ביקורת ספרותית על פלא מאת ר"ג' פלאסיו (Lali)

ביקורת ספרותית על פלא מאת ר"ג' פלאסיו
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

הביקורת נכתבה ביום שישי, 16 בינואר, 2015
ע"י Lali

אנחנו מבקשים את עזרתכם בחיפושים אחרי 3 ילדים, ועוד אינספור פוטנציאליים.

האם ראיתם את הילדה הזאת?
קוראים לה שירן אלימלך והיא בת 13, ונראית כבר לגמרי כמו פרחה. הבגדים שלה קצרים וצמודים מדי, האיפור שלה בולט מדי. יש לה בפה מסטיק ורוד מדי ותמידי מדי. שירן אומרת אומייגאד על כל דבר ומוסיפה את סיומת ה-וש הידועה, כמו רוב הפרחות שאנחנו מכירים. כשהיא מדברת עם חברות, השירן אלימלך הזאת, היא תמיד תאמר "חיים שלי בלב יפה אחת!!1" או משהו בסגנון. היא מפלרטטת עם בנים ונמרחת עליהם עם הגופיות ספגטי שלה. חוץ מזה, היא לובשת טייץ חצי שקוף כאילו בטעות, אבל כולם יודעים שהיא מחפשת צומי, הזונה.
שירן אלימלך כל היום עם האייפון שלה, מסמסת בציפורניי-מניקור-חדש. כל היום היא רק מעלה עוד ועוד תמונות עם הביקיני שלה, שיראו את הגוף, את העגיל בטבור. היא עפה על עצמה לגמרי, שירן אלימלך. האמת, סתם עוד ילדה מממלכתי ב'. פרחה. אין מה להגיד.

האם ראיתם את הילד הזה?
שמו הוא אבנר כספי, הוא עוד מעט בן 15. לפני כמה שנים המילה היחידה שהוא אמר הייתה בצרפתית והוא רק חזר עליה שוב ושוב, למרות שהוא כבר היה בכיתה ד' כשזה קרה. הוא קרוע לגמרי, דפוק על כל הראש. שמעתי שהוא שותה וודקה עם החברים השרוטים שלו, אבל בבית ספר הוא מנסה להיות נורמאלי, למרות שרוב הילדים יודעים שהוא קצת לא בסדר. הוא טחון לגמרי, מפוצץ כסף, אבל סנוב שאין דברים כאלה ואף פעם לא מזמין אליו הביתה, לא נאה לו. הוא מסוג הילדים שמעמידים פנים שהם קצת מדוכאים, אבל רק עד גבול המגניב. אבנר כספי גם לא מביא אוכל לבית ספר, ויש שמועות בקשר למשפחה שלו. אחותו בכלל מוזרה, הרגשות שלה מנותקים ממנה, היא כמו איזה רובוט. בקיצור, אבנר הזה, תכל'ס, מחוק כזה יש בכל כיתה כמעט.

האם ראיתם את הילדה הזאת?
השם הוא שירה גנות. היא באמצע. יש לה שיער כהה ועיניים חומות. היא עדינה כזאת, צוחקת בקול רם מדי. יש לה כמה חברות טובות. היא בסדר גמור, שירה, אתם יודעים, אחלה בנאדם. לפעמים קצת חופרת, אבל בסדר. באמת ממש בסדר.

אנחנו מבקשים עזרה בחיפוש ילדים אלו. יש להם סיפור, הם חיים בעולם הזה. האם ראיתם אותם? לא? את מי כן ראיתם? מה, רק ילד עם עיוות בפנים? כמובן, זה חשוב מאוד. צריך לעורר תשומת לב למקרים כאלו, מובן מאליו.
תודה רבה לכם.

הילדים לא נמצאו, מעטים האנשים שהבחינו בהם. תשומת לב יכולה להיות במקרים רבים שלילית ואכזרית, אבל עבור ילדים כמו אוגוסט - היא תמיד קיימת.

לו רק היו רבים יותר המתייחסים לפרחה מהממלכתי שמתמודדת עם דימוי גוף שגוי, לאבנר הקצת דפוק, שהמקום האחרון שהוא רוצה להיות בו הוא ביתו, ולשירה, שהיא לגמרי בסדר. אבל כנראה הרבה יותר קל לכתוב על הדוגמאות הקיצוניות עם המשפחות המקסימות והתומכות. ואיפה החלק בסיפור שאותו דווקא ג'וליאן מספר, ואיפה מירנדה, שרק בגללה הספר הזה היה שווה את זה.

במקביל לתשומת הלב שאנו נותנים לילדים כמו אוגוסט, בואו ננסה לראות אם אנחנו רואים גם את שאר האנשים, שלא החיצוניות שלהם מפריעה לראות את פנימיותם ואת אופיים, אלא להיפך.

