לפני גיל 30, כשהכרתי את מי שהפך ברבות הימים לבעלי, באחד הדייטים הראשונים שלנו, אמרתי לו חצי בצחוק-חצי בקצת פחות בצחוק שאני רוצה חבר כדי שבגיל 30 יהיה מי שישלח אותי לעשות צניחה חופשית לראשונה בחיי. הוא לקח אותי יותר מדי ברצינות וליומולדת 30 עשיתי את מה שהפך לדבר האמיץ ביותר שעש... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
יתכנו ספוילרים-_-
את הספר הזה חברה הביאה לי, היא אמרה בהתלהבות שהסוף לא צפוי בכלל ושהיא הייתה בשוק ושאני חייבת לקרוא... אז קראתי.
קודם כל אני רוצה לציין שהסוף מאוד הזכיר לי קטע מתוך דרמה קוריאנית בשם still,marry me (סתם אומרת חח)
טוב, אז פניה לטסה: אעעאאא!!! תפסיקי להינמס ולהפוך לשלו... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
זה מתחיל בפשטות.
כמו כל הילדים לפניך, כמו אינסוף ילדים בעתיד, גם אתה מגיע לרגע שבו הסימנים השחורים על הדף מתחילים לייצג מילים.
אתה קורא. בהתחלה אתה חייב. יהיו שיעורי קריאה. יהיו טקסטים לקרוא, שאלות להבין, תשובות לענות.
אחר כך נכנס הקסם לתמונה. סיפורים מביאים אותך לעולמות אחרים.... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
קצת לפני יום הולדתה התשעים, נסגר בית האבות של סבתא שלי.
סבתא הודיעה שהיא לא תעבור לבית אבות חדש. אז מה תעשי, שאלו אותה הבנות שלה, שניסו להרגיל אותה לרעיון בית האבות החדש.
אולי אמות קודם, הביעה סבתא תקווה.
ברוך ה', סבתא עדיין איתנו, והתאקלמה בבית האבות החדש שלה. כדי לעזור קצת, שכרו... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
צנחתי על הכיסא בפרוזדור ההמתנה של הפסיכיאטר. בקופת חולים, כמובן, אני לא יכולה להרשות לעצמי שסן פרטי. עשיתי את עצמי כאילו אני מחכה לדיאטנית שבחדר הסמוך, אם אפגוש חלילה מי ממכרי. התור היה ארוך. אחינו בני ישראל סובלים מבעיות נפשיות שונות, אבל אני, רק שאלה.
לבסוף הגיע תורי. התיישבת... המשך לקרוא
43 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר חמוד וקליל. לפעמים זה בדיוק מה שאני מחפשת לקרוא, משהו זורם, קצת קיטשי ודי צפוי בדומה לרשימת המשאלות, ספרה הקודם של לורי נלסון ספילמן.
יש בספר סיפור אהבה, יחסי משפחה, מריבות, בעיות זוגיות, בקיצור מכל וכל.
מסופר על האנה, מנחת טלוויזיה יפהפיה מצליחה, בת הזוג של ראש העיר החתיך וה... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אזהרת טריגר: אונס והטרדה מינית
את הספר הזה קיבלתי בדואר מספר ימים אחרי כנס עולמות, אחרי אלפי הנדנודים מאור על כמה שהספר מדהים ושאני צריכה לקרוא אותו, הוא שלח לי אותו. (וגם נזכר כמה זה היה מטופש מצידו, כי הוא היה יכול פשוט להביא לי את הספר אישית בכנס)
אני סומכת על הטעם ש... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הטראומות שלי סוחבות אותי, לא אני אותן. השליטה שלי בהן אפסית. זה לא שאפשר לראות את זה עלי- טוב, אולי קצת- אבל אני שם לב לזה, כל הזמן. לביטחון העצמי הנמוך, הביישנות וחוסר היכולת להתמודד עם הדברים שמולי. רק בורח. בורח מלהיפתח לאנשים חדשים, מלדבר בחופשיות, מלעשות מה שאני רוצה בלי ל... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
****
אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו, אומרת הקלישאה החבוטה ממסכת אבות. אנשים בעלי חזות סתמית עשויים להסתיר מאחוריה נפש סוערת ואנרגטית, בעוד שיופי חיצוני מוחץ הוא לפעמים רק פאסאדה קלושה לאדם תפל וריקני.
אלא שמה לעשות, קלישאות ועצות לחיים לחוד ומציאות לחוד. כולנו מביטים סדרת... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אבא שלי בא לתקן לי את הברז המטפטף. הוא נוסע בשני אוטובוסים, ואז הולך שני קילומטרים ברגל, והוא בא במיוחד בשביל זה. "אמא שלך אמרה שאת לא יודעת לתקן ברזים", הוא אומר לי. בלי שלום. בלי מה נשמע. "אז קניתי את החלק שצריך, כי את בטח תלכי לחנות היקרה, ותשלמי יותר מדי כסף על זה. מברג פיליפס יש ל... המשך לקרוא
41 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בשכבה שלי היתה בחורה גמדה. או ננסית, לא זוכרת מה בדיוק ההבדל בן שניהם. בכל אופן, הראש שלה בגודל מתאים, טיפה מעוות באזור הלסת, והגוף קטן. אבל היא בחורה כל כך מתוקה, מצחיקה ושופעת ביטחון עצמי (הבנאדם לא היסס להירשם למגמת דרמה, ולהעלות מונולוג בן עשרים דקות שבמהלכו קרע אולם שלם מצחו... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
גיא היה החבר הראשון שלי. היינו בני שלוש כשהכרנו בגן בת-שבע. התחברנו מייד, הילדה ה"טובה" והילד השובב עד מופרע. אחר כך היינו בעוד כמה גנים ועלינו ביחד לכיתה א'. הבנו אחד את השני מבלי לדבר יותר מדי. גיא לא אהב לדבר. אהבנו לטפס על עצים, לחפש אבנים נוצצות בואדי (שכיום הוא בכלל כביש בגין).... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|