יומנה של משרתת מתחיל קצת כמו טלנובלה ספרותית. סלסטין, משרתת צרפתייה בראשית המאה ה-20, פוצחת בכתיבתו של יומן המתאר את חוויותיה בבתי הבורגנים העשירים שאצלם שירתה ומשרתת עתה.
ראשיתו של הספר קלילה, משעשעת, ואווירה של קלות דעת, כמעט, שורה עליה.
אבל הרומן הנפלא הזה הוא כל-כך הרבה יו... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
![פצפונת ואנטון [כריכה קשה] - אריך קסטנר](/100x154/bookimages/covers0/7000.jpg "פצפונת ואנטון [כריכה קשה] - אריך קסטנר")
הייתי עסוקה בביקורת על ספר אחר, כשבדיוק שוטטתי בסימניה ונתקלתי בספר הזה. חשבתי לעצמי – "לעצור הכול!" – והתפניתי לספר הזה. נזכרתי בספר הזה ומתי בכלל קראתי אותו. כשהייתי ילדה קטנה, ממש קטנטונת, קראתי אותו. באותו הזמן הייתי תלמידת בי"ס יסודי, והרבה מהזמן הפנוי שלי העברתי בקריאת ספ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אז כן. אולי ציפיתי שהוא יתנצל. ואם לא יתנצל, לפחות יגיד משהו, כמו, אולי- "סליחה אור, סליחה שנעלמתי לכמעט שנה וחצי ושיקרתי לך בוואטסאפ שאני חולה למרות שידעתי שאתה לבד, ולמרות שאתה יושב עם ילדים בהפסקות, אתה עדיין לבד, ואני יודע שאתה בחיים לא היית עושה לי את זה, ואני חרא, חרא, חרא,... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
איזה ספר נאיבי ומתוק. אידיוטי בדיוק במידה הנכונה, חמוד ומשעשע.
ג'רושה – בהמשך ג'ודי – היא ילדה יתומה ממוסד כלשהו שעשיר חסר זהות מעניק לה מילגת לימודים בקולג' לנשים. היא מדווחת לו על חייה המסעירים (לימודים, חברות וחופשות בכפר) במכתבים חביבים בעלי הומור חינני. הספר קצר (150 עמודי... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אהה.... מבחני הכוויה....
מכירים את התחושה הזו שהספר השני עומד ברף שחשבתם שיציב? שהוא טוב לא פחות מהראשון?
טוב, רוב הסיכויים שלא. כי כיום רוב הספרים השניים בטרילוגיה פחות טובים. עובדה. תיזכרו בכל הפעמים שציפיתם כל כך לספר השני, ואז שסוף סוך קיבלתם אותו והסתערתם עליו בהתרגשות, גילי... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
שלום, קוראים לי ביאטריס. טריס בשבילכם.
אני בת שש עשרה, וחיה עם שני ההורים שלי ועם אחי כיילב בעולם שכולו שיקגו, אחרי אסון כלשהו, שלא אספר לכם מהו. אמנם העולם שבו אני חיה הוא הדרך היחידה שאני מכירה כדי לחיות, ובכל זאת אני אדע די הרבה מהעולם שלכם כדי להסביר לכם את ההבדלים. יש בעולם... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
רק לפני כמה דקות סיימתי לקרוא את הספר, ואני עדיין רואה את המילים האחרונות מול עיניי...
וואו.
הספר הזה היה אפילו יותר טוב מהקודמים, והדפוס בו היה שונה לגמרי. בספרים הקודמים היתה הגעה לקימריה ואז לימודים, אהבה וכו', ונקודת השיא היתה נשף הקיץ/חורף.
בספר הזה אלי פחות עסוקה בקרטר/סיל... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
"כל מה שנחשב היה עשוי ממילים"- (מתוך עמוד מס' 166)
---
השנה אני והוריי נציין 25 שנים לעלייתנו ארצה. "עולים חדשים זה כמו תיירים, אבל לכל החיים", כתבה אלונה קמחי בסיפורה 'ליקוי ירח' - ואני יכולה להזדהות עם המשפט הזה, גם היום. נכון שאני עליתי בגיל ממש צעיר, ושום שמץ של מבטא לא נשאר לי אם ב... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אד קנדי הוא דביל. לפני שתתחילו להיכנס בי, תקשיבו עד הסוף.
אם הייתם מנסים לכתוב רב מכר, איזו דמות ראשית הייתם בונים?
א. יפה.
ב. חכמה
ג. מוצלחת
ד. כל התשובות נכונות.
זוסאק שובר את הכללים. אד קנדי הוא לא חתיך. הוא גם דיי טמבל, בקושי סיים תיכון. ומוצלח? לגמרי לא. רק בן תשע עשרה וכבר מר... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בשכבה שלי היתה בחורה גמדה. או ננסית, לא זוכרת מה בדיוק ההבדל בן שניהם. בכל אופן, הראש שלה בגודל מתאים, טיפה מעוות באזור הלסת, והגוף קטן. אבל היא בחורה כל כך מתוקה, מצחיקה ושופעת ביטחון עצמי (הבנאדם לא היסס להירשם למגמת דרמה, ולהעלות מונולוג בן עשרים דקות שבמהלכו קרע אולם שלם מצחו... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני שומעת כרגע את Fuwa Fuwa Time. בגרסה של מיו, כמובן.