אלוהים הוא בסיפורים הקטנים.

***

You see things, you keep quiet about them. And you anderstand. You are a wallflower.

38 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של Lali
» ביקורות נוספות על פלא

טוקבקים

+ הוסף תגובה

אריאל	אריאל (לפני 10 שנים ו-6 חודשים) אחרי יותר מחודש נזכרתי פתאום בביקורת הזאת וקראתי אותה שוב. ואני חייב לשאול אותך, עלמה, באמת היית יותר אוהבת את הספר אם היה בו גם קטע שמספר על כמה קשה לג'וליאן עם ההורים שלו? בעיני זה רק היה הופך את זה ליותר גרוע. באמת.
Lali	Lali (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) קריקטורה, תודה רבה. איזו תגובה מקסימה :))
קריקטורה	קריקטורה (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) עלמה, הכתיבה שלך מצוינת. לא קראתי את "פלא", סתם הגעתי איכשהו לעמוד הזה ונתקלתי בביקורת שלך. את כותבת נהדר! לכתיבה שלך יש מקצב ייחודי שנעים לעין ולאוזן, ויש בה שילוב מאד כיפי - מצד אחד היא רהוטה ועשירה, מצד שני קלילה ומגניבה. תכתבי עוד, הרבה. כיף לקרוא אותך. וזה הרבה יותר ממה שאפשר לומר על רוב האנשים (והסופרים. אהההמ.) בעולם.
Lali	Lali (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) כן, אבל אישית אני רוצה להיות מסוגלת לפתוח את הספר בעמוד אקראי ושלא יהיה שם משהו שקשור (תמיד!) לעטיפה של הספר. תקרא לי מגעילה או שטחית, עליי זה העיק. וברור שאוגוסט רוצה לחיות מחוץ לתבנית וברור שזה יותר קשה לו. אבל דיברתי פחות עליו ויותר על הספר. כשאני קוראת אני רוצה משהו שיפרוץ את התבנית. אל תבין אותי לא נכון, אני אוהבת גם הרבה ספרים נחמדים שמתאימים בול לתבנית, אבל איך שאני רואה את זה הספר ניסה לפרוץ את התבנית אבל לא הצליח, וזאת הבעיה. נכון, אפשר להסתכל על זה בצורה כזאת. אבל בעיניי, אם מישהו אומר דבר כזה ובאותו המשפט גם אומר על עצמו שהוא לא מגדיר את עצמו ככזה, אולי כדאי להאמין לו, כי זה נשמע לי עכשיו כמו היצמדות לקטנות קצת. נכון שזאת סוג של הגדרה עצמית לא מודעת וכל זה, אבל... כן. אני באמת לא מגדירה את עצמי בתור זה. זה פשוט עוד פרט. וכל פרט יכול להיות חשוב. אישית, ה-ADHD לא נמצא במקום ממש גבוה בסולם הפרטים שלדעתי משמעותיים אצלי, אבל הוא בהחלט קיים
אריאל	אריאל (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) גם אוגוסט "באמת אומר תודה לאנשים שעזרו ועוזרים לו, ומבקש לחיות מחוץ לתבנית, ומחוץ למה שמזהים ומכירים אותו ככזה." אלא שלו זה פחות מצליח. מל לוין אמר פעם דבר מעניין. את טוענת שהADHD לא מגדיר אותך, אבל אני עוד לא שמעתי מישהו אומר "אני דלקת גרון" או "אני ידע לשוני" או "אני חיבה לצבע כחול אינדיגו". כשאת אומרת "אני ADHD" במקום "יש לי ADHD", את במובן מסוים מגדירה את עצמך ככזאת.
Lali	Lali (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) לא מסכימה. אגב, אני ADHD ואף פעם לא ממש הרגשתי שזה הסימן שלי ומה שמגדיר אותי. ושוב, ברור שאצל ילדים כמו אוגוסט זה פי אלף קשה יותר, קיבלתי. אבל גם לי, ולעוד הרבה אנשים אחרים יש סיפורים הרבה יותר קשים (נו, מ-ADHD, לא מעיוות בפנים) ואיכשהו, צרות קטנות וגדולות יכולות להתקיים ביחד, מה שהופך את החיים להרבה יותר מסובכים לפעמים, ולהרבה יותר חיים. וכל יום, וגם אם זה נשמע די מטומטם, אני באמת אומרת תודה לאנשים שעזרו ועוזרים לי, ומבקשת לחיות מחוץ לתבנית, ומחוץ למה שמזהים ומכירים אותי ככזאת.
