ביקורת ספרותית על מחר תמות - ג'ק ריצ'ר #13 מאת לי צ'יילד
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 17 בפברואר, 2013
ע"י יעל


יו"ר מועדון המעריצים של ג'ק ריצ'ר בארץ הקודש, הידועה גם בשמה "אפרתי", אמרה לי תתחילי ב'מחר תמות'. אז התחלתי. הבעיה היא שנראה לי שהתחלתי, ובזאת אסיים.

אפרתי אני אוהבת אותך. יש לך טעם משובח בספרות, ומעבר לכל- הביקורות שלך משובחות, בעיקר אלה שנכתבות על ריצ'ר מיודענו, אבל במקרה הזה באמת שלא הבנתי על מה ההתלהבות.

כנראה שלא נועדתי לקרוא ספרות מתח. אף פעם לא התלהבתי מספרי מתח ופעולה וגם לא מסרטים בז'אנר. אני לא בקיאה בספרות מהסוג הזה, וניתן לספור על אצבעות שתי ידיים את מספר הספרים שקראתי בסגנון. אני גם לא אוהבת עוגות/עוגיות/ ממתקים/ מתוקים למינהם, לכן אני לא אופה. איך אפשר להכין עוגה משובחת אם הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה לטעום אותה כשהיא יוצאת מהתנור? אז אם אני לא אוהבת ספרי מתח איך אוכל לכתוב ביקורת ראויה על אחד כזה?

ובכל זאת, לטובת אלה שאינם מיטיבי לכת בשבילי הבלשים והשוטרים, הרוצחים ומתפעלי הנשקים למינהם..

'מחר תמות' יכול להיות סרט פעולה הולווידי נפלא. ליתר דיוק הוא כבר הפך לאחד כזה (הוא, או אחד אחר בסדרה, זה לא באמת משנה), התחושה היא שאתה קורא תסריט ולא ספר, ואם ספר- אז אחד כזה שנכתב במטרה ברורה ומכוונת להפוך לסרט בכיכובו של ארנולד שוורצנגר (אבל הוא לא היה פנוי, אז לקחו את טום קרוז הגמד. גם זה לא באמת משנה).

חוצמזה עצבנו אותי עוד כמה דברים בסיפור עצמו; אני לא קונה את ההתנהלות הנוודית של ריצ'ר החביב. אם החלטת ליצור גיבור חסר בית, חשבון בנק, רכב או טלפון, לפחות תסביר לי איך ולמה זה קרה. הבן אדם לא ילד בן 23 שחזר עכשיו מהודו, הוא פאקינג גבר בוגר ששירת קרוב לעשרים שנה בצבא ארה"ב! גם אם הוא בחר לחיות ככה, ללא שורש אחד לרפואה- תסביר לי מה הביא אותו לבחירה. אני באמת רוצה לדעת!

עוד משהו שלא קניתי זה הניתוק המוחלט של ג'ק החביב מפלאי הטכנולוגיה. הסיפור מתרחש כשהאבק שהיה פעם מגדלי התאומים כבר שקע מזמן, יענו אחרי שנת 2001 (יכול להיות שהשנה 2005 צויינה שם איפשהוא? לא בטוחה). וסליחה, אבל גם בשנת 2001 פחות חודש- אם אתה רוצה לדעת מי זו ליילה הות, או ג'ון סנסום או מי שזה לא יהיה- הדבר הראשון שאתה עושה זה שם את השם שלהם בגוגל, והעובדה שהשולף המהיר ביותר בניו יורק לא עשה את זה קצת פוגמת באמינות של הסיפור.

גם האופן שבו נשאב ריצ'ר למערבולת פענוח מניעי התאבדותה של סוזן מארקס ברכבת התחתית איננה משכנעת. לא אכפת לי איזה סוג של גיבור-על אנושי אתה- בן אדם נורמלי לא מקדיש, ואף כמעט מקפד את חיוו סתם כדי לפתור תעלומה שכזו (ואני יודעת שבהמשך נחשפו פרטים שהובילו לתחושות נקמה אצל הבריון המסוקס, אבל זה היה כבר הרבה אחרי שהוא היה שקוע בבוץ עד מותניו).

