ביקורת ספרותית על מפוצלים - מפוצלים #1 מאת ורוניקה רוֹת
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 1 באוקטובר, 2015
ע"י מרים


כקוראת ספרי נוער למודת ניסיון ובתור שירות לציבור עליי להתריע מפני מגיפה.
זה התחיל ב"משחקי הרעב", אותו קראתי בהנאה רבה ובלי שום חשד. המשיך עם הספר "אגדה" שקראתי במשך כל הלילה במקום לישון. כאשר קראתי את "הבחירה" על רצפת החנות צומת ספרים (נכון שאני לא היחידה שעושה את זה?) אחד מהקטעים היה כל כך מעורר מחשבה שהפסקתי לקרוא ובהיתי באוויר בחיוך אווילי, עד שאחד מהמוכרים שאל אותי מה קורה.
מה משותף בין כל ספרים אלו? תנו לי לסכם בקצרה. כל ספרים אלו הם (נסו להגיד את זה בנשימה אחת): טרילוגיות-המתארות-דיסטופיה-ובה-שלטון-אכזר-שולט-ונגדו-מתקוממת-הגיבורה-האמיצה-בת-העשרה-בעודה-מתלבטת-בין-שני-נערים-נאים-המאוהבים-בה-נואשות. אני מחפשת דרך שנונה ומקוצרת לתאר ספרים כאלה, אשמח להצעות.
עד שפתחתי לראשונה את הספר "מפוצלים" כבר הספקתי לצבור ניסיון, והיום אני יכולה להריח ספר כזה ממרחק ולהשליכו מידיי בהבעה למודת סבל. לכן, כאשר הדבר הראשון שחשבתי כשקראתי את הספר היה "לאיזה עולם הכניסו אותי הפעם?" הבנתי שמשהו מסריח כאן וסגרתי אותו בהפגנתיות.
אז בסוף קראתי אותו. ובכן ההתחלה לא הייתה משהו, אבל מהאמצע הספר נהיה גרוע ממש.
והרי מגרעותיו של הספר ועיקרן תחילה:
עונה להגדרה שהזכרתי מקודם, שמוצתה עד דק.
עלילה לא מתוחכמת כפי שהיא מתיימרת להיות.
דמויות שלא ניתן לאהוב (מבטיחה שניסיתי).
סיפור אהבה צפוי להחריד.
בכלל כל העלילה צפויה להחריד.
דיונים פילוסופיים שלא פותחו מספיק.
בקיצור, טעויות מרצפות את הספר כמו לבנים במדרכה. לא פלא שהוא הגיע במהרה למדף נידוני המוות של הספרים (אני מדברת, כמובן, על מדף החמישים אחוז הנחה).
אבל הטעות הגדולה ביותר, הגורלית ביותר והטעותית ביותר נעוצה בקונספט פשטני למדי שיש בספר: החלוקה לפלגים. למה זו טעות? ובכן, זכור לי ספר מסוים המתאר בית ספר בו התלמידים מתחלקים בין בתים שונים על פי האופי שלהם. איך קוראים לו? נכון, הארי פוטר. רב המכר השני בגודלו בעולם.
אז ההקבלה לא מושלמת, אבל הקורא הנבון יכול לעשות את ההקשר בין פלג אוריינות לבית רייבנקלו, פלג ידידות לבית הפלפאף ופלג אומץ לב לבית גריפינדור. לבית סלית'רין אין מקבילה, וניתן רק לשער שזה נובע מחוסר רצון להיחשף לתביעות משפטיות בגין הפרת זכויות יוצרים מצד ג'יי קיי רולינג.
למה זו טעות גדולה כל כך? ובכן, נניח שאתם רוצים להיבחן לנבחרת כדורגל. האם הייתם רוצים שמסי ייבחן לאותו מקום? אם אתם נבחנים באודישן לתפקיד הגיבור, האם הייתם רוצים למצוא את בראד פיט בחדר ההמתנה? ואם הייתם כותבים ספר, האם הייתם רוצים להיבחן בהשוואה אל הארי פוטר? אני יודעת שלא כולם מתים עליו, אבל חייבים להתחשב בעובדה שאת הספר היחיד שעולה עליו במספר העותקים כתב אלוהים.
אז יש לנו את בית גריפינדור ואת פלג אומץ הלב. שניהם מתהדרים באומץ לבם. אבל בעוד שילדי בית גריפינדור מקריבים את עצמם למען חבריהם, משליכים את עצמם לסכנה כדי להציל את העולם ומסתערים לקרב נגד כוחות הרשע, בפלג אומץ הלב הם נאלצים להיאבק אחד בשני, להשליך את עצמם אל תוך ומבעד לרכבת נוסעת ולעמוד על גשר רעוע מעל לנהר סוער.