אריאל	אריאל (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) אוקיי, אז... כשזה מוסבר ככה יותר קל להסכים. אבל... מול צרות גדולות דברים אחרים מתגמדים, ובניגוד למה שהיינו רוצים לחשוב חולה סרטן נהפך הרבה פעמים להיות רק סרטן עם מעט מאוד מאפיינים אחרים, וילד כמו אוגוסט נהפך להיות עיוות בפנים עיוות בפנים, וילד עם ADHD הופך להיות ADHD. סה לה וי.
Lali	Lali (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) אוקיי, אז... לא ממש רציתי לכתוב את זה עד עכשיו, כי לא היה לי כוח (כן אנשים, אשכרה לפי זה אני עושה דברים. אפשר להמשיך). אבל אני אכתוב את זה, כי אני רואה שהרבה מכם מפרשים את הביקורת לא איך שאני התכוונתי, ועל הסעיף הזה מוציאים אותי לא רגישה וכל זה, כי הלו, ברור שהביקורת על אוגוסט היא לא במקום, כי הוא סובל יותר מרוב האנשים בעולם ככל הנראה. אל תגלו למורה שלי לשעבר לפיזיקה, שבאמת די אהבתי בסך הכל, אבל אני הגעתי פעם למסקנה שאנשים מורכבים מפרטים. פרטים רגשיים, אנושיים, גופניים, תנועתיים (אפשר לכתוב ככה בכלל?) ועוד. פרטים ופרטים. פרטים יוצרים אדם. פרטים יוצרים סיפור. וזה יכול להיות סיפור שמורכב מציפורניים אדומות, סלפי אובססיבי, אלרגיה לחתולים, נטייה קלה לדיכאון, אהבה עזה להורים, התמכרות לשופינג ועוד כמה מיליוני פרטים, משעממים, רגילים, מעניינים, מזעזעים ומשמחים. מה שקשה לי לקבל שזה יכול להיות הוא עיוות בפנים, משפחה מדהימה, עיוות בפנים, עיוות בפנים, אהבה למלחמת הכוכבים. זה לא עובד ככה לפי התפיסה שלי. אני יודעת שהקלפים שקיבלנו בעולם הם לא שווים, אני יודעת שמי שיש לו דבר כזה נורא זה קשה לו באופן שלא יתואר לראות מעבר. אבל זה קיים. זה קיים, והתפקיד של ספר הוא להתעלות עד למקום הלא אפשרי הזה לפעמים, ולספר לנו. אתם מוזמנים לחשוב מה שבא לכם, ונכון שאני רחוקה מאוד מהמצב של אוגוסט ולא מסוגלת להבין את החיים שלו ככל הנראה. ואני לא כל כך טובה בלהסביר מה אני חושבת, אז סביר להניח שיש אנשים שעדיין הבינו אותי לא נכון. Nevermind.
אריאל	אריאל (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) תרשה לי להיות בוטה, ליאו: אני מכיר ילדה נהדרת בת שלוש עם טראכוסטומי, סנטר בלוע, תנוכי אוזניים באמצע הלחי ונקודה לבנה באישון. וזה לא מה שאנחנו רוצים לראות. אפילו לא אחרי שקראנו את "פלא". פרחות וערסים זוכים להרבה יותר אינטראקציה עם הסביבה ולהרבה יותר יחס מאשר הילדה הזאת. ובעוד שפרחה או ערס בוחרים במידה זו או אחרת להיות מי שהם, הילדה הזאת לא בחרה מעולם להיות מי שהתסמונת שלה הפכה אותה להיות בעיני העולם. הביקורת של עלמה מאירה נקודה שראויה להתייחסות, אבל כמו תמיד, צריך קצת איזון. ובאופן כללי: די כבר עם תחרות האומללות הזאת. כולנו נולדנו שווים ולכולנו ישנה הזכות למסכנות, ואנחנו הרי במדינה דמוקרטית, אבל חלאס.
Lali	Lali (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) תודה רבה, ליאו. אהבתי שזה מה שלקחת מהביקורת, כי לא ממש לשם כיוונתי. כשאני חושבת על זה, רוב האנשים לקחו את זה למקומות אחרים ממה שחשבתי.
ליאו ואלדס	ליאו ואלדס (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) ביקורת מדהימה, גרמה לי לחשוב שאנחנו נותנים תשומת לב רק לדברים שאנחנו רוצים לראות.
Lali	Lali (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) תודה רבה פרימי :)
Primrose	Primrose (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) ביקורת מקסימה, עלמה. גרמת לי לחשוב עוד קצת D:
Lali	Lali (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) תודה. אני מסכימה עם רוב מה שכתבתן stingray ואריאל. וזה שיש לה דימוי גוף שגוי זה לא אומר שזאת הסיבה שהיא מתנהגת ככה, אגב. זה פשוט עוד חלק מהסיפור
