הביקורת נכתבה ביום רביעי, 22 ביולי, 2015
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
אמא שלי שלחה אותי אתמול בערב לסופר לקנות כמה מלפפונים. היא אמרה לי שאני צריך לבדוק אותם (את המלפפונים) טוב טוב, ולקחת רק את הטובים ביותר.
הנה מה שצריך להיות במלפפון, כדי שהוא ייחשב כמלפפון טוב, על פי אמא שלי:
*שלא יהיה גדול מדי, אבל גם לא קטן מדי. שיהיה בגודל סביר.
*שלא יהיה רך מדי. וכדי לבדוק את זה, צריך ללחוץ עליו קצת ולראות.
*שלא יהיה פגום.
אז כמו שאתם בטח מנחשים, למצוא מלפפונים טובים בסופר זה לא עסק פשוט בכלל. זה ממש כמו למצוא מחט בערימה של שחת. יש יותר מלפפונים לא טובים מאשר טובים - זה לא ייאמן! מסתבר שבמשך 20 דקות שלמות (ואני לא מגזים) עמדתי ומיששתי מלפפונים, ותוך כדי סובל ממבטים מעצבנים מהעוברים ושבים. אישה אחת, זקנה, שניגשה לכיוון עמדת המלפפונים שבה הייתי, הספיקה להכניס, בזה אחר זה, משהו כמו עשרה מלפפונים לשקית שלה, בזמן שלי רק לקח לבדוק. כי מה לעשות, גם אלה שהיו בגודל המושלם (לא גדולים מדי ולא קטנים מדי) התגלו מיד אחר כך כרכים מדי, והחלטתי שלא לקחת סיכונים והחזרתי אותם לערימת המלפפונים המטה לנפול. ואיזה אחד נוסף לא היה רך בכלל, אבל הוא לא היה בגודל המתאים, וכן הלאה. לעזאזל! נמאס לי, אני לא הולך יותר לסופר לקנות מללפונים! מצדי שאמא תלך לשם בעצמה!
אבל אז, פתאום, בזמן שתרתי אחר מלפפונים טובים, נדלקה מעל ראשי נורה (במובן המטאפורי, כמובן). כי מסתבר שבזמן שמיששתי מלפפונים, עלה לי פתאום רעיון לביקורת! כן כן, דווקא במקום הארור הזה עלה לי רעיון לביקורת. אז מה עשיתי, לקחתי במהירות כמה מלפפונים שנראו במבט ראשון ומהיר הכי פחות פגומים מכל השאר, שילמתי עליהם, ואז רצתי מהר מהר הביתה כמו מטורף עם השקית ביד שבתוכה נחו המלפפונים שקניתי. רצתי מהר הביתה, לפני שחס וחלילה, אשכח את הרעיון הגאוני שעלה לי.
***
ספרי מתח הם כמו מלפפונים בסופר. קשה, קשה מאוד אפילו, למצוא ספרי מתח טובים (זו דעתי!). גם אלה שעוד איכשהו הצלחתי לקרוא ואפילו די אהבתי, עדיין הצלחתי למצוא בהם פגמים כלשהם. מעטים, מעטים מאוד אפילו, ספרי המתח שזוכים לקבל ממני את הציון הנחשק של חמשת הכוכבים המוזהבים.
"אישה נמצאה ללא רוח בביתה, כששובל גדול מאוד של דם אדום וסמיך עוטף אותה בכל הצדדים", "גבר נמצא בביתו ללא רוח חיים, כשחבל כרוך סביב צווארו - כנראה התאבד, אבל המקרה עדיין בחקירה... די, זה לא מעניין אותי! פשוט לא מעניין אותי, ספרים כאלו! מה לעשות, ספרי מתח הם לא ממש כוס מיץ המלפפונים שלי.
