ביקורת ספרותית על פצפנת ( פיצפונת / פצפונת) ואנטון - [כריכה קשה] - איורים:ולטר טריאר # מאת אריך קסטנר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 18 ביולי, 2018
ע"י Phi


הייתי עסוקה בביקורת על ספר אחר, כשבדיוק שוטטתי בסימניה ונתקלתי בספר הזה. חשבתי לעצמי – "לעצור הכול!" – והתפניתי לספר הזה. נזכרתי בספר הזה ומתי בכלל קראתי אותו. כשהייתי ילדה קטנה, ממש קטנטונת, קראתי אותו. באותו הזמן הייתי תלמידת בי"ס יסודי, והרבה מהזמן הפנוי שלי העברתי בקריאת ספרים. קראתי הרבה ספרים, ובין היתר גם את הספר הזה. איך אפשר לזכור את כל הספרים? או אפילו את רובם? אי אפשר, אבל את "פצפונת ואנטון" זכרתי.

פצפונת היא בת עשירים. כיאה לעשירים הם מתגוררים בבית עצום בגודלו, לשירותם עומדות אומנת ומשרתות, ובני המשפחה די מנותקים זה מזה. קלאסי. אבל פצפונת לא מתעניינת בדברים האלה, ולא ממש משנה לה מה עושים המבוגרים או בעלי הסמכות. אותם האנשים, המבוגרים שאמורים לטפל בה, לא בדיוק עושים את עבודתם נאמנה. במקרה הטוב מתעלמים ממנה, במקרה הרע מנצלים אותה. בכל מקרה, פצפונת היא ילדונת די עצמאית ולא מצוברחת, שמתעניינת בדברים מסקרנים כמו להסתובב ברחובות או להשתעשע בתוך הדמיון שלה. בדרך כזאת או אחרת הילדה היצירתית והצבעונית תמצא את עצמה במצב לא רגיל. פצפונת לא תישאר לבדה בסיפור הזה, כי היא פוגשת את אנטון. אנטון הוא בן עניים, מקבץ נדבות ומטפל באם חולה. למרות שהוא ילד חביב, המזל לא בדיוק מאיר לו פנים. מהרגע שבו השניים מתחברים נוצרת ביניהם חברות אמת. ופצפונת, כדרכה, נוטה להתערב בצרות של אנטון ולנסות לעזור לו בדרכים שונות ומשונות.

אין יותר מדי מה להגיד. יש עוד דברים שקורים בספר, אבל חבל לעשות ספוילרים – אם זה בכלל נחשב כשמדובר בספר ילדים. זה ספר טוב, ספר מהסוג הישן שמורכב מכל הקלישאות הקיימות: מבוגרים רעים, ילדים שובבים, הרפתקאות קטנות, גישור בין מעמדות, חברות נאמנה וכלב. זה ספר ילדים לכל דבר ועניין, אבל תמיד נעים להיזכר ב"פצפונת ואנטון". ספר להתמוגג ממנו.
21 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אפרתי (לפני 8 חודשים)
מותק של ספר.
בר (לפני 8 חודשים)
מספרי הילדים שאפשר להנות מהם גם בבגרות :)
עמיחי (לפני 8 חודשים)
מהאהובים עליי בילדותי.
תודה!
אביבל'ה (לפני 8 חודשים)
אכן, אנטון אינו מקבץ נדבות.
זה מה שיפה: הוא דמות כזאת אמיצה, חזקה, שאינה תסכים שיבואו וירחמו עליה. אם היה קבצן אופיו היה שונה לגמרי.
בכל מקרה, ספר באמת מקסים. ביקורת מרתקת.
תמיד כדי להזכיר, להזכר ולזכור את עוצמתו ויופיו של ספר ילדים פשוט.
אך נפלא.
תודה רבה לך, phi

ביקורת מושקעת!!!

:)
Phi (לפני 8 חודשים)
זה נכון שהוא ניסה להתפרנס, אבל אם אני זוכרת נכון אז גם פצפונת ניסתה למכור גפרורים, לא? אז מה ההבדל?
סקאוט (לפני 8 חודשים)
גלית. את צודקת בהחלט. ומוזר שהרבה ילדים מכרו שרוכי נעלים. גם ספרה של גולדברג " ניסים ונפלאות" אז הילד ניסים מנסה לעזור לאימו על ידי מכירת שרוכים [לא בהצלחה]
גלית (לפני 8 חודשים)
אוי ואבוי!! אנטון ממש ,אבל ממש לא מקבץ נדבות.
אנטון עושה מקסימום המאמצים להתפרנס להרוויח כסף ולתמוך באימו בכוחות עצמו. הוא מנסה למכור שרוכי נעליים.
מי שמקבצת נדבות היא פצפונת - כחלק ממזימה מסובכת של האומנת שלה.
דידי (לפני 8 חודשים)
אכן זכור לי כספר חמוד.
סקאוט (לפני 8 חודשים)
אריך קסטנר סופר בחסד.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