אריאל	אריאל (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) ביקורת מעניינת(את הספר לא קראתי). אני רק רוצה להתייחס לנקודה אחת שעלתה בעיקר בתגובות . לא לכל אחד יש סיפור חיים מרגש או עצוב או מעניין באופן מיוחד. לדעתי, לא כמו שהרבה אנשים חושבים, לא מאחורי כל ילדה יפה (אני לא מתייחסת ספציפית למי שהזכרת בביקורת אלא באופן כללי) יש בעיה של דימוי גוף, ולא כל 'ערס' סובל מבעיות בבית. לפעמים פרחה סתם מתנהגת בצורה שבה היא רוצה להתנהג. כמו שאמרת "ולשירה, שהיא לגמרי בסדר." יש אנשים שיש להם חיים יותר יפים משל אנשים אחרים, אנשים יפים ים חיים יפים (או אנשים לא יפים עם חיים יפים), וזה לא הופך אותך לאדם שטחי יותר. אני לא אומרת שלאנשים כאלה אף פעם אין צרות. אבל מבחינתי זה פשוט דבר שאפשר לראות- יש אנשים שיש להם חיים קלים יותר ויש כאלה עם חיים קשים יותר, וזה טבעי. יש אנשים שעד סוף חייהם יעברו הרבה פחות משברים מאנשים אחרים, וזה לא אומר שעליהם אי אפשר לקרוא.
שין שין	שין שין (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) ביקורת שמציגה זוית ראייה שונה זה תמיד מעניין.
Stingray	Stingray (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) הגזמתם עם עניין ה'אהבתי' הזה (אני מסרבת לקרוא לזה לייקים!). אני פשוט נותנת לביקורות טובות, בלי קשר להאם אני מסכימה איתן או לא. מסכימה איתך שיש הבדל בין נימה חינוכית לבין תכנים חינוכיים, אבל התכוונתי לכך שלא היית מסכימה לקרוא ספר בלי נימה חינוכית. אם הספר לא מנסה להעלות בך שאלות ולהגיע למסקנות של הכותב\ת - את תגידי שהספר חסר משמעות או רק להנאה. באשר לדוגמאות: את הצדקת אותם בעזרת המסכנות שלהם - וזה הרי מה שהתנגדת לו. לדעתי לא צריך להצדיק אדם בזה שהוא מסכן, כי כולנו יכולים להיות מסכנים, אם יש לנו שפה ציורית או עורך דין טוב.
shishu	shishu (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) אני לא מסכימה אתך, אבל הביקורת יפה מאוד
Lali	Lali (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) תודה רבה
~RAIN~	~RAIN~ (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) ביקורת נהדרת :)
עלי	עלי (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) אהבתי. את בעצם קוראת תיגר על הרייטינג. על מה שגורם לאנשים "להידלק" על הסיפורים שנראים טוב, ולהתעלם מהמון סיפורים לא פחות חשובים, אבל פחות מעניינים... נקודה מעניינת למחשבה. אבל- אני עדיין חושבת שזה ספר מקסים, וחשוב, ונוגע.
זה שאין לנקוב בשמו	זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) צודקת. אני פשוט עדיין לא יודע אם באמת אני אוהב את הביקורת הזו. הצליחה לבלבל אותי קצת. אבל זהו, פתרתי את זה. הכל בסדר.
Nameless	Nameless (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) אנחה אלו רק לייקים, פור גאדס סייק. זש"י, באמת נראה לי שאתה עושה מזה עניין הרבה יותר גדול ממה שזה באמת. הבעת את דעתך על הביקורת, אוקיי, נגמר הסיפור. לא צריך לטרוח ולהרהר בהתלבטות בין אם ללחוץ על כפתור האהבתי או לא, ג'סט דו וואט יו וואנט, איט'ס נובאדי'ז אלס ביזנס.
זה שאין לנקוב בשמו	זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) לא רק בגלל שאת נחמדה. גם כי את כותבת יפה.
