ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 22 בפברואר, 2011
ע"י הלל הזקן
ע"י הלל הזקן
רבים מנסים לתאר, פה ובמקומות אחרים, את החוויה הגלומה בקריאת ספר טוב; יש שנוטלים אותה למחוזות ההתעלות הנפשית ויש גם כאלה, נועזים יותר, שמשווים אותה לעניינים שמתחום תאוות הבשרים... אני, באופן אישי וסובייקטיבי לחלוטין, טרם הצלחתי לנסח לעצמי את הסוגיה בוודאות. אמש סיימתי את ספרה הנפלא של הרפר לי ובא לי בעיקר להאזין ל-Carpenters ולחייך לעולם... איך זה ?!
כמעט כרגיל, לפחות לגבי הספרים שנקלעים לידיי בעת האחרונה, יוצא איכשהו שהסיפור שמאחורי הסיפור אינו פחות מעניין מהסיפור הנרקם בספר. למשל, העובדה שהרפר לי היא צאצאית ישירה למפקד העליון של כוחות הקונפדרציה בימי מלחמת האזרחים בארה"ב, גנרל רוברט לי, ודווקא היא זו שמצאה לנכון לברוא יצירה שהיא כולה שיר הלל לאנושיות, לסובלנות, לשוויון בין הגזעים, בין המינים, להומניזם בהגדרותיו המודרניות (ולא בנוסח הפרווה שהיה מקובל, נניח, בימי הרנסנס באיטליה). ואני יודע שתפיסת הדרום כגזעני ביחסו לאפרו-אמריקנים, בארה"ב של אמצע המאה ה-19, לא היה אלא הטעיה מכוונת של הממשל בוושינגטון, שנועדה לספק לאזרחי הפדרציה והעולם כולו עילה הרואית למלחמת אזרחים ממושכת ועקובה מדם. ועדיין. אילו הייתה גבר, הרפר לי, היינו לבטח מסננים לעברה איזו הערה שמגדירה בנוסח עדתנו הכה-מיוחדת את נפחם הדיספרופורציוני של אברים ביולוגיים מסויימים בגופה...
עוד : העובדה שהרפר לי (עודה בחיים דרך אגב, טפו טפו טפו. אחרונת המוהיקנים פחות או יותר) כתבה יצירה זו בשלהי שנות החמישים של המאה הקודמת ולא הוציאה כל דבר נוסף לפרסום פומבי או מצומצם מאז ועד היום. היא בחרה לעצמה בחיים שקטים ורחוקים מאור הזרקורים וממעטת מאוד להופיע בציבור. מזכירה לי קצת את סאלינג'ר : אותה התנהלות צנועה ונחבאת אל הכלים, שאינה מצליחה להסתיר חמלה אנושית גדולה וגאונות לא פחות. כאילו בחרה ביודעין ובדעה צלולה להעלות בבת אחת את כל סודותיה הכמוסים, כל התובנות שרכשה לעצמה בחייה ואז נמוגה אל האפלה והאלמוניות, כמו גפרור שאורו הראשוני עשוי לסנוור, אך אורך נשימתו קצר ומותיר טעם של עוד, מהול באכזבה שסיבתה אינה תמיד מובנת...
עוד : חברותה ארוכת השנים של הרפר לי עם מושא הערצתי הותיק - טרומן קפוטה. לא הייתי זקוק לתקצירי הספר המשעשעים שיסבירו לי שדמותו של הילד דיל מבוססת על דמותו של טרומן; זה ברור כשמש... סיפור חייו המיוחד (אין לו הורים שיקחו עליו אחריות ולכן הוא נודד בין קרובי משפחה רחוקים) ובמיוחד דרכיו הייחודיות לבדר את עצמו ואת הסביבה (להמציא עלילות ולביים אותן אח"כ בעזרת שני חבריו הנאמנים) זה, איך לומר, שקוף כמו המים של חופי גואנדלופ...
