ביקורת זו מכילה ספויילרים, לכן מי שלא קרא עדיין את הספר שלא יקרא, וידלג לסיכום!
תיכון לילה 3! כמה זמן חיכיתי. לא הפסקתי להיכנס לסטימצקי ולאתר מעריצים ולספור את הימים. באותו יום שהספר יצא, לא ידעתי בכלל על צאתו, ורכשתי אותו רק יומיים אחרי. זה היה מפתיע. הוא היה אמור לצאת בכלל בקיץ. בקיץ!!! אז, זה היה ביום של ערב השואה, בצהריים, כך שסטימצקי עדיין היו פתוחים. נכנסתי לאתר, סתם מתוך שעמום. כתבתי תיכון לילה 3 רסיסים, ובמקום לקבל 0 תוצאות, קיבלתי קישור לעמוד של הספר. נכנסתי. הלב שלי דפק ו... טוב, גם צרחתי את הצרחה של החיים שלי. אימא שלי נבהלה, ומיהרתי אליה מתנשפת כמו משוגעת, מתחננת בפניה שתיקח אותי עכשיו לקניון. אבל עכשיו! כמובן, שבהתחלה היא לא הסכימה, היא הייתה שם לפני שעה ואין לה כוח ללכת לשם שוב ובלה, בלה בלה... כמובן שאני לא ויתרתי, ונדנדתי לה על זה במשך שעות, עד שהיא התחרפנה ואמרה לי לבדוק אם סיטימצקי פתוחים. התקשרתי במהירות אל סטימצקי. הם היו פתוחים. שאלתי אותה אם יש להם את הספר, והיא אמרה שכן. ניתקתי את השיחה ומיהרתי להתלבש. קניתי אותו, ושמחתי והכל, אבל בערב השארתי אותו על המדף והצטרפתי לעצב ולכאב הנוראי הדוקר אותי בכל יום בשנה בתאריך ההוא. אני באה ממשפחה של ניצולי שואה ממחנות ההשמדה באושוויץ. סבתא שלי נולדה להורים ניצולי שואה, שאיבדו את בתם בת ה- 3 במלחמה. סבא שלי ניצול שואה... באותו יום, אני מסלקת ממני את הספרים, ומתחילה לקרוא ספרי שואה. אז שקעתי לתוך "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים", שסיימתי אותו באותו יום. מומלץ!!
לאחר יום וחצי, שהספר היה על המדף, פתחתי אותו. ידיי רעדו. תמונות החלו להציף אותי מהספרים הקודמים.
ג'ו, גייב, קרטר, אלי וסילבן.
משולש האהבה: קרטר-אלי- סליבן משחק תפקיד קטן מאוד בספר, מי שמשחק תפקיד גדול בספר זה נקמתה של אלי והמלחמה.
כל הספר קיוויתי שאלי וקרטר יחזרו, נתנאל ימות, גייב יישרף בייסורים, וג'ו תחזור איכשהו מהמתים. אבל יש לי מזל גרוע...
קרטר עם ג'ולס, שאיכשהו ממש עולה לי על העצבים, וזה מוזר כי קשה מאוד לעצבן אותי.
סילבן איכשהו, גרם לי לאהוב אותו. מאז ה"מקרה הרומנטי" שלו ושל אלי, הוא עצבן אותי עד כדי כך שזרקתי את הספר על הרצפה ועשיתי איקס אחד גדול על השם שלו. לא הבנתי איך אלי מרגישה אליו משהו לאחר המקרה הנוראי הזה, עד עכשיו. ואני לא מאמינה שאני אומרת את זה, אבל יש מצב שסילבן הוא האחד בשביל אלי. אולי רייצ'ל צדקה והאהבה בין קרטר ואלי היא רק "אהבה בין ידידים"? אבל משפט אחד כן העלה בי ספקות בנוגע לחשד שלי: "עדיין מאוהב בבחורה שלא אוהבת אותך?" נראה לי שהסופרת לא הכניסה את המשפט הזה סתם. אולי בכל זאת המשאלה שלי בנוגע לספר אכן באמת תתגשם.
נחזור לנתנאל:
ואו. אני מתעבת את הבחור/מפלצת הזה!! סי ג'יי דוהרטי בהחלט גרמה לי לכעוס על כמה וכמה מהדמויות שלה.
נתנאל פועל מתוך נקמה, והיה חלק בספר שפשוט גרם לי לרחם עליו. הוא בסך הכל חשב שאבא שלו לא אוהב אותו, בגלל זה הוא רצח, פגע והפך לכזה מפלצת. הנקמה שלו היא לוח שחמט, ואלי וכל האנשים ש"עוזרים" לו לנקום את הנקמה הם הכלים על הלוח. הוא השחקן.
מישהו עזר לגייב לפתוח את השערים. מישהו מבפנים! היה לי חשד שזה זילאזני. מההתחלה, עוד לפני החשד של אלי ושל כולם. אבל אז, הגיע החלק של התמונה בחדר של זילאזני, ואז עלתה בי המחשבה שאולי הוא בעצם חלק מהקרבנות של נתנאל.
הם עדיין לא מצאו את המרגל. אני מאמינה שסי ג'יי דוהרטי כבר תצליח להפתיע, כמו תמיד.
"אנחנו נילחם. ואנחנו ננצח".
סילבן המהם וזז הצדה. אלי ידעה מה הוא חושב מבלי לדבר איתו. מפני שגם היא חשבה אותו דבר.
איך?
סיכום:
כן, עוד פעם צריך לחכות. יש יותר מדי שאלות מאשר תשובות. ופשוט צריך רק לספור... ואולי... הלוואי שהספר יצא כמו הפעם לפני התאריך שהוקצה לו, כי אין לי סבלנות לחכות. :)
מי שלא קרא, שימהר לקרוא!!! ^^
