ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 3 במאי, 2017
ע"י צב השעה
ע"י צב השעה
הספר הזה כבש אותי לחלוטין בזכות דבר אחד מרכזי ומשמעותי. התום והתמימות המשתקפים מנקודת המבט של הילדים הגיבורים, בד בבד עם החוכמה והתבונה שלהם. שלוש מדמויותיו של הספר המרגש הזה הם ילדים. דווקא משום שאישיותם טרם גובשה הם מסוגלים לראות טוב יותר את האמת ולזעוק על קיום עוולות אנושיות וחברתיות, וכך, ממש כמו באגדה המפורסמת של אנדרסן, הם מסוגלים לומר בקול רם, צלול ונישא כי "המלך הוא עירום".
הרגישות הרבה שמגלה דיל לאנשים, התבונה של ג'ם והרגישות והתבונה גם יחד של סקאוט מציבים, לדעתי, מעין אנלוגיה הפוכה בין שלושת הילדים לבין המבוגרים הסובבים אותם. הדבר מציג את המבוגרים באור מגוחך ומוסיף הרבה לביקורת החברתית בספר, אבל בעיקר מציג את הילדים באור תמים ונבון כאחד. אבל מסתבר שגם מקרב המבוגרים יש כמה שמודעים לעניין הראייה המפוכחת של הילדים ומגיבים לכך בכאב. דולפוס ריימונד מגלה את סודו הכמוס לסקאוט ולדיל, וסקאוט שואלת אותו מדוע עשה זאת. הוא עונה לה "מפני שאתם ילדים ויכולים להבין זאת והחיים עדיין לא השחיתו את לבכם". כמה נכון ומדויק. כשהורשע תום ע"י המושבעים, שואל ג'ים את אביו "איך יכלו לעשות זאת, איך יכלו?" אטיקוס עונה לו בכאב כי "אינני יודע, אבל הם עשו זאת. הם עשו זאת קודם לכן, עשו זאת הערב ויוסיפו לעשות כן, וכשהם עושים כן, בוכים, כנראה, ילדים בלבד". טוב, נו, ילדים וצבים רגישים... אטיקוס ממשיך ואומר כי אילו היו ג'ם ועוד 11 נערים כמוהו המושבעים במשפטו של תום, הוא היה כבר בן חורין. כלום יתכן שבחזהו של אטיקוס המבוגר פועם לב של ילד?
מי שריגשה אותי במיוחד הייתה סקאוט, כשהניגוד המשווע בין תגובותיה למאמרו של אנדרווד לבין תגובותיהם של המבוגרים, מאיר אותה באור אנושי במיוחד. סקאוט כותבת כי אנדרווד "כתב דברים אשר ילד יבינם", ואז היא מגלה, לחרדתה, את קיומם של "בתי הדין החשאיים שבליבותיהם של הבריות" (איזו הגדרה מבריקה), אותם בתי דין איומים שהביאו להרשעתו של תום. בניגוד לה, המבוגרים מגיבים באדישות ובחוסר אכפתיות למאמר ולמסרים העולים ממנו ומעדיפים לראות בו, למרבה הציניות, "מאמר פיוטי שיהיה ראוי להעתקה".
התום והנאיביות של נקודת המבט של הילדים עוררה בי לעתים גם חיוך. סקאוט אומרת "בדרכי הביתה אמרתי בלבי כי אני וג'ם נגדל, אך אין לנו עוד ללמוד הרבה. לכל היותר אלגברה"... המשפט התמים הזה טומן בחובו ניגוד מצמרר בין תהליך החינוך שעומד לקראת סיומו, על כל המשתמע מכך, לבין רכישת הידע בתחומי הדעת השונים. האם יתכן שלימים סקאוט המבוגרת תהיה כמו המבוגרים מהם סקאוט הילדה סלדה?