וגם עכשיו, כשאני כותב את הביקורת הזו, אני לא משנה את דעתי אפילו בסנטימטר אחד. אבל אי אפשר, פשוט אי אפשר, שלא להזכר, בנוסטלגיה כלשהי, בספרים שקראנו כילדים. כי למרות שאני כל הזמן מלכלך על ספרי המתח, קשה לחשוב על ילדות בלי ספרי 'החמישיה הסודית' של אניד בלייטון, וכל שאר ספרי החבורות האלו, שחוקרים תעלומות, נקלעים לסכנות ולבסוף מצליחים למצוא את הפושעים המנוולים. כי אי אפשר להתכחש לעובדה שמשהו כמו 90% (או אולי אפילו יותר) מספרי הילדות שלנו הם ספרים כאלו. ספרי מתח.
והספרים האלו הם ללא ספק המלפפון המושלם! לא גדולים מדי, לא קטנים מדי, לא רכים מדי, ובכלל לא פגומים! מושלם.
אז אם אתם ילדים, ואתם קוראים את הביקורת הזו, ועדיין לא קראתם את ספרי החמישיה הסודית וכל ספרי החבורות, אז קדימה, זה הזמן לקרוא!
*מומלץ לקרוא את הספר תוך כדי אכילת מלפפון.
סתם, סתם צוחק. תשכחו ממה שאמרתי.
38 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של זה שאין לנקוב בשמו
» ביקורות נוספות על החמישייה הסודית - החמישייה באי המטמון - החמישייה הסודית #1
» ביקורות נוספות על החמישייה הסודית - החמישייה באי המטמון - החמישייה הסודית #1
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אנקה
(לפני 10 שנים)
:) סמיילי מחייך עם סומק -תודה.
בשם הברווזים, כמובן.
אם אני אנקה הפואטית אז אני הולכת עד הסוף. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים)
התמונה אכן יפה בעיניי. יפה בעיניי התמונה!
שונ-רעה. אהבתי :) |
|
|
אנקה
(לפני 10 שנים)
זשל"ב, הנה הנה הנה ה..תמונה :) היפה בעינייך התמונה ?
בכיף ובשמחה אני תמיד כאן לחיזוק ולעידוד ;)
שחור ולבן הם עיקר עיסוקיה של השונ-רעה הבוחשת בקדרה מבעבעת לפני שהיא טסה על מטאטא. אל תתרגש יותר מדי ;) |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים)
אנקה (איפה התמונה?) - תגובתך שעשעה אותי מאוד מאוד... תודה רבה לך. יופי של עצה :)
שונרא - ? (שחור ולבן זה לא קשור לפה. פה מדברים רק על מלפפוני הקיץ. שחור ולבן זה בביקורת שלי על 'לבד בברלין') |
|
|
שונרא החתול
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אם שונרא החתול אומרת לבן, תמיד תעלה ותבוא הנאקה הפואטית ותגיד שחור.
הרווחת, מר זשל"ב. |
|
|
אנקה
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
זשלב אתה יכול לגוון את מיץ המלפפונים עם מרק מלפפונים עם יוגורט ושמיר קצת שמן זית, שום.
או עם גספאצ'ו - http://www.mako.co.il/food-cooking_magazine/idit-narkis-katz/Recipe-972378653843741006.htm
שיהפוך את קריאת הספר למעניין יותר קולינרית :) בכל אופן נהניתי מהביקורת שלך ומרעיון מלפפוני הקיץ. מלפפוני הקיץ הכי טובים הם בלאדי - מלפפוני אדמה, קטנים מעוקלים ומחוספסים למראה ולמגע. אוכלים אותם על קליפתם כמובן. ואלו היו שישים שניות על מלפפונים ושאר ירקות. ושוב אני מציעה לך כמו לפני הרבה זמן : תכתוב על מה ועל מי שבא לך ותקרא מה שאתה אוהב בין אם זה לצורך הנשמה הראש או הביקורת. אתה כותב טוב. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תודה שוב, פואנטה! כל הכבוד על הסבלנות לעמוד בתור - זה מאוד מעורר הערכה!
