ביקורת ספרותית על האימפריה האחרונה - הערפילאים #1 מאת ברנדון סנדרסון
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 30 באפריל, 2015
ע"י אור


הטראומות שלי סוחבות אותי, לא אני אותן. השליטה שלי בהן אפסית. זה לא שאפשר לראות את זה עלי- טוב, אולי קצת- אבל אני שם לב לזה, כל הזמן. לביטחון העצמי הנמוך, הביישנות וחוסר היכולת להתמודד עם הדברים שמולי. רק בורח. בורח מלהיפתח לאנשים חדשים, מלדבר בחופשיות, מלעשות מה שאני רוצה בלי לפחד מה יגידו עלי.
שנות בית הספר שלי החדירו בי דבר מאוד מסוים- סתום את הפה, תתחבא מאנשים, תלך עם ראש מושפל ואל תתחבר בלב שלם אל אף אחד, אף פעם, כי בסוף כולם ישנאו אותך, תמיד.
הילד שבי שתמיד אהב להכיר אנשים, לצחוק, ובכן, נעלם. נעשיתי חשדן, ואם תשאלו ילדים שפגשו אותי, הם יעידו על כך שקשה מאוד לתקשר איתי, כי אני חוסם אותם. כי אני לא רוצה להיפגע.

גם וין כזאת.
החיים הותירו בה צלקות, כמו המכות שאח שלה ששמר עליה ולימד אותה לקרוא נתן לה. קשה לה להאמין שבאמת למישהו אכפת ממנה. שהיא לא תפגע בסוף. והיא חשדנית וחסרת ביטחון, שקטה ומופנמת.
זאת כנראה אחת הסיבות שכל- כך התחברתי אליה.

אני שחקן. כולנו, לא? אני רוצה להאמין שאני יותר טוב, כי אני לא מעליב ילדים (אפילו שזה לא נכון) ולא מתחצף למורים. אבל מה הופך אותי ליותר טוב מערס ממוצע? כי אני קורא ספרים? כולנו שחקנים. אין טוב ואין רע. אף אחד מאיתנו לא גיבור, לא יותר מהשני.

קלסייר מייצג עבורי את התכונה הזאת באופי שלי עצמי. הוא בטוח שהוא יותר טוב מהאצילים, ומציג את עצמו בתור גיבור, בתור לוחם צדק, לוחם צדק שלא יהסס להרוג אצילים.


***
העובדה שה- "אימפריה האחרונה", הראשון בטרילוגיית "הערפילאים" של ברנדון סנדרסון מכיל דמויות כל כך עמוקות וגדושות אופי מעלה אותו מיד בכמה דרגות.
מה שהופך אותו לספר (כמעט) מושלם זה העולם המפורט, היפהפה, שטווה סנדרסון בכתיבה זורמת ומהנה.
טוויסטים מדהימים, שלא ניתן לצפות מראש, ותחכום שפשוט קשה להאמין שקיים בן אדם כל כך חכם.
אני לא אפרט על הספר, כי אני לא טוב בזה, אבל בביקורות אחרות אתם יכולים למצוא תקצירים נהדרים לספר המעולה הזה.
רק אומר שהאקשן מדהים ומיוחד, והדמויות מעולות ועמוקות, ובקלות מתחברים אליהן.
וכשאתה מסיים את הספר, אתה מרגיש כאילו שבחמש מאות עמודים חווית מאה שנים, מהנות. מאוד מהנות.

-אור-
נ.ב- הרבה זמן לא כתבתי ביקורת. נראה שהיכולת שלי נרקבה עם הזמן. אבל משעמם לי בסימניה, אז רציתי לעשות... משהו.

צ'או.
30 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אור (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
היום שאתה תסחוב את הטראומות שלך במקום שהם יסחבו אותך, יהיה היום המכונן בחייך... אנחנו בני האדם שבריריים מאד, אבל גם בעלי תעצומות נפש מאידך, ברגש שתדע לשלוט בנפש שלך, הכל יהיה יותר קל.

ובנימה יותר אישית, בגילך גם לי לא היו יותר מדי חברים, בערך שלושה. אבל בשנות התיכון הכרתי את החבורה שלי, ונפתחתי אל העולם.