Lali	Lali (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) מעולה שהיא רצתה לכתוב. כשאני קוראת ספר והוא מתרכז סביב נושא אחד, במיוחד אם הוא נושא כל כך גורם להתרגשויות וכו' - אני מרגישה הרבה פעמים שמזלזלים לי באינטליגנציה. אני רוצה לשמוע עוד, גם על העולם סביבו, על עוד דמויות, נקודות מבט, השקפות. הספר הזה מאוד מאוד חד מימדי. מצטערת, לא אהבתי, לא התחברתי, היה לי קשה עם זה. אתם אהבתם, סבבה. אני לא רוצה לייקים בגלל שאני נחמדה או משהו, כי ביקורות לא ממש קשורות לנחמדות למיטב הבנתי (:
זה שאין לנקוב בשמו	זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) גם. אבל לא רק. גם בביקורת עצמה יש כמה חורים. כמו שאור אמר, שהספר הזה מדבר על ילד עם עיוות בפנים, וזו זכותה של הסופרת לכתוב על מה שהיא רוצה. אם את רוצה לכתוב על חברים שלך, תכתבי. אני אקרא את זה בשמחה כי את כותבת מקסים, ואני מבטיח לך שאכתוב עליו גם ביקורת באתר 'סימניה'. קיצר, נתתי לייק רק בגלל שאת נחמדה ובגלל שהביקורת כתובה נהדר. ויש לי אופי מאוד נדיב ולא קטנוני יותר מדי, אז למה לא?
Lali	Lali (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) מה, בקשר לספר? אני יודעת מה אתה חושב. אישית, לא מסכימה עם זה
זה שאין לנקוב בשמו	זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) :) בכיף. רק תחשבי קצת על מה שאמרתי, ותפנימי.
Lali	Lali (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) לוקחת את זה בקלות... זה רק מצונזר לייק אלוהים ישמור חחחחח תודה לשניכם
זה שאין לנקוב בשמו	זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) מסכים גם עם אופק. כמו שאמרתי, אני חצוי בדעתי על הביקורת.
אופק	אופק (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) לדעתי זאת ביקורת יפה, ואני אנמק כי אני רואה שאנחנו כאן בעניין של תגובות ארוכות ;-) הביקורת לא כתובה כדי לקטול בלי מסר, היא כתובה בצורה יפה ועמוקה שחושבת קצת מעבר למה שהספר מנסה להביע. חוץ מזה, כשזה לא בשביל פרובוקציה או כי אתה ילד לא-לא (ולפעמים גם במקרים כאלה זה נחמד, למען ההגינות) אני בעד השמעת דעה שונה ומעניינת. אז אחלה ביקורת.
זה שאין לנקוב בשמו	זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) תודה שאת לוקחת את זה בקלות. אני לא הייתי שלם עם ההחלטה למחוק את הלייק, אבל גם לא הייתי ממש שלם עם ההחלטה לתת אותו. בשמחה הייתי נותן לך חצי לייק. אבל בסדר, לא נורא. את כותבת יפה, וזה מה שחשוב בסופו של דבר, לא?
Lali	Lali (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) טוב, אנשים, כל אחד והדעה שלו וכל זה, והלייקים זה לא ממש העניין כאן. הבנתי את מה שנכתב בספר בצורה יותר ביקורתית מכם, ויש לי הרבה סיבות אפשריות לזה אבל השורה התחתונה בכל מקרה היא שלא התחברתי, ואני מעריכה את זה שכתבתם לי והכל, אבל בסופו של דבר הלייקים שלכם לא עד כדי כך מעניינים אותי. הבנתי, דעתכם שונה. סבבה. (סליחה אם אני תוקפנית, זה לא קשור אליכם, סתם בגלל דברים לא קשורים)
זה שאין לנקוב בשמו	זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) מסכים מאוד עם אור. במחשבה שנייה אני חושב שאקח את הלייק שנתתי בחזרה. לא משהו אישי נגדך, עלמה, אבל אני באמת מסכים עם אור. באמת משהו פה מוזר. והרגשתי את זה מלכתחילה. בגלל זה גם התלבטתי כל כך הרבה. ואור לא ממש "אשם" בזה. זו החלטה שלי. אור פשוט גרם לי לחשוב קצת על מה שהתלבטתי עליו מקודם ולהגיע למסקנה נכונה, זה הכל.
אור	אור (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) אני לא יודע איך להתייחס לביקורת הזאת. משום מה מרגיש לי שלא הסתכלת עליו בצורה נכונה. זה שגם על פרחה או כל אחד אחר היה אפשר לכתוב ספר לא סותר את העובדה שפלא מספר על ילד עם עיוות בפנים. משהו פה היה לי מוזר. לאחר עריכה- חשוב לי לציין שאין לי שום רצון לפגוע, ושאני, (ואני לא מגזים בכלל) מעריץ את הכתיבה שלך, הכנות שלך. אני מפחד שיצא לי קצת כמו תקיפה. אז לא. פשוט משהו לא הסתדר לי כאן. מצטער.