אז כפי שכבר אמרתי- מבינה גדולה בספרי מתח אני לא. אני חושבת שסה"כ הספר מעניין ומספק את הסחורה, אם מתעלמים מהליקויים המפורטים מעלה ואחרים (אני נורא קטנונית?). ההתחלה של הספר סוחפת בטירוף, ואין סיכוי שתתחיל לקרוא ותניח אותו אחרי פחות מחמישים עמודים. הייתי אומרת שהידע שלי בכל הקשור לכלי נשק הוכפל בעקבות קריאת הספר, אבל מלכתחילה לא היה שם שום ידע, ככה שהידע נרכש לראשונה (וסביר שיישכח עוד לפני סוף השבוע הקרוב).

את מלאכת הקריאה של ספרי ג'ק ריצ'ר האחרים אשאיר לידידי נוריקוסאן, עולם נפלא-נורא, אלון ואפרתי כמובן, ואקווה שהם ימשיכו לכתוב עליהם ביקורות מעולות, שקריאתן מסבה לי עונג גדול הרבה יותר מקריאת הספר עצמו.


30 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
יעל (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
גלית תודה. לא פוסלת את האפשרות שאנסה קטלני נוסף (ממש מצחיקים אותי השמות ה"קטלניים" האלה). טוב לדעת שגם לך יש קשרים עם ריצ'ר. אולי אני אשתמש בזה יום אחד (-;
גלית (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
אהבתי את הביקורת המתוקה והמשעשעת (חוץ מזה שגם אני נמנית על מועדון המעריצים של ריצ'ר :)). האמת שלדעתי זה דווקא לא ספר מוצלח להתחיל איתו, אולי בכל זאת תנסי אחד נוסף? הראשונים, יחסית טובים יותר, אולי תנסי את אורח קטלני.
חוץ מזה, שאת אכן קטנונית בעניין הפלאפון והנוודות :) (אבל זה בסדר גמור. גם אני קטנונית לפעמים ונראה לי שאפילו כתבתי כמה ביקורות קטנוניות).
יעל (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
תודה בלו בלו כנראה שזה פשוט לא בשבילי, הז'אנר הזה.
בלו-בלו (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
מסכימה ממש עם כל מילה :-) ואני דווקא אוהבת ספרי מתח וגם סרטי מתח.
יעל (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
אוי קורא, זה נורא עצוב לשמוע. מה שליהוק גרוע יכול לעשות... למען הסר ספק- אני אוהבת את קרוז. אני חושבת שהוא שחקן מוכשר, אבל האירוניה שבליהוקו לתפקיד ג'ק ריצ'ר זועקת לשמיים. ולמען הגילוי הנאות- לא יפה מצידי לצחוק על קומתו הנמוכה, בעוד שאני עצמי "מטר ושייבה".. (-:
אפרתי (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
תביעת נזיקין ענקית בדרך לסוכן של טום קרוז.
קורא כמעט הכול (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
יעלי עצרי גם אני עשיתי בהמלצת אפרתי את אותה בחירה, וגם אני חשבתי שמה הקטע?
אבל, לאור הערכתי הרבה לאפרתי (שגם אותה אנו חולקים)
חשבתי שאולי זה כמו קפה, מעין טעם נרכש..וצריך להתרגל (גם הלגימה הראשונה שלי מוויסקי לוותה בעווית והבעת פנים של "פוחס").
זה עבד, עד שבא הגמד והרס לי הכול.
אפרתי (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
אכן, חמדת היא סרבנית ספרי מתח משחר נעוריה כמו שאני שונאת חביתה בלי שטעמתי חביתה מימי. חמדת יקרה, אולי נטעים אותך טיפין טיפין מספרות המתח? הבה נתחיל במתח למתחילים: קראי בבקשה את לינווד ברקלי. לא אלים, ידידותי לסביבה, לא מסובך מדי, ובדרך כלל כבר באמצע הספר תגלי מי רצח, כך שתוכלי להתרגל לזה במחצית הספר השניה. עשינו עסק?
יעל (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
חמדת יקירתי- באמת תהיתי איפה את עומדת בתוך הדיון המלומד הזה
חמדת (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
יעל-אני מצטרפת למועדון שלך הולכת לאיבוד בספרי מתח/בלש ולא מבינה מ נגד מי ולמה .
יעל (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
דני- סחתיין על הריסרצ'! אני עדיין מעדיפה להעמיד פנים שנחשפתי לסודות מדינה בדרגת סיווג טופ סיקרט. מה 'כפת לי...
יעל (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
dushka- באופן רשמי מוטטטת את התזה של אפרתי אפרתי- לטיפולך
יעל (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
אפרתי- בהחלט אחת הפתיחות הטובות היא שואבת אותך פנימה, על זה אין ויכוח.
דני (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
רשימת 12 הסימנים נקודה מעניינת יש בה ברשימה של 12 הסימנים שמביא לי צ'יילד, אותם כביכול היה ג'ק ריצ'ר יכול ללמוד בהיותו קשר בצה"ל.
לאחר חקירה במקורות מידע מקוונים גיליתי שבשנת 2002 משטרת ישראל פרסמה עלון לציבור הרחב ובו 5 סימנים לזיהוי מחבלים מתאבדים.
מלבד זאת, הספר "Suicide Terror: Understanding and Confronting the Threat" שנכתב על-ידי אופיר פלק והנרי מורגנשטרן, ויצא לאור בשנת 2009, מזכיר גם הוא סימנים לזיהוי של מחבל מתאבד, אבל לא 12 סימנים. והכי חשוב הוא שהספר מציין: "הסימנים, כמובן, אינם מספיקים לבדם לזיהוי ודאי של מחבל מתאבד".