חחח :) אני לא עושה את זה רק לצורך לייקים. לייקים יש גם בפייסבוק (למרות שיש לי פייסבוק, אבל בזמן האחרון כמעט ולא מבקר בו). אני עושה בעיקר כי אני אוהב את זה, ואולי כי גם, וקשה להגיד את זה, אני לא יכול להפסיק. (למרות שיש סיכויים של יותר מ- 90 % שבגיל 40 אני כבר לא אהיה פה...). אחלה תמונה... *** ושלום לך, אפרתי. כן, לימונדה חשובה מאוד בימים האלה של הקיץ... |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
בהחלט, שונרא. את המילים שאני כותב אני בורר טוב טוב, לפני שאני שולח את הביקורת!
קודם כל, זה היה בציניות, זה שאמרתי שהסופרמרקט הוא מקום "ארור". יש בו גם דברים טובים, כמו אוכל טעים. כמו כן, גם המחט בערימה של שחת זו הייתה ציניות - השתמשתי בביטוי הזה כדי להמחיש עד כמה זה מעצבן למצוא מלפפונים טובים בסופר! הרבה כותבי מאמרים עושים את זה. זה נקרא בשם "אמצעים רטוריים" - אמצעי שכנוע. וחלק מהאמצעים הם שימוש במטאפורות, וגם הגזמה. שנית, אני דווקא חושב שמאוד כיבדתי את הספר. נכון שבהתחלה זה נראה שטותי ומזלזל, ומה הקשר מלפפונים סתם שטויות, אבל אני חושב שזה דווקא מאוד מכבד. חוץ מזה שהפסקה השנייה מראה איזה מקום אני שומר לספר הזה בתוך ליבי. ולמרות שהביקורת נראית שטותית בפסקה הראשונה, בפסקה השנייה לדעתי היא הרבה פחות והיא יותר מתרכזת בספר עצמו ובנוסטלגיה. מעולם לא ניסיתי לבחור אבטיח, אז אני לא יכול להשתמש בזה. יכול להיות שאת צודקת, אף פעם לא ניסיתי. אגב, את הספר הזה בכלל לא בחרתי באקראי. זה הספר הראשון שעלה לי. אבל את צודקת, כל המקרה הזה עם המלפפונים והביקורת צץ לי באקראיות - זו ביקורת שאלמלא אותו ביקור בסופר, היא כנראה לא הייתה נכתבת (או שאולי היא כן הייתה נכתבת, אבל מאוחר יותר). קראתי קצת על הביטוי "עונת המלפפונים". לא הבנתי במה הביקורת הולמת את הביטוי, מלבד זה שיש בה את המילה "מלפפונים". |
|
|
פואנטה℗
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
מצטרפת לשלל המגיבים שעמדו בתור כדי לעודד את רוחך.
הלוואי וכל בני הנוער היו משקיעים את זמנם בקריאת ספרים ובכתיבת ביקורות (ולו רק לצורך לייקים), כמוך, במקום להשחית את זמנם לריק בפייסבוק וב- וואטסאפ, והיו מתנסחים כמוך, במקום לעשות טעויות ב- חחחחחחח. תהיה חזק! http://blog.tapuz.co.il/yulimam/images/3215003_7640.jpg |
|
|
אפרתי
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
בלוגי, לימונדה! איך שכחת.
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תגיד, אתה מבין בכלל מה המשמעות של המילים שאתה כותב?
מילא שלבחור מלפפונים בסופרמרקט זה ממש לא מתקרב למציאת מחט בערימת שחת, אבל לכתוב על סופרמרקט שהוא מקום "ארור"? יש לך בכלל מושג מה המשמעות של המילה "ארור"? ואפילו לא כיבדת את הספר המבוקר. סתם, בחרת ספר באקראי כדי שתוכל לכתוב עוד ביקורת ולצבור עוד כוכבים, מבלי להתייחס לספר גופו. כאילו כל הספרים של איניד בלייטון הם מקשה אחת. (ואם כבר מקשה, אז לבחור אבטיח זו המשימה המאתגרת באמת.) מה שכן, הביקורת שלך הולמת את עונת המלפפונים. תבדוק מה זה. וביג לייק לתגובה של בלוגי. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, נעמי. לא, לא ניסיתי, אבל אני לא ממש בקטע של ערפדים...