לא, אני לא מבינה מילה ממה שהן אומרות, חוץ מה-Time (אבל אולי אני לא באמת מקשיבה). ובכלל לא צפיתי ב-K-on. אוקיי, צפיתי בכמה פרקים, אבל הם היו משעממים כמו החיים שלי, כלומר, כמה תה אפשר לשתות וכמה עוגות אפשר לאכול וכמה זמן אפשר לפטפט על כלום? (ה... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הפעם הראשונה שדמיינתי את עצמי הורג מישהו הייתה בכיתה ה'. אני לא כל כך זוכר מה הייתה הסיבה, אבל אני כמעט בטוח שהיא הייתה קשורה לבריונות. זה היה רק דמיון- תמונה מעופפת בחלל המחשבה, לא משהו שבאמת יעבור... לעולם האמיתי. אבל זאת הייתה חוויה מטלטלת עבורי, זה בטוח. כי לראשונה רציתי לר... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הייתי רוצה להבטיח ביקורת נטולת ספויילרים. הייתי רוצה.
אבל אם אני רוצה להביע את דעתי על הספר אני לא אוכל להימנע מהם.
לא סיימתי את הספר.
אף אחד מהקוראים לא סיים את הספר- כי הספר הזה לא הסתיים. הכל עוד פתוח, ואסור לסיים ספר במילים 'הלא-נודע'.
אני אוהבת את הספר הזה, אני חיכיתי לו שנ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
~ספוילרים~ספוילרים~ספוילרים~
"לא שורפים ספרים" אני חוזרת על המשפט בראשי שוב ושוב "לא שורפים ספרים". אתם בטח תוהים איך הגעתי למצב הזה. הבה נסביר:
לא היה לי מה לקרוא.
אלה חמש מילים שמתארות את רוב הביקורות הקוטלות שלי. אני שונאת את חמשת המילים האלה.
על הספר יש כל מני ביקורות טובות... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ראיתי כאן בסימניה הורים מתייסרים על שהם לא אלכוהוליסטים נמלטים מנושים (או, על כל פנים, על שהילדים שלהם לא זכו לחווית ילדות אצל הורים אלכוהוליסטים הנמלטים מנושים. ראה ערך טירת הזכוכית). הספר הזה אולי נועד לגרום למורים שלנו להתאבל על שאינם פושעים נמלטים המוברגים עמוק במאפיה ההו... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
****
בס"ד
חשבתם פעם על המילה "השם"? אנחנו אומרים, ברוך השם, השם ירחם, קידוש השם, אם ירצה השם, השם אמר, השם נתן, השם לקח, יהי שם השם (!) מבורך. (תנוח, זשל"ב). אני פוחד לומר שיש בזה משהו קצת אידיוטי, לפחות באזניו של חילוני מערבי. "השם". פחחח.
תכל'ס, מדובר כאן על השם המפורש של ההוא, נו, שאי... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
אנחנו מבקשים את עזרתכם בחיפושים אחרי 3 ילדים, ועוד אינספור פוטנציאליים.
האם ראיתם את הילדה הזאת?
קוראים לה שירן אלימלך והיא בת 13, ונראית כבר לגמרי כמו פרחה. הבגדים שלה קצרים וצמודים מדי, האיפור שלה בולט מדי. יש לה בפה מסטיק ורוד מדי ותמידי מדי. שירן אומרת אומייגאד על כל דבר ומו... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מזמן לא קראתי ספר כל כך אמיתי, כזה שאפשר ממש לדמיין את הדמויות מדברות והולכות וזה ייראה הגיוני וצלול בראש. והספר הזה, למרות שנכתב לפני יותר מחמישים שנה נותן את זה. יש תיאורים, אבל לא יותר מדי. יש קללות, המון קללות. ויש נער אחד, שככה בדיוק מתאים לו לדבר. מכירים בני נוער כאלה, שבתוך ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
קארמה- "מושג פילוסופי שמקורו בדתות הודיות, שמתאר מחזור מלא של יחסי סיבה-תוצאה. זהו סך כל מעשיו של האדם - בעבר, בהווה ובעתיד. השפעתם המצטברת של המעשים משפיעה באופן ישיר על המציאות ומכך משתמעת אחריותו האישית של כל אחד על חייו." (ויקיפדיה)
אז ככה- תמיד הייתי ילד של קארמה.
מאז ש... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כמה היינו רוצים להשפיע על המציאות? לשנות אותה? לגרום שמשהו רע יקרה להוא שחתך אותנו בכביש, וגם למנהלת ההיא, שהעבירה עלינו חוות דעת שלילית בעבודה. ובטח שלשכן שעושה קריוקי בקולי קולות עד שתיים בלילה, או למורה מחשבון בכיתה ד'. שיחליקו על בננה, שישברו יד או רגל, שמישהו יחתוך אותם בכב... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|