Nameless	Nameless (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) למען האמת אני לא באמת מבינה מה כל כך נורא בסלנג של הפרחות. כלומר, לי יש את הסלנג שלי, שאם הייתם שואלים אותי, בטח מעצבן כמה אנשים. הסלנג שלי מלא במיליפ פאנגירליות שלקוחות מאנגלית, כלומר, רק המילה פאנגירל היא במקור באנגלית (Fangirl). אני גם משלבת בין שפה גבוהה וסלנג, ובמיוחד המון קללות משפות שונות, לפעמים גם פאנדומים, ובנוסף לכל זה יש את "המבטא הבריטי" לכאורה שלי, שלא פעם אחת אמרו לי שהוא מעצבן. אז. בקשר לזה. רק רציתי לומר שהסלנג של הפרחות לא אמור להיות כל כך משמעותי. אגב משמעותיות, נראה שהענתקם הרבה מזה ללייק אחד. איי ג'סט גיב ת'אם אוואי, יו נואו. ביקורת נהדרת. ואני תמיד אומרת (טוב, לא תמיד, כי יש לי דברים אחרים לומר, אבל בכל זאת): "ההעלבה הגדולה ביותר שאפשר לתת למישהו זה לומר שהוא שיטחי, כי לא משנה איך הם מצטיירים בעינינו, לכל אחד יש את הסיפור שלו." אני מבינה אותך. כל כך הייתי רוצה שג'וליאן היה מקבל פרק משלו. כל כך. אני חושבת על הקושי שתמיד יש בבית, הרצון והאובסיסיביות לא להיכשל, רק כדי לא לאכזב את ההורים. לגדול בבית של שיפוטיות כלפי אנשים "מוזרים" ושונים מהם, ללמוד להעריך את הכסף שיש להם ואיך שהם השיגו אותו ובכך להעריך פחות אנשים שלא התמזל מזלם כל כך. דברים כאלו. אבל אהבתי את הספר. באמת. הייתה לו נימה ילדותית מעט. אבל. הוא היה נהדר.
Lali	Lali (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) מצטערת וזה. לעצבן זה תמיד כפול, כי זה גם במקצוע וגם באישיות. #ארץ_עיר_אלטרנטיבי בכל מקרה, כל אחד ומה שהוא חושב ובלה בלה בלה D: לא נפגעתי או משהו. ל-א-א-א, לא נראה לי. זה בטח לא יצא טוב כל כך
זה שאין לנקוב בשמו	זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) התגובה שלך מעצבנת אותי, וגורמת לי להרגיש אשם, אפילו שזה לא באמת. אני מצטער על ה'סתם' שנפלט לי. לא התכוונתי. גם אם ידעתי שהם החברים שלך, כנראה ה'סתם' הזה עדיין היה נפלט לי. אני חושב שאני יודע למה אמרתי 'סתם'. אמרתי 'סתם' כי לדעתי, לא משנה מה את חושבת', סיפורו של אוגוסט הרבה יותר מעניין. או שזה פשוט אולי רייג' פלאסיו, שהיא סופרת סופר מוכשרת, שהפכה את הסיפור הזה למעניין. ואולי גם את, אם תכתבי ספר על החברים שלך, זה יעניין אותי. אפילו שסיפורים על פרחות בדרך כלל לא ממש מעניינים אותי. לא בגלל שאני חושב שהם 'סתם' או שהם כלום, אלא כי אני לא מתעסק או נתקל בזה בחיי היום יום שלי. ובטח שאת טיפוס של כתיבת ספרים. אין ספק בכך.
Lali	Lali (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) אוי, זה בכלל לא העיקר, ובדיוק על זה אני מדברת. יש אדם מולך, במקרה הזה פרחה (וואטאבר), למה היא "סתם פרחה" עד שאני אומרת שהיא חברה שלי, או שהיה לה דימוי גוף שגוי, או סיפור חיים מרגש או כל דבר אחר. לכל אדם יש סיפור, ואם הוא לא מרגש מישהו כזה או אחר לא הופך את זה לפחות. חשוב לי מהם כמו שחשוב לי כל אדם שאני אוהבת, בין אם הוא נראה רגיל ובין אם לא, ובין אם גם אחרי שמכירים אותם חושבים שהוא רגיל ובן אם לא הלייק שלך, אני אנצור אותו בליבי לנצח, תודתי העמוקה. אולי פעם, אני אכתוב עליהם ועל עוד הרבה דברים אחרים, כרגע אני כבר פחות בקשר עם אבנר, אולי מתישהו. לא נראה לי שאני טיפוס של כתיבת ספרים, אבל אולי מתישהו :)