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תודה עלי, אני די שותף למחשבות שלך.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
חחח :)
ולא לשכוח גם מלפפונים, בלוגי... תודה. |
|
|
ניר
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תמיד הייתי רעב אחרי שקראתי ספר של החמישייה. חלק גדול מהספר היה מוקדש לאיך הם היו מצטיידים בעוגיות, עוגות, לחם וטוסטים לפני שהיו יוצאים החוצה...
|
|
|
עלי
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אניד בלייטון מחברת אותי לילדות שלי. איזה כיף זה היה, לקרוא את הספרים האלו... כל כך כיף, שעד היום אני מסוגלת לקרוא אותם אם הם מתיישבים לידי.
|
|
|
snow fox
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
כמו שאמרתי, עשו לנו מסיבת סיום על חבורות וזה היה כזה נורא... יש לך מזל שלא ראית.
|
|
|
נעמי
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
ניסית את דרקולה?
גם אני לא מתה על ספרי מתח - אבל זה ספר נפלא.
ביקורת מקסימה. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
חני - תודה רבה!
כן, חשוב לזכור גם את זה. אם לא יצא לך לשתות מיץ מלפפונים עדיין, אז אני ממליץ מאוד. קחי כמה מלפפונים ומסחטה, ותוציאי את המיץ בכל הכוח :-) אבל את צודקת, לא חייבים לשתות מיץ מלפפונים כדי לאהוב את החמישיה הסודית ואת כל ספרי החבורות האלו... *אגב, לא קוראים לי יוסי, אבל הכוונה הובנה. אני עוזר לאמא שלי הרבה (ולא רק עם המללפונים). לדוגמא, אתמול שטפתי (פעם ראשונה לבד) את המכונית שלנו. מצד אחד, היה כיף לעזור לאמא, להרגיש תחושת גאווה ומאמץ פיזי ואנרגיות, אבל מצד שני לנקות מכונית לבד זה לא כל כך פשוט כמו שזה נראה... ומי יודע, אולי מתישהו אכתוב ביקורת שבה אזכיר את שטיפת המכונית שלי כמו שהזכרתי את המלפפונים, מי יודע. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
סנואו פוקס, תודה רבה. למה יש לך טראומות מזה?
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תודה, שין שין! כן, זו חתיכת נוסטלגיה. לא מצאתי ב'סימניה' את הספרים במהדורה הישנה - רק את החדשה.
נו, לא משנה. הצורה שבה הספר הזה מופיע, היא מה זה מאגניבה |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
נתי, תודה. זה מה שאמא שלי אמרה לי לעשות, אז זה מה שאני אעשה...
|
|
|
חני
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
צדקת באמת הביקורת העלתה לי חיוך זשי....בקשר למלפפונים אז:
צריך לקחת את אילו המחוספסים לא את החלקים למגע כי אז יודעים ששהו בקירור המון זמן...לא יצא לי לשתות מיץ מלפפונים אבל החמישיה זו נוסטלגיה לא צריך שום מיץ בשביל לאהוב...
אהבתי את המטלות שאמא משאירה לך לקיץ ואם היית פה לידי הייתי משמיעה לך את "יוסי ילד שלי מוצלח" חחח קיץ נפלא |
|
|
snow fox
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
יש לי טראומה מספרי חבורות (מסיבת סיום היסודי שלי היתה על חבורות. אני לא צוחקת) והבחלט רעיון מעלה לביקורת!;)
|
|
|
שין שין
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
איזו נוסטלגיה!
הספר הראשון שקראתי בעצמי. במהדורה הישנה כמובן.
|
|
|
נתי ק.
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
בן טוב אתה... לא מכירה הרבה שאשכרה היו בודקים:)
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אגב, יעל - חשבתי קצת על מה שאמרת (שאולי יש מעט ספרי מתח מעולים, אבל יש גם מעט ספרים מעולים מכל ז'אנר) והאמת היא שאת צודקת, ואני לגמרי מסכים איתך. כי כמו שבסופר יש מעט מלפפונים טובים, אז ככה גם יש בסופר מעט עגבניות טובות, מעט פלפלים טובים, מעט אפרסקים טובים, וכן הלאה.