תנו לי לומר משהו: אומץ הוא מנגנון השמדה עצמית.זה לא מקרה שכל הדברים שמפחידים אותנו- גובה, אש, חושך, ים, מקומות סגורים- מובילים למוות בסופו של דבר. הפחד הוא כלי הישרדותי. כן, להשליך את עצמך מתוך רכבת נוסעת זה אמיץ. ובכן, גם לקפוץ מראש בניין גבוה זה אמיץ. אבל זה אידיוטי. ואם יש שני אנשים שעומדים בראש בניין גבוה, קל לדעת מי ימות קודם- מי שירד למטה דרך המעלית, או האחד שייקח את הדרך המהירה יותר. אני רוצה להעביר מסר הפוך מזה שמועבר במפוצלים: פחד הוא הכרחי וחשוב. אומץ הוא חטא, שקיומו מוצדק רק אם עומדים על המאזניים חייהם של אחרים. כבאי שנכנס לתוך בית בוער כדי לחלץ איש שתקוע שם הוא אמיץ וראוי להערכה. אדם שמכניס את עצמו לבית בוער כדי להראות לחבר'ה, הוא אידיוט. והוא ימות מהר יותר.
פחדו, חבריי. פחד יכול להציק ולהפריע, ובהחלט יש להתגבר עליו. אבל לא לעזוב אותו לחלוטין. פחדו מספרים גרועים ואל תתנו להם מקום בביתכם.
36 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
ישנוני (לפני שנה ו-10 חודשים)
הממ... ״...אבל חייבים להתחשב בעובדה שאת הספר היחיד שעולה עליו במספר העותקים כתב אלוהים.״

...או אנשים ש..חשבו שהם שומעים את אלוהים.
אני אהנה מהספק.
no fear (לפני שנה ו-11 חודשים)
מסכימה עם מישי :)
תודה רבה לפפריקה שהביאה אותי לכאן.
מישי (לפני שנה ו-11 חודשים)
אחת הביקורות היותר טובות שיצא לי לקרוא. כתבת בצורה שנונה ומושלמת. נהניתי מאד לקרוא:)
טולה (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
מסכימה לגמרי לצערי כשהייתי צעירה ונאיבית יותר רכשתי את הספר, קראתי ונתתי לו מקום על המדף הקטנטן שלי. אפילו אהבתי את הספר וחשבתי לרכוש את ספר ההמשך, אך עם הזמן התבגרתי והתחכמתי למזלי והיום אני יודעת כמה מטומטם ולא אמין הסיפור המגוחך הזה. לצערי, הספר עדיין ברשותי ותופס לי מקום על המדף. רציתי שתדעי זאת כדי שתביני (אבל אני משערת שאת כבר יודעת) שעצתך בנוגע לספר מאוד נבונה. בנוסף, אהבתי את הביקורת שלך :)
קריקטורה (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
ביקורת מדהימה. אהבתי מאד את "אבל חייבים להתחשב בעובדה שאת הספר היחיד שעולה עליו במספר העותקים כתב אלוהים." :)
שין שין (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
ביקורת מצויינת ואין כמו לקרוא ספרים על רצפת החנות.
שונרא החתול (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
גם אני שכחתי לומר לך מרים, אני מסכימה איתך מאוד וכתבת יפה :))
snow fox (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
הו לא האשמתי אותך שונרא :)
רק שאלתי.
אגב שכחתי לומר לך מרים, אני מסכימה איתך מאוד וכתבת יפה :))
שונרא החתול (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
שאני אבין, את מאשימה אותי בהעתקה מעצמי?
את צודקת.
העתקתי את עצמי מהביקורת שלך על יצורים יפהפיים כי שוב נזכרתי בשיילין המעצבנת. אגב, מאז ראיתי עוד סרט נוער מעצבן שמבוסס על ספר מעצבן שנקרא המעניק אבל למזלנו שיילין המעצבנת לא הייתה שם וזה גרע קצת ממידת המעצבנות של הסרט.