אז נכון שזו פתיחה נהדרת לספר ולסרט פעולה, אבל כנראה שאין הרבה אמת מאחוריה :-)
נתי ק. (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
התחלתי להסתכל אחרת על אנשים בתחבורה הציבורית מחפשת סימנים...
dushka (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
יעל- אני איתך בעניין ריצ'ר ואני חיה על פחמימות ריקות.
אפרתי (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
זוהי פתיחה מבריקה של ספר תודי בזה.
יעל (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
אפרתי- בהחלט שווה ולו רק כדי להחשף לרשימה הישראלית בת 12 הסעיפים לזיהוי מחבל/ת מתאבד/ת. אף פעם אי אפשר לדעת מתי נצטרך את זה.
אפרתי (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
יעל, לפחות יצאת אדם יותר "בליסטי" לא שווה? אני למשל רכשתי כמה תובנות עמוקות בהגנה ובתקיפה.
יעל (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
תודה הקוסמת באמת מעריכה את זה, בהתחשב בכך שהתחייבתי לביקורת סבירה ולא יותר מזה (ע"ע אפיית עוגות ואי אכילתן)
הקוסמת (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת נפלאה גם אני מוצאת לעיתים קרובות שהביקורות של חלק מחברי האתר מוצלחות יותר מהספרים עצמם
נתי ק. (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
כך נפלו גיבורי עולם...
יעל (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
ועכשיו אני לא רק מחפדת, אני גם נבוכה על שאינני מכירה את אקונין..
נתי ק. (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
חגית, אף אחד לא משווה בין ריצ'ר ופנדורין להפך, בגלל שיעל לא התלהבה לריצ'ר, אפרתי המליצה לה על אחד ששווה באמת:-)
נתי ק. (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
תחפדי, תחפדי:-) מצד שני מי שמאמין לא מחפד (כמאמר משוררנו הדגול:-))
חגית (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
אקונין vs ריצ'ר כמעט ואין נקודות השוואה...
הסגנון כל כך שונה, התקופה אחרת, התרבות הרוסית מול האינ-תרבות האמריקאית...
המאצ'ו האמריקאי מול החיוורון הרוסי.
כמו מתוק מול...חריף.
יעל (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
עכשיו אני כבר ממש "מחפדת" (כמו שהבת שלי אומרת)....
אפרתי (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
נתי, אם היא תלכלך על אקונין אשלח אליה את ג'ק ידידי. אם אקונין לא ימצא חן בעיניה יש לה כבר בעיה רצינית.
יעל (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
נתי אנא המליצי חופשי, אני מבטיחה להיות עדינה הביקורת הייתה קטלנית רק כדי שתתאים לשמות הקטלניים למיניהם של ספרי לי צ'ילד בתרגומם העברי
יעל (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
אפרתי- לצערי אפידמיולוגיה זה לא התחום החזק שלי אבל אשמח לשלוח לך שוקולדים מתי שרק תרצי. ותודה על ההמלצה.
נתי ק. (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
לא המלצתי ליעל על אקונין מכיוון שאני מפחדת שהיא לא תאהב ותכתוב ביקורת קטלנית ואני אקח ללב, לא חבל?
אפרתי (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
יעל, תנסי את בוריס אקונין בתיבת פנדורין גם מתח, גם בלשי, גם סיפרות במיטבה עם ערך מוסף היסטורי, והמשוואה? משהו שהמצאתי ברגע. אין שום מחקר מדעי (את מוזמנת לערוך אותו ואני מוכנה להיות נשוא מחקרך. ספקי לי ספרי מתח ושוקולדים ללא הגבלה ואני שלך).
יעל (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
נתי אני מבינה שיש קצוות פתוחים בתיאוריה של אפרתי אני מיד שולחת אותה למעבדה להמשיך את המחקר ולהציג ממצאים מבוססים יותר.
אשמח להתנסות בספרות הבלשית, תודה על ההמלצה.
ובהעדר תאווה למתוק- אתייחס אל ז'אנר המתח כאל צ'יפס- התענוג החולף שלי...
נתי ק. (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
אפרתי אני מוחה! לא מתה על מתוק, אבל מחבבת את ריצ'ר:-)

