ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 6 באוקטובר, 2015
ע"י קריקטורה
ע"י קריקטורה
איזה ספר נאיבי ומתוק. אידיוטי בדיוק במידה הנכונה, חמוד ומשעשע.
ג'רושה – בהמשך ג'ודי – היא ילדה יתומה ממוסד כלשהו שעשיר חסר זהות מעניק לה מילגת לימודים בקולג' לנשים. היא מדווחת לו על חייה המסעירים (לימודים, חברות וחופשות בכפר) במכתבים חביבים בעלי הומור חינני. הספר קצר (150 עמודים) ונגמר בסוף-הכי-שקוף-בארץ.
יש בו כל מה שעשוי להפוך אותו לספר-פס-יצור:
1. הסוף שלו "הרומנטי והמסתורי שאסור לגלות" צפוי עד כאב.
2. הכתיבה חמודה, אבל אין בה איזשהו עושר או רב גוניות. סטנדרטית לגמריי.
3. הדמויות קלישאתיות: ילדה יתומה ומיטיב אלמוני רב חסד. מנהלת בית-יתומים מרשעת וחברה מיוחסת ויהירה.
אבל למרות כל המגרעות הנ"ל הוא כל כך חמוד, שאי אפשר לא לאהוב אותו.
למה?
בגלל ההומור החינני הלזה. (זאת מילה מוזרה, הלזה. מי המציא אותה?)
הנה כמה דוגמאות:
"זו ההזדמנות הראשונה שלי להכיר את ג'רושה אבוט. אני חושבת שהיא תמצא חן בעיני."
"אמא שלה היא לבית רתרפורד. משפחה זו הגיעה הנה בתיבת נוח. מצד אביה, השורשים שלה מגיעים עד לפני אדם הראשון."
"למשפחת מק'ברייד יש המון ילדים, לפחות שניים או שלושה."
"כל החיים שמעתי על שקספיר, אבל לא תיארתי לי שהוא כותב כל כך טוב. תמיד חשדתי שהוא רק מנצל את המוניטין שלו."
(על המורה לפילוסופיה): "הוא זקן חמוד ותמהוני. הראש שלו בעננים, והוא ממצמץ בעיניו בהפתעה בכל פעם שרגליו נוגעות במקרה בקרקע מוצקה. בהפסקות הוא מנסה להחליט אם הממשות קיימת באמת, הוא שהוא רק חושב שהיא קיימת."
אם אתם מחפשים ספר קליל, משעשע, שמוציא את המוח לסייסטה קצרה – לכו על זה.
29 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אריאל
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
הו כן, נסי אותו! הוא מתוק נורא. אני מעדיף אותו על פני 'אבא ארך רגליים'.
|
|
|
קריקטורה
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
אור, תודה! אנסה.
תודה, פולו!! |
|
|
POLLO
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מקסימה!
|
|
|
אור
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מתוקה ^_^
אני ממליץ לך, אגב, על "מסע אל ים הנהר" הוא חמוד אבל לא צפוי והוא מהנה מאוד.
אולי תאהבי :) |
|
|
קריקטורה
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
תודה לכן, חני, נוף וביני :)
|
|
|
ביני <FONT COLOR=074953>
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת חמדמדה ומדוייקת.
אני הוצאתי את המוח לסייסטה קצרה בעזרת הספר הזה בזמן השיעורים (הוא היה בספריה המאוד מצומצאת של הכיתה!)
|
|
|
no fear
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
זה כל כך חמוד XD
|
|
|
חני
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
ספר כייפי לגמרי מסכימה אצלי הדיון הלך למקומות מוזרים
אז אני נשארת אצלך
|
|
|
קריקטורה
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
בוק לאבר - תודה לך. טוב, עניין של טעם, ההומור :)
בייקר, אני לא מצאתי בו תחכום רב. אולי כי לאמצאתי בו תחכום כלל. אם יש לך דוגמאות, אשמח לשמוע. גלית, הערה נכונה. לא חשבתי על זה. תודה ז''ש! שונרא, אני מודדת במילימטרים, איך את? כן, שם מעאפן. טוב שהיה לה שכל להחליף לג'ודי. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
״אידיוטי בדיוק במידה הנכונה״ זה מצויין, רק קחי בחשבון שיש שיטות מדידה שונות. לשיטתי הוא קצת יותר מדי.
והשם הזה, ג׳רושה... אוי, כמה שהוא כואב בעין. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת סופר חמודה!
|
|
|
גלית
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
זה לא פייר לקרוא לו קלישאה
- אמירה ריקה ושחוקה- כדי שמשהו יהיה קלישאה צריך לעבור זמן רב של שימוש באותו משהו, כלומר ,כל קלישאה הייתה פעם מקורית נורא
בהתחשב שהספר נכתב ב 1912 ועד אז הספרות הכירה רק את אוליבר טוויסט ,דיוויד קופרפילד ופיפ מקו הייצור של דיקנס (אן קמה לחיים ב1908 אבל היא כמעט ולא חוותה בית יתומים) אה כן, הייתה לנו ג'יין אייר. הקיצור, הספר הזה נחשב מאד חדשני לזמנו, אז בהתחשב בגילו... |
|
|
האופה בתלתלים
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
אני בעיקר חושבת על הדרך שבה הספר בא להציג דרך הומור ומעטפה קלילה את סיפור החיים הלא פשוט של ג'רושה. ואותי הוא הכיר לתקופה ומקום מפתיעים, אז הא.
|
|
|
האופה בתלתלים
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
אבלאבל אני אוהבת את הספר הזה. ולכן אני מוכרחה לחשוב שיש בו קצת תחכום. אז יש בו, סבבה? אם אחשוב על טענה משכנעת...
אחלה ביקורת :-) |
|
|
BookLover
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת מעולה! אבל אני לא מסכימה איתך בעניין ההומור- אני מוצאת את ההומור שלה מתנשא ולא טבעי, מאולץ ופשוט לא נכון.
|
29 הקוראים שאהבו את הביקורת
