ביקורת ספרותית על בית קיץ עם בריכה מאת הרמן קוך
ספר מעולה

---

23:00 אתמול- "יעל, עזבי את הספר, לכי לישון. יש לך מבחן מחר" אומרת האמא הפולניה שבתוכי. רק עוד כמה עמודים. 00:25- way past my bed time. "יעל, את קמה מחר בשש. ארבע שעות אחרי זה את נבחנת . עזבי את הספר, לכי לישון". עכשיו? בשיא המתח?? אין סיכוי. עוד קצת וזהו.
ב-01:20 סיימתי את הספר. ב-01:30 נרדמתי. ב-01:45 הבת שלי העירה אותי. היה לה פיפי....

ב"בית קיץ עם בריכה" יש כ-330 עמודים. את 150 העמודים הראשונים קראתי בארבעה ימים. את 180 הנותרים קראתי בפחות משלוש שעות. מעבר למה שזה אומר על הזמן הפנוי המועט שיש לי, זה משקף מאוד את מה שמתרחש בעלילה. זה לא שהעלילה בחצי הראשון של הספר משעממת, או כתובה לא טוב. ממש לא. בשלב הזה התמוגגתי. לא חוכמה גדולה, כשמדובר בי. תנו לי רופא משפחה ציני, בעל רגשי נחיתות ("מה, לא יכולת להשקיע עוד 4 שנים בהתמחות?"), מיזנטרופ שמתעב ונגעל מגוף האדם (מישהו אמר "האוס" ולא קיבל?) ואני מבסוטית. היו חלקים בהם לא יכולתי להתאפק מלצחוק בקול רם. אבל בחלק השני של הספר אתה כבר במערבולת שיוצאת מכלל שליטה. העלילה תופסת תאוצה, והרמן קוך הוא כמו נהג מירוצים במכונית שנוסעת על 350 קמ"ש ונזרקת לכל הכיוונים. אבל אל דאגה- קוך הוא נהג מקצועי, ואין סיכוי שהמכונית תתהפך. ואיך שהוא לוקח את הסיבובים- מיי גוד!

הרבה זמן לא קראתי ספר כל כך מותח, שהוא בכלל לא ספר מתח. קוך הצליח לתעתע בי בקלות, ועד לרגע האחרון עדיין לא היה לי שמץ של מושג איזה שפן הוא הולך לשלוף בנונשלנטיות מהכובע.

סוגיות מוסריות רבות עולות מהסיפור, אבל אני כל כך מפחדת לקלקל למי שלא קרא, שאני נזהרת מלהזכיר ולו פרט מהעלילה (מה גם שאני לא אוהבת לפרט את העלילה בביקורות. לא חושבת שלשם כך התכנסנו).
בעיקר אני מצטרפת לבקשתה של אפרתי, שכתבה ביקורת מעולה לבית קיץ: אל תקראו את הכריכה האחורית!!!. בכלל. אבל בספר הזה במיוחד.

חמישה כוכבים מלאים, וחרטה קטנה על שלא קניתי גם את "ארוחת הערב" באותו מבצע ידוע לשמצה בצומת. נאלץ לחכות לאבא במאה הבא...

» ביקורות נוספות של יעל
» ביקורות נוספות על בית קיץ עם בריכה