ויעל, לספרים מהסוג הזה אני אכן מתייחסת כאל ממתקים - תענוג חולף. מצד שני, אני גם לא כל כך אוהבת ספרי מתח, אלא מעדיפה ספרות בלשית (הבדל תהומי!). אולי כדאי לך לקרוא את מגרה של סימנון, נראה לי יתחבב עליך הרבה יותר.
יעל (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
וחוץ מזה תודה על המחמאה (-:
יעל (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
אפרתי- אז למה לא אמרת את זה קודם?? אגב- זה מובהק סטטיסטית, הממצא הזה?
אפרתי (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
חוץ מזה, ביקורת מעולה, חכמה ומשעשעת.
אפרתי (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
יעל חמדתי, זה ברור עכשיו... מי שלא אוהב מתוקים לא יכול לאהוב את ריצ'ר, זוהי משוואה ידועה... (זאת אומרת לך מכורה אמיתית לריצ'ר ולמתוק...
יעל (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
תיארתי לעצמי, yael לא נותר לי אלא להאשים את אפרתי, שאמרה לי להתחיל בספר הזה. אני כבר אסגור איתה חשבון, "ג'ר ריצ'ר סטייל" (-:
yaelhar (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
יופי של ביקורת. אבל... אם היית רוצה באמת לדעת למה ריצ'ר הוא חסר בית/חשבון בנק/ טלפון ושורשים, היית צריכה להתחיל מהראשון ולהמשיך לפי הסדר. הפרטים הביוגרפיים מובאים שם.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