(אבל אני עדיין חושב שהז'אנר של ספרי המתח הוא בין הז'אנרים שבו יש הכי פחות ספרים מעולים מכל שאר הז'אנרים, חוץ מהז'אנר האירוטי כמובן.) |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תודה, אריאל. תודה על שאינני דתי.
אריאל - אם כשאתה והאחים שלך הולכים לקניות ותוך שתי שניות יש לכם שקית מלאה מלפפונים יפים, בינוניים, ירוקים, ללא פגם, אוצר בית דין למהדרין ועוד במבצע - אז כנראה שאין לך הרבה בעיות עם ספרי מתח. (זו, אגב, המטאפורה שמסמלת האישה הזקנה שבזה אחר זה הכניסה לשקית שלה איזה עשרה מלפפונים, בזמן שלי רק לקח לבדוק. אותה זקנה, לפי המטאפורה, היא בעצם אחת, שיחסית אליי, לא מוצאת הרבה פגמים במלפפונים. כלומר, בספרי המתח). |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, ניר אזולאי! שמח שנהנית מהביקורת. חיוך זה טוב לבריאות, כמעט כמו מלפפון :-)
איזה כיף! סוף סוף שמישהו לא אוהב ספרי מתח, והוא לא אמא שלי! (נכון, שכחתי לכתוב את זה. אבל כללתי את זה בקטגוריית 'הפגומים', אז זה בסדר :) |
|
|
אריאל
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תגיד תודה שאתה לא דתי. עכשיו שמיטה, וזה בלבול לא רגיל.
רק תדמיין ילד עומד מול המלפפונים ושואל את עצמו אם אמא אמרה לקנות יבול חו"ל או נוכרי או ערבה ורק לא אוצר בית דין או בדיוק להפך. אתמול אחותי צלצלה מהמכולת ושאלה אם אנחנו קונים ירקות מגבול עולי מצרים. מצד שני, אני והאחים שלי עורכים קניות מגיל צעיר מאוד, ואף אחד כבר לא צריך להסביר לנו איך קונים מלפפונים. שתי שניות ויש לנו שקית מלאה מלפפונים יפים, בינוניים, ירוקים, ללא פגם, אוצר בית דין למהדרין ועוד במבצע :) |
|
|
ניר אזולאי
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אכן נוסטלגיה.
קראתי את הביקורת עם חיוך.
וכן, גם אני לא חובב ספרי מתח :) (אה, ואמא שלך צודקת. צריך רק לשים לב בנוסף לצבע של המלפפון. שיהיה ירוק כמו שצריך...) |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אז לפני שאת מדברת, אוקי, ולפני שאת אומרת מי טוב יותר או מי פחות, תטעמי - ורק אז תוכלי לדבר כמה שבא לך!
הארי פוטר לא רואה את הארי הולה ממטר! ממטר, הוא לא רואה! אגב, יש קבר ליד הבית שלי, בערך רבע שעה הליכה, ובו קבור לא אחד מאשר 'הארי פוטר' בכבודו ובעצמו! (צירוף מקרים שהוא קבור בעיר שבה גר 'זה שאין לנקוב בשמו', האיש הרע בסדרה, שהיה חולם לראות את הקבר הזה...) |
|
|
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אהה.. ברור, כמובן. אבל, האמת ז"שי, ככה רק בינינו - לגמרי מעדיפה את הארי הולה. לגמרי :)
אם כי באמת לא טעמתי עדיין, אנסה בהזדמנות ראשונה.. תודה על ההמלצה :)
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
כי הוא תוצרת ג'יי קיי רולינג!
ואם לא טעמת עדיין, אז אני מזמין אותך לטעום. את לא תתאכזבי!! |
|
|
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
לא. למה ?