וזה ידוע לכל שמלאכים מכניים אפשר למצוא רק בצומת ולכן צריך להיזהר שבעתיים כשנכנסים לצומת. אתה לא יכול לדעת מאיזה צד יגיח לו פתאום איזה מלאך מכני ויעשה לך חור ברעש.
snow fox (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
אני גם אוהבת יותר את סטימצקי, המשפחה שלי בחברי המועדון ויש לי כרטיס משלי, אבל אני גם הולכת לצומת לךעיתים למקרה שאין ספר שרציתי בסטימצקי. לדוגמה: גרף לא מביאים לסטימצקי את מלאך מכני ויש אותו רק בצומת. אז קניתי שם. ובסטימצקי באזורי לא מצאתי את הכריכה החדשה שלחור שברעש שרציתי מאוד מאוד ולא הייתי מוכנה להתפשר אס הלכתי לצומת ושם היה. לכל חנות יש חסרונות.
וגם אני לא סובלת את שיילין. שונרא, לא רשמת משהו דומה לזה בביקורת שלי על יצורים יפהפיים?
שונרא החתול (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
מה פשר הדממה הזו?
אני אף פעם לא קוראת ספרים בחנויות, לא על הרצפה ולא על כסא ולא על כורסה. אני בכלל לא זוכרת שאי פעם ישבתי בחנות ספרים, אני תמיד עומדת. אני גם לא אוהבת את צומת ספרים. אני מעדיפה את סטימצקי. סטימצקי לצומת ספרים זה כמו מסי ובראד פיט לסתם בני תמותה. בראד פיט הוא מאוד אובררייטד ואני לא כל כך מחבבת אותו, אבל את הבאת אותו בתור דוגמה לגיבור. איזהו גיבור? הכובש את יצרו ולא מעתיק ספרים שאחרים כתבו וגם לא לוקח את השחקנית המעצבנת מאשמת הכוכבים המעצבן להיות טריס המעצבנת בסרט מעצבן אחר שמבוסס על ספר מעצבן עוד יותר שכבר עצבן אותי לא מזמן.
אני לא קראתי את מפוצלים אבל ראיתי את הסרט וגם אני חושבת שטריס מעצבנת נורא, ולא רק שהיא עיצבנה אותי במפוצלים היא גם עיצבנה אותי באשמת הכוכבים, כי למי שלא יודע זו אותה שחקנית שמשחקת גם את הייזל המעצבנת וגם את טריס המעצבנת, וזה ממש מעצבן כי אני לא מבינה למה חייבים לקחת שחקנית מעצבנת לשני סרטים שמבוססים על ספרים מעצבנים. כאילו זה לא מספיק שהספר מעצבן אז גם עשו עליו סרט, ולא רק שעשו עליו סרט שכמובן יצא מעצבן אלא שגם לקחו לסרט הזה שחקנית שכבר הוכח שהיא מעצבנת בסרט המעצבן הקודם שבו היא עיצבנה. איזה עצבים!
אני מבינה ששיילין זה השם של השחקנית המעצבנת ששיחקה את הייזל גרייס המעצבנת ואת טריס המעצבנת. אני חושבת שזו ממש שערורייה שכל הזמן בוחרים בה לסרטי נוער, כאילו שסרטי הנוער לא מספיק מעצבנים גם בלעדיה! ולא סתם סרטי נוער מעצבנים שמבוססים על ספרים מעצבנים, אלא ששוב רצו לבחור בה לסרט נוער מעצבן שמבוסס על ספר נוער מעצבן שכתב ג'ון גרין המאוד מאוד מעצבן! ומי זו הדוגמנית שנבחרה לסרט? אני מקווה שהיא לא מעצבנת או שלפחות היא פחות מעצבנת משיילין, כי בדרך כלל דוגמניות הן די מעצבנות. הרגע נזכרתי בעוד משהו שממש עיצבן אותי וזה הולך ככה: כששיילין המעצבנת הייתה הייזל גרייס המעצבנת בסרט אשמת הכוכבים המעצבנים, נורא עיצבן אותי שהיא לבשה שמלה כחולה מאוד יפה ובכלל לא מעצבנת, וזה היה ממש מעצבן שנתנו לדמות מעצבנת ולשחקנית מעצבנת שמלה בכלל לא מעצבנת. ולא רק שהמעצבנת הזו קיבלה שמלה לא מעצבנת, היא גם לבשה אותה בעיר אמסטרדם שהיא עיר בכלל לא מעצבנת ולא מגיע לה שסרט כזה מעצבן עם שחקנית כזו מעצבנת יצולם בה. כשאני חושבת על זה שההולנדים בטח נורא התעצבנו כשהמעצבנת הזו הגיעה לעיר שלהם עם הסרט המעצבן שלה, אני מאוד מקווה שהרמן קוך שהוא סופר הולנדי מאוד לא מעצבן יכתוב עליה בספר הבא שלו כי הוא בטוח לא יעצבן אותי.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