ביקורת ספרותית על פלא מאת ר"ג' פלאסיו
ספר מעולה

---

בשכבה שלי היתה בחורה גמדה. או ננסית, לא זוכרת מה בדיוק ההבדל בן שניהם. בכל אופן, הראש שלה בגודל מתאים, טיפה מעוות באזור הלסת, והגוף קטן. אבל היא בחורה כל כך מתוקה, מצחיקה ושופעת ביטחון עצמי (הבנאדם לא היסס להירשם למגמת דרמה, ולהעלות מונולוג בן עשרים דקות שבמהלכו קרע אולם שלם מצחוק) – שלעיתים קרובות שכחנו שמדובר במישהי שונה חיצונית. אולי כי כאשר הבפנוכו כל כך מתוק ואמיתי וכן, הוא פורץ החוצה פי שניים ומטשטש את הכיעור החיצוני.
אוגוסט פולמן הזכיר לי אותה, הם חולקים את אותו סוג אומץ. זה האומץ לצאת מול כל העולם. לעשות גם דברים שקשים לך, כי אתה לא מוכן לתת לשוני שלך לדפוק לך את החיים.

חבל לי מאד שאין לי את הספר כאן כדי לצטט ממנו כל כך הרבה קטעים מקסימים שאהבתי. ברוב פריקיותי נכנסתי לדני ספרים "רק להסתכל", נתקלתי בכריכה המפורסמת, ונתקעתי שם לשעתיים הבאות.
"פלא" זה ספר מעולה. אהבתי במיוחד שהוא נכתב מהרבה נקודות מבט, וזה נפלא לראות עד כמה אותו אירוע מתפרש בצורה שונה אצל כל אחד. מהספר הזה למדתי, בפעם המאה, עד כמה אנחנו לא באמת יכולים להבין אחד את השני. ועד כמה אנחנו חייבים, כל החיים, לחזור ולנסות שוב להבין. להבין מה עובר על הילד או החבר או ההורה או מי-שזה-לא-יהיה שעומד מולנו.
כי בלי ההבנה הזאת, נישאר כולנו ג'וליאנים: יצורים קטנים, מכוערים ואומללים הרבה יותר מאוגוסט.

» ביקורות נוספות של קריקטורה
» ביקורות נוספות על פלא