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
בסדר, מאירה. תודה :)
ולאמא שלי באמת אין זמן בכלל לקנות מלפפונים. כל הזמן היא עובדת - לא כמוני, שאני נשאר לבד בבית, ואז יש לי זמן לקנות ולאכול כמה מלפפונים שרק ארצה, ואפילו לכתוב עליהם אחר כך ביקורת ב'סימניה'! |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, אברהם!
אני דווקא חושב שכמו שזה עכשיו - הכי טוב. שיהיה גיוון. מדי פעם ביקורות רציניות, ומדי פעם ביקורות משעשעות. וגם את מה שנמצא בין לבין. ודרך אגב, יש לי גם ביקורות רציניות שכתבתי. לא הכל אצלי זה רק משעשע... ובטח שיש לי. איזה אתה רוצה? (טוב, אז יש לי אחד אמריקאי, יש לי בריטי, יש לי אוסטרלי (שלושת אלה הם האהובים עליי!) ויש גם את הנורווגי (שאוקי מאוד אוהבת, ועוד כמה אנשים פה באתר, אבל אני קצת פחות אז אני לא ממליץ), יש ישראלים (שאלה ממש אבל ממש לא צפויים. לפעמים הם סופר מגעילים, לפעמים הם ממש ממש טעימים, ולפעמים הם ככה ככה, אז אני יכול לתת לך לטעום לפני שאתה לוקח. ויש גם מלפפונים נדירים כמו מלפפונים אפריקאיים, הודיים ואסיאתיים - מה תרצה מבין כל אלה? בדיוק עכשיו יש מבצע 1+1 אז אתה יכול לקנות שני מלפפונים, כל אחד ממדינה אחרת. מה שרק תרצה, לשירותך.) *אגב, אברהם, למה קפאת? |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אוקי - האמת היא שאני פחות אוהב את המלפפונים הנובגיים. הם הם יותר מדי קשים...
ושלא תגידי שלא טעמתי ושאני אומר את זה על סמך איך שזה נראה. אני טעמתי, וממש לא אהבתי. לא הצלחתי לסיים אותו, ונתתי אותו לאחותי. אחותי לקחה ממנו ביס, אבל גם לא אהבה, אז החזרנו אותו לחנות, ובמקום זה לקחנו מלפפון בריטי - שזה סוג המלפפונים האהוב עליי! (ואת יודעת למה?) |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
נצחיה - איך מגיבים על תגובה כזאת?
תודה רבה! (צודקת) |
|
|
מאירה
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
איזה ילד נהדר לאמא! אין חיפופים, המטלה נעשית מכל הלב.
תמשיך לעזור, לא יפה לשלוח את אמא לחפש מלפפונים. |
|
|
אברהם
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
הלוואי שכל הביקורות היו משעשעות, ופחות מעונבות ולמדניות (ואני מותח ביקורת גם עלי.)
ביקורת כייפית עם או בלי קשר לספר.
יש לך אולי מלפפון סְפֵּר? |
|
|
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
והאמת, ז"שי - אין על המלפפונים הנורבגיים.. :)
|
|
|
נצחיה
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
איך מגיבים על ביקורת כזאת?
צעירה, מפתיעה, חצופה ומרעננת. עונת המלפפונים בעיצומה. (ולא חייים לאהוב ספרי מתח. יש מספיק סוגות אחרות) |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אפרתי - לא, זה לא מה שהתכוונתי.
אבל בגלל שאת נורא חכמה, אז אתן לך עוד כמה נסיונות לנחש. תקראי שוב את הביקורת - זה יכול לעזור לך. ופואנטה - XD |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אוקי - קרעת אותי מצחוק! XDXDXDXDXDXDXD
האמת היא שפעם לא כל כך אהבתי את המלפפון הארץ-ישראלי המצוי, הקטן הזה שקצת מעוך וקצת פצוע ומהר מאוד נרקב, והייתי אוכל רק את המלפפונים הגדולים והעבים והקשים שנמכרים כשהם עטופים בניילון נצמד, וממלאים מקום של איזה עשרה מלפפונים. אבל אז אזרתי אומץ, אמרתי "על החיים ועל המוות", ולקחתי ביס מהמלפפון הארץ ישראלי הזה. והאמת? דווקא היה טעים. (זה היה המלפפון של bloggy, ואחריו העזתי לטעום עוד מלפפונים ארץ ישראלים של סופרים אחרים...) |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
פפיון - הו כן, הסדרה ג'ינג'י זכורה לי גם כאחת מסדרות הילדות שלי. קראתי משהו כמו 35 ספרים בסדרה, ואני עדיין זוכר חלק מהם.
