ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 23 באפריל, 2013
ע"י יעל
ע"י יעל
"עקשנית"- אולי המילה השגורה ביותר בפיה של אמי בהתייחסותה אלי. ואכן כזאת אני, וכזאת הייתי- נערה סופר עקשנית, ודי בעייתית. לא בחלתי בריבים קולניים עם הורי, התחצפתי, טרקתי דלתות והזעפתי פנים. פעמים רבות הסתגרתי בחדרי, מכונסת במיטתי, מסתתרת מתחת למגע המנחם של השמיכה, שואפת את ריחות מרכך הכביסה מן המצעים ונשבעת שמפה אני לא יוצאת, ויהי מה! שיראו מה זה!
אבל עקשנית ככל שאהיה, מעולם לא ביליתי יותר מחצי יום במיטה, ואף פעם לא החזקתי מעמד מעבר ליום-יומיים מבלי להחליף מילה עם הורי או אחיותי.
פתחתי בוידוי התמוה הזה, שרבים מכם ודאי יכולים להזדהות איתו, רק על מנת לבסס ולפרוק את הדבר היחיד בספר המצויין של יוכבד רייזמן שדגדג את עצב ה"לא יכול להיות" שלי. בתור אחת שמתעסקת במדע ורגילה לדרוש הסברים והוכחות אמפיריות לכל תופעה המתיימרת להיות מוסברת- אני לא קונה את זה. פשוט אין מצב, "דר איז נו וואי", שבחורה בת שמונה עשרה מצליחה לשכב במיטה במשך עשרים שנה (!!) ולהעמיד פנים שהיא נמצאת במעין תרדמת או מצב קטטוני מסוג כזה או אחר. לא יכול להיות שאף אחד מהסובבים אותה, כולל אנשי רפואה, ובמיוחד אמא שלה, שסועדת אותה ימים כלילות, לא עולה על העמדת הפנים הזו. פשוט לא יכול להיות (ואני לא אלאה אתכם בתיאורי התופעות הקליניות שאמורות היו לפקוד גוף אנושי השכוב במאוזן במשך שני עשורים).
ובאותה נשימה אני אומרת לקרציה הקטנונית שאני- למי אכפת??
למי אכפת, כי האופן שבו רוקמת הגברת רייזמן את הסיפור הפנטסטי הזה הוא כל כך מופלא, שמבחינתי היא יכולה הייתה לכתוב גם על חייזרים תלת-דבשתיים שצונחים מהשמיים והייתי נהנית מהקריאה באותה מידה.
למי אכפת, כי זה מרגיש שכל משפט וכל פסקה בספר נכתבו בדם, יזע ודמעות.
למי אכפת, כי הרבה זמן לא נהנתי מכתיבה כל כך עשירה ועמוקה.
סיפורה של ציפורה-פייגי, ה"פוחלץ המקורקע" מבחירה, ושל בני ובעיקר בנות משפחתה הוא טרגדיה עם נגיעות של הומור. המון סבל מתואר שם, הרבה עצב וקושי שבתוכם לא שוכחת רייזמן לשזור ניצנים קטנים של הומור (הומור עצמי אולי?) שימתיקו מעט את הגלולה המרה.
עולם-נפלא-נורא כתב ש'ציפור ישנה' ישמח אוהבי ספרות. כתב וצדק. ספר הביכורים הזה הוא לא פחות ממעורר קנאה. קודר ועצוב בשל תוכנו הטרגי, אך כמה משמח לדעת שיש כותבים משובחים גם פה בארץ הקודש, לא רק בארצות סקנדינביה הקפואות.
שאפו.
28 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מתוקה
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
אני מסכימה עם שקדנית.
לא כל ביקורת חייבת להיות דוקטורט בספרות. יש מקום גם (ואולי בעיקר?) לביקורות רגילות של אנשים רגילים - זה היופי באתר הזה.
|
|
|
עולם
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
יופי של ביקורת.