הילדים בספר לא איבדו עדיין את תמימותם, והם מגיבים לאירועים הבעייתיים בסיפור באורח אנושי יותר וציני פחות, וזה מה שכבש אפילו צב נרגן וציניקן כמוני. ספר מקסים, כבר אמרתי? אז שתדעו...
42 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
מיוחד. אין צורך להכביר במילים.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
סקאוט
"המחברת הגדולה" אינו ספר שואה. ניתן לייחס אותו לכל מלחמה שמשמידה (גם) את האנושי. והוא באמת כולל תאורים קשים מאד לעיכול. |
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, צב. אני חושבת שבאמת אנסה ( למרות ששמעתי שהספר הזה מכיל תיאורים מאוד קשים והאמת שזה משהו שמאוד מרתיע אותי, כלומר, יותר מספר שואה ממוצע)
|
|
|
תולעת ספרים
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
הסוף עושה את הספר
|
|
|
צב השעה
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
תנסי.
המחברת גדולה, הספר קטן (בממדיו), אבל גדול (באופיו). לקח לי קצת זמן להתרגל לכתיבה בגוף ראשון רבים, אבל בסופו של דבר ספר מטלטל ועוצמתי.
|
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
האמת שלא
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
סקאוט, קראת את המחברת הגדולה?
|
|
|
צב השעה
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
אורית, תודה רבה!
|
|
|
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
מקסימים דבריך, צב.
|
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
ואני בהחלט מסכימה שהספר הזה כל הייחוד שלו והיופי שבו זה בגלל שהוא מתאר את האירועים מנקודת מבט של ילדים.
ולדעתי זה מה שגרם לו להיות רב מכר ולהיחשב כקלאסיקה, יש לא מעט ספרים בנושא גזענות, אבל בכל זאת, זה אחד מהזכורים ביותר.
דווקא נקודת המבט הילדית והתום שבו גורמים לו להיות נוקב. |
|
|
צב השעה
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
סקאוט, תודה. שמעתי על הספר ניצב כל הלילות, אבל הבנתי מהביקורות כאן שהוא הרבה פחות טוב. לא רוצה לקלקל את הטעם הטוב שהזמיר השאיר לי...
לי, תודה רבה. יעל, כזאת מחמאה ממך - עשית לי את היום. דני, אכן, ממש כך. חני, תודה רבה. חגית, תודה רבה גם לך. שמח מאוד שיש תמימות דעים סביב הספר הזה, כי יש בו קסם של ממש. |
|
|
חגית
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
כתבת פשוט נהדר...
ואין על הספר הזה.
|
|
|
חני
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
אוי אוי וה...אני עוד לא קראתי.
צינקן אחד והרבה רגישות.
|
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
דני, זה אכן כך. בתחילה קראתי לעצמי in love with books, אבל השם היה ארוך מדי והחלטתי לקרוא לעצמי סקאוט כי אני מאוד אוהבת את הדמות הזאת. (:
|
|
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
כשקראתי את הביקורת תהיתי אם "סקאוט" אימצה לה את הכינוי מתוך הדמות שבספר, ואז ראיתי בביקורת שבדיוק כך קרה. נחמד:)
ספר מופת!! מאלה שמלווים אותנו כל החיים. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
אחד הספרים שאקח אתי לאי בודד.
ביקורת מצויינת. |
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
מסכימה עם סדן
|
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
ספר נהדר! פשוט יצירת מופת! לא סתם אני מכנה עצמי סקאוט. זו פשוט זכות להיקרא בשמה של דמות נהדרת זו.
ואטיקוס הוא הדמות הגברית בין האהובות עלי.
צב, יש מעין ספר המשך שאתה פשוט חייב לקרוא! הוא פשוט מפתיע. |
|
|
צב השעה
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
ואני בעדך... תודה.
|
|
|
סדן
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
אני בעד כל אחד שחווה את הספר הנפלא הזה!
|
42 הקוראים שאהבו את הביקורת