יש גם את 'מנהרת הזמן' שגם היא סדרת ילדות וגם קראתי איזה 30 ספרים. וגם את 'צמרמורת' של ר' ל' סטיין אני זוכר שמאוד מאוד אהבתי, למרות שזה סגנון אחר לגמרי, וזה גם לא ישראל. אז תודה, נהניתי מאוד להרהר, יחד איתך (ועם כולכם) על נפלאות הנוסטלגיה. |
|
|
אפרתי
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
זקנה=מלפפון מקומט, או שמא אני טועה?
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, חמדת :)
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אפרתי, אין כמוך. התגובה הארוכה (והמאוד נדיבה) שלך, גרמה לי לשמוח, להתרגש, לצחוק ו... כן, גם קצת להתבייש. להתבייש בהכללה שעשיתי. כי יכול להיות שהבעיה היא פשוט שרוב ספרי המתח שיצא לי לקרוא הם לא היו כאלה טובים, או שהבעיה היא פשוט, שקצת קשה לי להתחבר (כמו שונרא ופנטסיה). כן, האפשרות השנייה סבירה יותר, אם כי יכול להיות שגם האפשרות הראשונה נכונה. את צודקת, יש סופרים שבאמת מצליחים לגעת, וכאלה שפחות.
ויודעת מה, אפרתי? אני מוכן אפילו לפנות לעצמי זמן, לקחת כמה ספרי מתח שאשמח שתמליצי, ואשב לקרוא, ובאמת אשתדל לא לעזוב באמצע, לקרוא עד הסוף, ובעזרת השם גם לכתוב עליהם ביקורות אוהדות ב'סימניה'. במיוחד בשבילך. ואם את רוצה לפגוש את אמא שלי, אז אולי אפשר לקבוע משהו... ותראי איזה קטע. קראתי עכשיו שוב את הביקורת הזאת שכתבתי, ופתאום קלטתי שהזקנה הזאת שניגשה לערימת המלפפונים ולקחה בזה אחר זה עשרה מלפפונים בזמן שלי רק לקח לבדוק, היא בעם מטאפורה! כן, כן, מטאפורה! בחיי שרק עכשיו שמתי לב לזה - הזקנה הזאת הייתה מישהי אמיתית. אולי את יכולה לנחש לבד מהי המטאפורה שמסמלת האישה הזקנה? ותודה רבה. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תודה, האופה בתלתלים!
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
כן, יעל, כנראה שאת צודקת.
אבל עדיין, אני חושב שבז'אנר ספרי המתח יש קצת פחות ספרים מעולים מכל שאר הז'אנרים (טוב, אולי חוץ מהז'אנר ההאירוטי, לא שאני מזלזל, חלילה). תודה בכל מקרה. חוץ מזה שאצלך באמת אין הרבה ספרים מעולים - אפשר לראות את זה לפי התדירות הנמוכה שאת נותנת לספרים ציון של 5 כוכבים... אני, לעומת זאת, לא ממש 'מתקמצן' על הציון הזה, והספרים שקיבלו ממני 5 כוכבים קיבלו אותם בצדק. זה אומר שאני כן יכול לתת 5 כוכבים כשאני באמת חושב שזה מגיע לספר, אבל רוב ספרי המתח שקראתי לא קיבלו את הציון הזה - וגם בצדק. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
פואנטה - אני אוהב את התגובות המשעשעות שלך...
ולגבי העניין עם אמא - אל דאגה, אני אמשיך לעזור לה עוד הרבה שנים. זה היה רק התקף עצבים של רגע, זה הכל. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
נכון, פרסי. נוסטלגיה :)
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
מה הם אוכלים, הגדולים האלה?