אלה שביקרו את "אל תיגע בזמיר" במשך השנים (פרס פוליצר ב-61 וחזק ברשימת "רבי המכר של כל הזמנים" ביי דה וויי), טענו כנגדו בעיקר כי ריבוי הדמויות בו מסיט את תשומת לבו של הקורא הממוצע מקו העלילה המקורי. גם בניסיון לשמור על כבודם של הטוענים, אין לי אלא להגיב בחוסר הבנה מוחלט. באמת סליחה. לא נצפו בספר זה ולעניות דעתי לפחות, דמויות רבות מדיי או מיותרות מדיי ולבטח לא חריגות במספרן או "בהתערבותן" בעלילה, ביחס לשום ספר אחר שקראתי, נגיד, בשנתיים האחרונות. הטיעון החביב הזה מזכיר לי סצינה אדירה מתוך הסרט "אמדיאוס", בו שומע קיסר אוסטריה לעצת האחיתופל של יועציו האמנותיים (וסליירי בראשם) ובניסיון להנמיך קמעא את שחצנותו הטווסית של מוצארט, הוא סונט כנגדו שביצירה המרנינה שזה עתה הציג לקהל האנין, היו "יותר מדיי צלילים"...
טענה מכיוון אחר עוסקת בתרגומה הארכאי כביכול של היצירה, שמקשה לכאורה מאוד על קריאתה ועל הבנתה. לא יודע. אני דווקא אוהב אתגרים. כלום אם זה דורש מעט מאמץ זה כבר הופך ללא ראוי ? והאמת ? גם כאן לחלוטין לא כצעקתה. הרבה יותר תסכל אותי, למשל, שקראתי לא מזמן לא פחות מחמש פעמים בספר אחד, אחר, את הביטוי המצחיקול "הכה באצבע צרדה", כאילו התאהב המתרגם באיזו כתובת-אבן שנונה שגילה אגב ביקור משפחתי של שבת שטופת שמש באתר ארכיאולוגי כלשהו... תל עזקה ? מממ ???
בקיצור, עזבו שטויות. הניחו לכמה שעות את הציניות ההוויתית של כולנו בצד, שכחו אך לזמן קצר את תלאות היומיום, את שונאינו המתרגשים לכלותנו מצד האקטואליה ואת עדרי המתמודדים-לנצח באיזו תכנית מציאות כזו או אחרת מצד הכלום ופרגנו לעצמכם ספר שכולו תום ורגישות. וכן, חיים בינינו עדיין כמה בודדים, שנותרו תמימים מספיק להאמין שקיימת אהבה אמיתית בין בני אדם...
ענק.
26 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
הלל הזקן
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
לחלוטין לא כוון אליך !
קראתי את ההערה המסויימת בחלק מהסקירות על הספר בקומונת ספרים מסויימת שבה הייתי חבר. לא באג'נדה שלי לעקוץ במרומז משתתפים קבועים בסימניה, בטח לא כאלה שאני מעריך...:)
|
|
|
יצחק ש.
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
היי הלל
שלום להלל ראש המועצה :-)
קראתי את הספר די מזמן. ורק עכשיו שמתי לב להערה שלך כלפיי, הטענה שלי שיש יותר מדי דמויות בספר. אני מסכים איתך שהספר הזה מכיל מסרים מאוד חיוביים, ולא סתם המון תלמידים נחשפו אליו. אבל לפי דעתי סיפור טוב צריך להיות מועבר בצורה פשוטה וקלילה, במקום שמות רבים, אפשר להשתמש ב-הבן של או אמא של וכו'. את העבודה הקשה אני משאיר ללימודיי האקדמיים באונברסיטה הפתוחה שמצריכה סבלנות לא קטנה. ואולי אחרי התואר, נוכל לדבר על הספר שנית כי לפי התגובה שלך, אולי כדאי לי לחזור אליו. |
|
|
שין שין
(לפני 14 שנים ו-6 חודשים)
נכון, דמותה מופיעה בסרט המצוין "קאפוטה" המתייחס למקרה.