יש לא מעט ספרים שקובעים "אקסיומה" סוריאליסטית (או כמה כאלו) והחל ממנה כל שאר העלילה מתפתחת באופן הגיוני לחלוטין. כאלו הן, למשל, חלק מהיצירות של קפקא וגם חלק מן הפיליטונים של קישון.
|
|
|
יעל
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
אלון- אני מאמצת את הקביעה הזאת שלך
|
|
|
יעל
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
תודה שקדנית ואפרתי. גרמתן לי להסמיק
|
|
|
שקדנית
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
יעל, נהניתי מכל מילה בביקורת האינטליגנטית שלך. שאפו לך על כתיבה רהוטה ומרתקת.
יחד עם זאת אני נהנית גם מביקורות ברמת : , נפלא, מרתק, מקסים , נהדר וכו' למה? פשוט כי זה בא מהלב.
|
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
לא התכוונתי לזה שאת עושה דוקטורט בספרות, אבל כשאת כותבת ביקורת
זה עמוק, מנתח, הבנה של הסאבטקסט, של התהליכים הפסיכולוגיים שעוברים על הגיבורים וכו' וכו'. זה אף פעם לא ברמת: ספר נהדר, מקסים וזהו. אלו קוראים מעולים. אנשים שיודעים לקרוא.
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
לשאלתך מקרה כמו בסיפור לא פגשתי.
אבל אחרים, שלו לא הייתי פוגשת הייתי אומרת "לא יכול להיות..." פגשתי גם פגשתי.
|
|
|
יעל
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
נתי תודה
הפתיע אותי שאני היחידה שהעלתה את הנושא הזה בביקורת על ציפור ישנה. איך אמרתי? קרציה קטנונית...
|
|
|
יעל
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
אפרתי תודה על הקרדיט
אבל מה לי ול"הבנה ספרותית עמוקה"? אני רחוקה שנות אור מלהיות בעלת הבנה כזאת
|
|
|
יעל
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
מתוקה- תודה
ולקורא כמעט הכל- אם אתה שואל אותי, הייתי אומרת שביקורתיות היא אחת התכונות החשובות ביותר, ובאמת עקשנות חשובה לא פחות
|
|
|
יעל
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
yael- הייתה לי הרגשה שתגידי את זה!
תני לי רפרנס ל-case report דומה אפילו בקצת, ואני מסירה את הביקורת לאלתר (-;
|
|
|
נתי ק.
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
תודה יעל, גם אני קוראת אותו עכשיו
ונראה לי שמיותר יהיה לכתוב את הביקורת, כי הוצאת לי את המילים מהמקלדת. לא יפה, יעל, לא יפה לחטוף...
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
כשמשהו אמיתי, הוא לא חייב להיות מציאותי
|
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
יעל המדענית התגוששה עם יעל הספרותית,
מה שמעניין שיש בסימניה כמה וכמה כותבים-קוראים נפלאים שעוסקים במדעים מדוייקים ובמחקר. אף פעם לא חיברתי בין אהבת ספרות והבנה ספרותית עמוקה ובין תחומים אלה.
|
|
|
קורא כמעט הכול
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
קטע, כבר הכנתי תגובה חוצבת להבות לחלק הראשון של הביקורת שלך... של ה"לא יכול להיות"
התגובה שלי היתה צריכה לשאת את הכותרת למי איכפת !
חייכתי חיוך ענקי כשעשית בדיוק מה שהתכוונתי לכתוב בתגובה בחלק השני של הביקורת. אגב גם אני עוסק במדע, ותמיד כששאלו אותי מה תכונת האופי הכי חשובה למדען, עקשנות הגיעה לקו הסיום יחד עם סקרנות. יצירתיות תמיד הגיע במקום השלישי. |
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
כמעט אין "לא יכול להיות" לגבי בני אנוש...
|
|
|
מתוקה
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
יופי של ביקורת.
|
28 הקוראים שאהבו את הביקורת