בטח יש להם 3 ארוחות של הורמונים ביום.
ועוד עטופים בניילון כמו סנובים... הידד למלפפון הישראלי הקטן והממושש! |
|
|
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
מכיר את המלפפונים הגדולים והעבים והקשים שנמכרים כשהם עטופים
בניילון נצמד, וממלאים מקום של איזה עשרה מלפפונים ?
הם ממש מגחכים על מלפפון ארץ-ישראל המצוי, הקטן הזה שקצת מעוך וקצת פצוע ומהר מאוד נרקב :) |
|
|
פפיון
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
יותר טוב מהשביעיה הסודית , ג'ינ'י, כס"ח וחסמבה... אלו היה ה-ספרים של הילדות. הצליחו ממש למתוח אותי
אני זוכר שהייתי מפחד לקרוא לבד בלילה את זה... גדול
|
|
|
חמדת
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
גדול.
|
|
|
אפרתי
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
זשל"ב, איך כמוך. אפשר להתגלגל מצחוק רק מהאקראיות, כביכול, שבה אתה כותב את הסקירות שלך.
מעניין אותי להכיר את אמא שלך.
בעניין ספרי מתח: אניד בלייטון אכן הייתה מלכת ספרי המתח לילדים, היא המציאה את הגלגל, אין ספק, וכבר בילדותי נזרעו בי זרעי האהבה הגדולה לספרי מתח. ישנו מונח בשם "גיל החבורות" משהו שבין 9-13, שבו ילדים אוהבים ליצור חבורות כדי לחזק את האינדיבידואליזם שלהם. ובלייטון השכילה לנצל את הנטייה הזאת. בעניין איכותם של ספרי המתח, אתה טועה בגדול. הסוגה אינה משנה את איכות הספר, אלא הכישרון של הסופר. הבה נשפוט את איכותם של ספרים עפ"י חמישה פאראמטרים עיקריים: עלילה מפתיעה ולא שגרתית סגנון כתיבה היכולת לגעת בקורא סיפור בעל עומק דמויות עגולות ורבות פנים הרי שהסוגה אינה מגבילה את הסופר להשתמש בפחות ממאה אחוז יכולת, ולהיפך, העלילה תהיה כמעט תמיד יותר מפתיעה מאשר בפרוזה רגילה. ועוד "להיפך" אחד, קשה הרבה יותר לרקוח ספר מתח. לא קשה לכתוב, אלא לבנות קונסטרוקציה הנשענת על יסודות הידועים לסופר ולא לקורא. הספר נהגה מן הסוף להתחלה, למרות שזרימתו נראית כרונולוגית בזמן הקריאה. לכן הזלזול שבו זוכה ספרות המתח אינה במקומה, ואפילו מקוממת. אגב, לא שזה מעיד על איכות, אבל רוב הספרות המתורגמת היום שייכת לז'אנר המושמץ, אולי מפני שנעשינו קצרי רוח, קליפיים, וקשה לנו לדחות סיפוקים. אז תוסיף להתענג על כוס מיץ מלפפונים, בזמן שאני אקרא ספרי מתח. ואגב, אני קוראת עכשיו אחד כזה. ספר מצויין שאינו נופל מכל רומן משובח אחר: בלב היער של טאנה פרנץ'. |
|
|
האופה בתלתלים
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת חמודה :-)
הרביעייה והכלב הכי טובים. והשביעיה הסודית מופלאים. וגם החמישייה כמובן. וכל שאר המספרים ;-) |
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אתה צודק שיש מעט ספרי מתח מעולים.
אבל בעצם יש מעט ספרים מעולים בכל הז'אנרים... ככה זה. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אין כמו להיזכר בספרי ילדות בעונת המלפפונים.
כשהיינו ילדים, לא חיפשנו פגמים אז נהנינו הרבה יותר. וזש"י, תעשה טובה ואל תתמרד – תמשיך לעזור לאימא. |
|
|
Command
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
נוסטלגיה!~
|
38 הקוראים שאהבו את הביקורת