|
|
|
Bookworm
(לפני 14 שנים ו-6 חודשים)
תודה
תודה על הקישור ל"בדם קר", שהינו ספר פשוט חובה. פישפשתי קלות והסתבר לי כי לא רק שהיא הכירה את קאפוטה, היא אף נסעה איתו לקנזס, כעוזרתו האישית, לשם ביצוע המחקר על רצח משפחת קלאטר.
|
|
|
עמיר
(לפני 14 שנים ו-6 חודשים)
ספר מופלא
אף פעם לא כתבתי עליו סקירה, כי התקשיתי לבטא במלים את כל היופי שמצאתי בו. והנה הסקירה שלך, מרגשת ומדוייקת, ומעבירה כל כך הרבה מרוח הספר. תודה!
|
|
|
dushka
(לפני 14 שנים ו-6 חודשים)
רטרואקטיבית?
|
|
|
ליז מאילת:-)
(לפני 14 שנים ו-6 חודשים)
נשארת באילת שם אין מע"מ.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 14 שנים ו-6 חודשים)
תעברו אליי, אני מחלק 6 פלוס מע"מ
|
|
|
ליז מאילת:-)
(לפני 14 שנים ו-6 חודשים)
אתה הולך לפשוט רגל הלל !!!
|
|
|
הלל הזקן
(לפני 14 שנים ו-6 חודשים)
כל מי שניקד ו/או הגיב פה...
חמישה שקלים ממני !...:)
סתם, לכבוד הוא לי, גלריה כזו של משתתפים רציניים, כותבים איכותיים וכו'. אני רק מזכיר לכם שאפשר גם לבקר את הביקורת מפעם בפעם, לא להסכים עם הכל, לנהל דיון מושכל ומשכיל... תודה בכל אופן. |
|
|
חמדת
(לפני 14 שנים ו-6 חודשים)
הלל הביקורת משובבת נפש
כייפית, ומחכימה. קראתי את הספר לפני הרבה שנים ועדיין הוא נחשב בעיני לאחד מהטובים ביותר בכל הזמנים .ואכן מי שלא קרא עדיין שימהר ויעזוב כל ספר שהוא קורא עכשיו וילך לקרוא את היצירה המיוחדת והחד פעמית הזאת.
ושוב תודה לך הלל |
|
|
חובב ספרות
(לפני 14 שנים ו-6 חודשים)
אין, אין עליך הלל...
למצוא בביקורת אחת את הקרפנטרס, קפוטה, סאלינג'ר, ואמדיאוס/מוצרט, ענק! ואם יורשה לי, אז ד"ש לפודל?!
|
|
|
נתי ק.
(לפני 14 שנים ו-6 חודשים)
תודה על הביקורת
הנפלאה!
|
|
|
yaelhar
(לפני 14 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת נפלאה על אחד מחביבי.
וחידשת לי די הרבה על המסביב. תודה.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 14 שנים ו-6 חודשים)
התעוררתי עם אצבע צרדה, ואני צריך לגשת לרופא
ידעתי שלא הייתי צריך לגעת בזמיר המזויין הזה
|
|
|
ליז מאילת:-)
(לפני 14 שנים ו-6 חודשים)
בקיצר הלל קשישא,אחלה ביקורת ולכן,
הקשבתי לעצתך:עזבתי את השטויות והציניות.שכחתי את תלאותיי ושונאיי והלכתי לפרגן לעצמי ספר טוב "אל תיגע בזמיר".וכן,אני מהבודדים שעדיין מאמינה שקיימת אהבה אמיתית בין בני אדם.תקרא לי תמימה!
|
|
|
לא חשוב שמות
(לפני 14 שנים ו-6 חודשים)
ח״ח מאסיבי, קשישא ידידי!
אותן תחושות חלפו עברו בראשי עת שקראתי את היצירה הבאמת נפלא. הזו. אמנם קראתיו באנגלית, אבל אני סומך על צבי ארד ז״ל שעשה עבודתו נאמנה. אגב, אני סופר לך את מס׳ האנאלוגיות מ״אמאדיאוס״ ;)
|
26 הקוראים שאהבו את הביקורת