אתה יכול להיות אופטימי, השנים היפות עוד לפנייך, זה בסדר להיות חשדן, אבל תשתדל להיות גם עם ראש פתוח, במידה הנכונה.
אור (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
תודה רייני :)
אור (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
תודה, ג'קס. אז למרות הכל הקשבת לבקשות שלי .-.
אור (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
נצחיה- ברור שיש ערסים טובים. זה בדיוק מה שאמרתי... אין טוב ואין רע.
~RAIN~ (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מקסימה, אור D:
ג'קס (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
יפה
מוּמוּ (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
אחד ה- ספרים! וין היא פייבוריטית. זה ברור.
חוץ מזה, אחלה ביקורת:)
נצחיה (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
לא מאמינה ש"אין טוב ואין רע".
יש, אגב, גם ערסים טובים. הטוב והרע לא קשור לזה.
אבל יש מאפיין של "ערסיות" שאינו קשור לקריאת ספרים אלא לפסילה האוטומטית של כל מה שנתפס "מתנשא" ואינו בדיוק "כמוני". אדם יכול לשים טונות של ג'ל , ועשרות גורמטים ולא להיות ערס מהסוג הזה. זה עניין של בחירה.
אור (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
תודה :) להעביר מיד לראש הרשימה.
ספר מדהים!
די אנג'לו (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מקסימה;)
עוד ספר נוסף לרשימת ה"לקרוא" שלי. אני חושבת שהרשימה הזאת לא תיגמר לעולם. כל פעם שאני מוחקת ספר אחד מתוכה, אחר מופיע במקומו.
אור (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה חני, שמח שאהבת! ואני לומד להיות שמח במי שאני.

תודה לך :)
אור (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
moriah- את וין דווקא יותר אהבתי מקלסייר :) ואולי.
כרגע בשני אני לא ממש מרגיש את זה, מקווה שזה ימשיך ככה.

ובהחלט פלא, כן ;)
חני (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת כל כך יפה כתבת לוחמי צדק הם האנשים האהובים עלי נמסה אחריהם בעיניים עצומות....החיים הם דרך שכל אחד עושה לבד עם עצמו.
לוקח זמן,סבלנות,למידה להכיר את עצמנו ובסוף אנחנו כמו כלי מכוייל שאף פעם לא מפסיק להתכוונן.צריך לשמוח במי שאנחנו!!!
דרך צלחה ונהניתי לקרוא
Moriah (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
אוי קלסייר... התאהבתי בו מההתחלה. את וין אהבתי פחות, היא הפגינה את ה'סגירות' שלה באופן מלאכותי מדי לטעמי.

זה נכון שהדמויות היו מרתקות בספר הראשון. לצערי, בהמשך, הרגשתי שהן לא מתפתחות כל כך. הן היו לא אמינות, לפחות מנקודת הראות שלי.
אבל אין ספק שהעלילה גאונית וסנדרסון הוא פלא :)
אור (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, קריטורה :) ספר מומלץ מאוד!
קריקטורה (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
איזה יופי של ביקורת, אור.
כל כך הזדהיתי עם הפתיחה. גם אני טיפוס בורח מהתמודדויות, כל התמודדות. החל משיעורי בית, עבור דרך מטלות שנואות וכלה בהיכרות עם אנשים חדשים. עשית לי חשק לקרוא את הספר הזה.

פואנטה, איזה משפט מדהים. אני אכתוב לי אותו איפשהו.
אור (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
אני באמצע השני :) החיים בהחלט יפים, כשאני בסביבת האנשים הנכונים והמשפחה שלי, או לבד עם עצמי והעולם הפנימי שלי.
אני אוקי ;)
פואנטה© (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
אם כבר קראת את השני, אז בטח שמת לב שוין מצליחה להתנער מהיסטוריית אשפתות שלה. תתעודד, החיים יפים!
אחד לא ידוע אמר: "בסוף, אנשים הולכים לשפוט אתכם בכל מקרה. אל תחיו את החיים בניסיון להרשים אחרים. תחיו את החיים בניסיון להרשים את עצמכם".
אור (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
בהחלט קשה להתחבר להתחלה של הספר השני, אבל בשלב מסוים נכנסים, ושוקעים בו בדיוק כמו בראשון, ואפילו יותר.
סנדרסון מפתח עוד יותר את העלילה.
וכנראה שסימניה לא אתר אובייקטיבי במיוחד :)
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
מעולה. כשקראתי אותו, אהבתי אותו מאוד, אבל כששמעתי שיש עוד שני ספרי המשך בטרילוגייה, החלטתי שאני רוצה לקרוא אותם, לקחתי אותם מספריה ויחד איתם גם לקחתי את הספר הראשון כדי לרענן. היה לי קשה להתחבר, לא יודע למה, אז לא קראתי את שני ספרי ההמשך, והחזרתי את שלושתם לספריה.

מעניין, אגב, שכל פעם שכותבים ביקורת על הספר הזה, היא הופכת לביקורת הנבחרת...





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