ביקורת ספרותית על אל תיגע בזמיר - ספריה לעם # מאת הרפר לי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 21 באוגוסט, 2012
ע"י יעל


ידיעה צהובה במדור הרכילות של "מאקו" היא שגרמה לי להזכר בספר הישן והרעוע הזה, ששכב על המדף שלי בשלוש השנים האחרנות, אחרי שבילה על המדף של המנחה שלי כשלושים שנה, עד שהועבר אלי (אני מתה על ספרים משומשים ועייפים). קייטי הולמס (גרושתו הטרייה של קרוז), רוצה לשנות את שם ביתה ל"סקאוט" על שם הדמות מהספר 'אל תיגע בזמיר'.

אמרו עליו, בין השאר, שהוא ספר על בעיית הגזענות בארצות הברית של שנות השלושים, אבל מה שהותיר עלי את הרושם הגדול ביותר היא דווקא העובדה שמדובר בסיפורו של אב. כזה שמגדל את ילדיו ללא אם, ועושה זאת באופן מעורר התפעלות. דמותו של אטיקוס- אביהם של סקאוט וג'ם, היא אחת הדמויות היותר מרשימות שנחשפתי אליהן בספרות שקראתי עד היום. הרוך, הנועם והחמלה שלו, לצד חוסר ההתפשרות, ה"חבל הקצר" והתבונה שבה הוא מחנך את ילדיו, כפי שמתואר מפיה של ביתו הקטנה- פשוט המיסו את ליבי.

לפעמים אתה נתקל ביצירות שאתה פשוט מרגיש שקטונת מלכתוב עליהן ביקורת, שקצרה היריעה מלתאר למה ואיך נסכו עליך קסם שכזה. 'אל תיגע בזמיר' היא בהחלט אחת מאותן יצירות, לכן לא אכביר במילים.

מצחיק איך דבר כה איזוטרי וחסר משמעות יכול לפעמים להוביל אותך אל מחוזות כל כך נפלאים, כאלה שאתה שואל את עצמך איך לא דרכת בהם עד עכשיו.
אז תודה לך, קייטי הולמס...
31 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
שין שין (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
באמת מוזר איך שמגיעים לספרים מישהו פה סיפר שהוא הגיע ל"אמן ומרגריטה" אם אני לא טועה, כי הוא שמע על ב"יפה והחנון", מי אמר שלא מקבלים כלום מהטלביזיה?
יעל (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
אופיר- כל אחד שם לב לדברים שהכי נוגעים לליבו וזה מה שיפה בספרים כאלה. יש בסיפור כמה וכמה רבדים שהקורא יכול להתחבר אליהם. תודה לך על המחמאה (-:
אופיר :) (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מקסימה! כשקראתי את הספר לא שמתי לב לתיפקודו של אטיקוס כאב לילדים, אלא רק כפרקליט העיירה.. הביקורת שלך האירה את עיניי! תודה :-)
יעל (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
אנקה- מסכימה איתך לגמרי ולכן כתבתי עליו מעט מאוד. ממש תחושת מחנק, כאילו שאין לי מאיפה להתחיל ולנתח, אז עדיף שלא אומר יותר מדי.
יעל (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
בלו-בלו תודה. אם הייתי קוראת אותו בגיל 16 יש סיכוי טוב שלא הייתי מבינה אותו ונהנית ממנו כמו שנהניתי מקריאתו עכשיו. השפה מליצית מאוד, וקשה לצלוח את העמודים הראשונים. אני ממליצה לך מאוד לחזור אליו עכשיו. גם את כבר לא בת 16, והוא יראה לך אחרת. תחושת החמימות (אין לי מילה אחרת לתאר אותה) שתחושי תוך כדי הקריאה תהיה שווה את זה.
אנקה (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
קראתי אותו לראשונה לפני כמעט חודשיים. ובאמת ספר מופתי. אצלי זה לפעמים הפוך מרוב שהספר טוב ואני חנוקה מהתרגשות והשתאות אין לי מה לומר עליו. כמו בשיר של דוד אבידן ז"ל : "כי מרוב שאהבתי אותך לא יכולתי לומר לך...":)
בלו-בלו (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת נוגעת ללב. לא קראתי שנים את הספר. היה לי עותק מתפורר בעברית, ועוד אחד מתפורר באנגלית. הוא היה ספר חובה בלימודי אנגלית בבית הספר, ולא אהבתי אותו. כנראה שהגיע הזמן לאוורר את המחשבה ולקרוא שוב.
יעל (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
yael- תודה הוא בהחלט הפך להיות מהאהובים עלי, ואין לי ספק שאקרא אותו שוב. בפעם הבאה באנגלית. קראתי את הביקורת שלך על הספר והיא, כמובן, מצוינת.
yaelhar (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
חד מהכי האהובים עלי והביקורת מקסימה.
יעל (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
תודה הלל!
הלל הזקן (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
אהבתי את הביקורת... וכמובן שגם את הספר.
יעל (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
חמדת- אני מאמינה שאת צודקת
חמדת (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
אחד ה-ספרים ה-טובים של כל הזמנים .





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