זה שאין לנקוב בשמו	זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) מסכים מאוד מאוד עם אריאל. עם כל מילה שהוא אמר. אבל במחשבה שנייה, אולי אתן לך לייק בכל זאת. אבל כמו ששונרא הייתה בטח אומרת: זה לא כוכב מאיר וזורח, אלא כוכב דהוי וכבוי. כי באמת, הביקורת דווקא כן נגעה בי באיזשהו מקום. נכון, אולי אני לא מסכים עם דעתך, נכון, אולי אני עוד פעם לא מסכים עם דעתך אבל בכל זאת מגיע לך. כי כמו שאמרה סהר, זה בהחלט מעורר הערכה שפנית נגד הזרם, והיה לך בכלל האומץ לקטול אותו. :)
זה שאין לנקוב בשמו	זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) אה סליחה, לא ידעתי שהם חברים שלך... מצטער, אני באמת לא יודע איך לאכול את הביקורת הזאת. אבל אם באמת כל כך חשוב לך מהילדים האלו, אז אולי תכתבי עליהם, את בעצמך, ספר? יש לך את כל הדברים שצריכים להיות לסופר טוב. יש לך כתיבה מעולה, סיפור חיים מרגש, רעיונות מעניינים. אז למה לא?
Lali	Lali (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) אוקיי. לא מיסכנתי אותם, הם דמויות אמיתיות. שירה היא "לא מסכנה", ועדיין יש סיכוי שתדברי איתה ותגלי שפעם נשבר לה הלב. בכוונה כתבתי בסוף למה הם מסכנים כביכול, כי הייתה לי הרגשה שאנשים לא יבינו כל כך את מה שאני מנסה להעביר בדרך אחרת - שזה שמבחוץ היא או הוא נראים דפוקים, פרחות, רגילים... לא נותן את הלגיטימציה להוריד אותם דרגה, בין אם הם "מסכנים באמת" ובין אם לא. זה סיפור מורכב, גם אני חושבת שצריך להכיר את הדוגמאות הקיצוניות, אני ממש לא אומרת שלא. יש הבדל לדעתי בין ספר שנכתב בנימה חינוכית לבין ספר שעצם אמירת הרעיונות שלו היא חינוכית.
Stingray	Stingray (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) הייתה לי תגובה ממש ארוכה קודם. לא משנה. אני מסכימה לגבי עניין הדגש על שונים, אבל הדוגמאות קצת סותרות את זה. הנה, כבר 'מסכנת' את הילדים האלה: ילד שמעדיף להיות בחוץ מבבית, ילדה עם דימוי גוף שגוי... את כולם אפשר ל'מסכן', ואני חושבת שעל זה את מדברת. על ה'מסכון'. היו בספר גם נקודות מבט של חברים של אוגוסט, אחותו. ולא רק בעניין אוגוסט. זה מה שמפריע לי ברוב הספרים בסגנון הזה, שכל החיים של הדמויות האחרות סובבות סביב דמות החריג, והן כולן מאוד מסכנות. לי, למשל, היה מאוד חשוב לקרוא את הצד של אוליביה, כי לא 'מסכנו' אותה. היא הייתה אמינה. יש השפעות ל"אחות של" בהתנהגות, ואחת מהן היא שאי אפשר לתאר את זה. להגיד שזה נורא זה מוגזם ולא נכון, אבל אי אפשר לומר שזה מדהים ושכולם היו מבקשים להיות גם. הספר היה מצחיק ומעניין, וגם אם הייתה תורמת נקודת מבטו של ג'וליאן אני לא חושבת שהיעדרה פגם עד כדי כך בסיפור. יש קצת חינוך בספר, אבל את לא היית מסכימה לקרוא ספר שלא הייתה בו. אף אחד לא היה מסכים. בעיקרון, שתינו יוצאות נגד ה'מסכון', להפוך אנשים למסכנים כי זה יותר מעניין כביכול, פשוט הדוגמאות שהבאת נשמעו לי 'ממוסכנות'.
שי	שי (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) אכן ביקורת יפהפיה ומעוררת מחשבה.
Lali	Lali (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) לא ציפיתי שכולם יסכימו איתי חח אני אשתדל להסביר. אין לי משהו נגד הרעיון של הספר, אבל קשה לי עם הביצוע, ועוד יותר קשה לי עם זה שזה הרעיון היחיד. כמו שכתבתי כאן לויקטוריה, על הילדים שכתבתי כאן בביקורת לא שמעתם הכל. אם למשל, אני אגיד שלשירן אלימלך יש אח דומה לאוגוסט, פתאום כל ההתייחסות כלפיה תשתנה, כי היא תהיה "האחות של", וזה בסדר שהיא פרחה או לא יודעת מה, והיא יכולה לעשות הרבה יותר דברים שייחשבו בסדר, כי הרי אח שלה הוא ככה וככה. השאלה שלי היא למה אנחנו לא יכולים לא לשפוט אדם, להכניס אותו להגדרות או כל דבר אחר גם בלי שנדע עליו משהו כזה, וההרגשה שלי היא שהספר לא ענה ממש לא ענה על השאלה הזאת ועל עוד הרבה אחרות. כמובן, כל אחד ודעתו וכל זה, ותודה רבה :) זאת עלמה, דרך אגב
