“כשהבנות שלנו היו קטנות, נהגנו לקחת אותן לשחק בגן שעשועים. רוב ההורים ישבו להם בנחת על ספסלי העץ, קוראים משהו, מפטפטים זה עם זה או בטלפון, מסתפקים במבטים חטופים בצאצאיהם המתפתלים בלוליינות על מתקני השעשועים. סתלבט. סבבה בבסיס. אשתי ואני, לעומת זאת, באנו לעבוד. תפקדנו כצמד שומרי ראש הצריכים לאבטח אח"מ בסביבה עויינת: מכל מתקן אפשר ליפול, מכל נדנדה אפשר לחטוף מכה, כל שעשוע הוא פוטנציאל לפציעה. בעוד אש”
