ביקורת ספרותית על בית הספר לטוב ולרע - בית הספר לטוב ולרע #1 מאת סומן צ'יינני
ספר מעולה

---

איימי ווינהאוס הייתה אבודה.
שנים שהיא הייתה לבד בעולם, מבולבלת, סובלת.
הנערה עם החלום להיות זמרת נמעך תחת האלכוהול והסמים, וריסק אותה מבפנים, ריסק את הגוף השברירי שלה והתמוסס יחד איתה.
היא הייתה הבחורה הכי בודדה ביקום והבחורה הכי מוקפת באנשים ביקום, היא הייתה מכונת דולרים מהירה, היא הייתה עצובה ורוצה לצרוח אבל חסומה וסובלת ומדוכאת.
הסיפור שלה מקומם, מקומם כל כך.
איך אנשים שכל כך קרובים אליה יכולים להיות כל כך רחוקים?
כמה קור ורוע יש באנשים?
לפעמים אני חושב שלא מגיע לנו לחיות. או לפחות, לא לשלוט בכדור הארץ.
מגיע לנו להיעלם, כי אנחנו יצורים נבזים ומרושעים ומתנשאים.
אין לי איך... המילים מתבלבלות לי בראש.
יצאתי כרגע מהסרט הדוקומנטרי החדש עליה, ואני פשוט... נסער. כועס.
ולא, זה לא ממש מתקשר לספר הזה.
פשוט... פשוט... אני צריך למצוא מקום... להוציא את זה, וכתיבת הביקורת הזאת נותנת לי את המקום.
אז סליחה, סליחה. זה לא כל כך קשור לספר. אני פשוט..
אין לי מילים לתאר כמה אני מרגיש רע עם עצמי. עם היותי בן אדם.
ושוב אני רואה אותה
מתגלגלת על הבמה, מבולבלת, לא בטוחה איפה היא
והקהל צועק לה בוז
והיא רוצה לרדת מהבמה, והיא מושפלת, היא היצור הכי עלוב באותו רגע
והיא מסתממת
ומוצאים את הגופה שלה
והיא...

זה לא הוגן.
החיים כל כך לא הוגנים.

אז איך, בעצם, סיפור כל כך כבד מתקשר לספר המקסים והמצחיק שלכבודו התכנסנו?
אין לי מושג, אני אחזור ואומר.
אני פשוט... צריך במה... לדבר.

אבל בואו נשכח מאיימי ונעבור לדבר על הספר.
רק אסיים עם הדבר הבא:


He left no time to regret
Kept his dick wet
With his same old safe bet
Me and my head high
And my tears dry
Get on without my guy
You went back to what you knew
So far removed from all that we went through
And I tread a troubled track
My odds are stacked
I'll go back to black

We only said good-bye with words
I died a hundred times
You go back to her
And I go back to....

I go back to us

I love you much
It's not enough
You love blow and I love puff
And life is like a pipe
And I'm a tiny penny rolling up the walls inside

We only said goodbye with words
I died a hundred times
You go back to her
And I go back to

We only said good-bye with words
I died a hundred times
You go back to her
And I go back to

Black, black, black, black, black, black, black
I go back to
I go back to

We only said goodbye with words
I died a hundred times
You go back to her
And I go back to black

Back to Black
(2006)








*מעבר חד מאני- המדוכא לאני- המשחזר*


אז בית הספר לטוב ולרע זה ספר הזוי.
הזוי, לגמרי.
ב-100 עמודים הראשונים הוא היה כל כך מטורף שכמעט סגרתי אותו וזרקתי אותו לארגז עם הספרים שאני לא רוצה שהולך לנוער קורא.
אבל תודה לאל שלא זרקתי אותו.
אחרי שמתרגלים לקונספט (אה, קונספט בכלל קשור לעניין? אני לא בטוח. אז תדמיינו שזה כן קשור.) מגלים ספר מקסים.
אני... לא ממש בטוח עדיין מה בדיוק קראתי, אבל זה היה מצחיק ופרוע וילדותי ובוגר ולגמרי לא סגור על עצמו, ספר חלומי ומתוק שבאלי לחבק. (כן, הרבה פעמים יש לי חשק לחבק ספרים.)
הוא מספר על כפר, שקוראים לו.. גבלדון? גלבדון? לא יודע.
ובכפר הזה נחטפים מידי שנה שני נערים שנשלחים לבית ספר לטוב ולרע. הכוונה בטוב ולרע היא... אה, בית ספר לטוב ולרע. בבית הספר לטוב לומדים הגיבורים שעתידים להיות הגיבורים המוכרים לנו מהאגדות- אבל לא כולם מצליחים. חלק יהפכו להיות חיות שעוזרות לנסיכות לשרוד, וחלק יהפכו להיות, אה, הנסיכות. בבית הספר לרע לומדים להכין שיקויים מרושעים וקסמים אפלים, ורק התלמידים המצטיינים ביותר זזוכים לחלום בלילות על האויב המושבע שלהם- האויב שהם חייבים להרוג, אחרת הם לעולם לא ימצאו את האושר שלהם.
ויש גם את מנהל בית הספר, שהוא בעצם... צל, ועוד המון דברים מוזרים ומשעשעים וקלישאתיים נורא, אבל הספר בכל זאת מצליח להיות... כיפי, למרות שציפיתי שהוא יהיה בזבוז הזמן הגדול ביותר בכל הזמנים.
לא כולם יאהבו אותו- לגמרי ההפך.
אבל אני מצאתי אותו כממתק ספרותי שכזה, משהו חמים ומהנה, מן מיקס של משחקי הרעב והארי פוטר רק...
טוב די, אני חוזר על עצמי.
המון זמן לא כתבתי ביקורת, אז סליחה על הדבר הכושל שקראתם, אבל אני מנסה לחזור לכושר.
בכל אופן, יש לי כאן שתי המלצות- תראו את הסרט על איימי, ותקראו את הספר הזה.
בבקשה, תתנו לו צ'אנס. ותנסו להתנתק מכל מה שאתם מכירים ומכל השאיפות והדרישות שלכם מספר טוב. פשוט תשתחררו ותהנו.

ביי ביי 

» ביקורות נוספות של אור
» ביקורות נוספות על בית הספר לטוב ולרע - בית הספר לטוב ולרע #1