אריאל	אריאל (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) סטארי נייט, ביקורת נהדרת, אבל אני ממש ממש ממש לא מסכים איתך. הילדים שתיארת קיימים, כל אחד מאיתנו מכיר אותם, אולי הם אפילו אנחנו. אבל גם אוגוסט פולמן קיים. אני חושב שקיומם של ילדים עם קוגניציה תקינה לא אמור להפריע להנאה מספר מעולה על ילדה עם פיגור, למשל. לא?
Lali	Lali (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) סופי - תודה, זה בדיוק מה שניסיתי לעשות :)) ויקטוריה - לדעתי יש גבול, אני לא כל כך מצליחה לדמיין את עצמי חושבת שאין. אולי מתישהו, כשאני אהיה אדם טוב יותר D: הגבול הוא... נורמאלי. הוא מסננת. נוח לי שהוא קיים. אבל אלו דברים שונים, דעות קדומות ודעות. אני מניחה. אני מקווה שעניתי על השאלה כמו שהתכוונת. בקשר לילדים - ברור שלא שמעתם הכל, אני לא כאן בתוכנית כדי לגייס כספים (; אבל חבל על הביטול שלהם, הם ממש אחלה.
ויקטוריה	ויקטוריה (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) השאלה שלי היא האם לדעתך יש גבול? בין האנשים? כלומר באיזה צורה סיפור משפיע, הרי ברור שעל הילדים שכתבת ממש לא שמענו הכל
סהר	סהר (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) עלמוש, מה יהיה איתך? XD רציתי להגיב אתמול אבל היה מאוחר אז חיכיתי עם זה. ממש אהבתי את מה שעשית כאן. הביקורת לא קוטלת או משהו, לא הולכת נגד הזרם כי משעמם, היא מאירה את הספר, ואת המציאות, באור שונה. ועל זה, פשוט כל הכבוד, כי אהבתי ממש מה שעשית כאן. גם את החלק מכמה טוב להיות פרח קיר, גם את הרעיון. אפילו את הציטוט שכתבת בתגובות. פשוט אהבתי את זה (:
Lali	Lali (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) תודה ויקטוריה. זשל"ב, אני לא יודעת מה להגיד, כל אחד ודעתו וכל זה, אבל הפריעה לי האמירה "סתם פרחה". למה סתם? 3 הילדים האלו הם חברים שלי, הדמויות נכתבו סביב תכונות אמיתיות כשהמצאתי מה שרציתי ולקחתי את מה שרציתי, אני לא מבינה למה הביטול הזה של "סתם". הסיבה העיקרית שלא כל כך אהבתי את הספר הייתה שהרגשתי שהוא בעיקר מנסה לחנך אותי, היה ברור שרוב גדול פה לא יסכים איתי, הרי חוץ ממני כולם דירגו אותו כמעולה או כטוב, והיו כאן ביקורות מאוד מרגשות. אישית לא התחברתי. (לספר! לא לביקורות!!) "ילדים קטנים, ילדים גד(ו)לים, ילדים טובים וילדים רעים, את יודעת אימא, כולנו ילדים של החיים"
זה שאין לנקוב בשמו	זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) מצטער, לא הצלחתי להסכים איתך בנוגע לדברים שכתבת. ילד עם עיוות בפנים זה נושא חשוב מאוד לספר, הרבה יותר מסתם פרחה. ותאמיני לי שיש ספרים שעוסקים בילדים שהזכרת. פשוט הספר הזה, לא. שוב מצטער. את יודעת שאני אוהב מאוד את הביקורות שלך ואת השירים שאת כותבת. אמי עדיין לא יודע אם לתת לייק או לא. הביקורת דווקא כתובה לא רע. פשוט לא ממש אהבתי את התוכן שלה, וזאת הבעיה. בינתיים, עד שאני אחליט אם לתת לייק או לא, תסתפקי בתגובה.
ויקטוריה	ויקטוריה (לפני 10 שנים ו-7 חודשים) ביקורת כל כך מדהימה. וואוווו. אני דווקא אהבתי אותו אבל את מביעה דברים בצורה כל כך מרגשת. את מכירה את הילדים האלו?