ביקורת ספרותית על בית קיץ עם בריכה מאת הרמן קוך
ספר טוב

---

אני אוהבת את הספרים של הרמן קוך. הוא קצת מזכיר לי את הספרים של מאיה ערד. נראה ששניהם מצד אחד שונאים את הגיבורים הראשיים ומצד שני גורמים לקורא למצוא איזה שביב של הזדהות עם אותה הדמות ששרויה בדרך כלל בדילמה עמוקה.
קראתי את כל ספריו של קוך למעט "אודסה סטאר" וקראתי אותם לחלוטין לא לפי הסדר הכרונולוגי בה הספרים יצאו לאור, אך אני חייבת להגיד שבתחילת הספר התבלבלתי מעט בין ד"ר שלוסר לבין סטנלי פורבס מ"סרט עם סופייה" אולי בגלל ששניהם הולנדים בגיל העמידה, מיזונטרופים, שוביניסטים ונרקיסיסטים הנפוחים בעצמם עד לעין סוף או אולי בגלל החיבה של קוך לשם סטנלי, כי גם ב"בית קיץ עם בריכה" יש דמות בשם סטנלי.
אחרי קריאת הספר הזה, בעיקר היה לי חשק להתקלח. בדרך כלל אני אוהבת את הספרים של קוך כי הם נותנים לי כאישה סוג של הצצה למחשבותיו של גבר ממוצע, הייתי רוצה לחשוב שהגברים של קוך הם לא גברים ממוצעים, אבל קשה לדעת אם גברים ממוצעים מעמידים פנים טוב כמו ד"ר שלוסר... הדמויות הנשיות לא מעניינות את קוך, הן שם רק כתפאורה לדילמות העמוקות של גברים הולנדיים ממוצעים בגיל העמידה (או לא רק הולנדיים, מאיפה לי לדעת) כאשר ברוב הבעיות שלהם הם היו רוצים להאשים את הנשים: המנדנדות מדי, מכוערות מדי, פתייניות מדי, שמנות מדי, צעירות מדי או מבוגרות מדי, הגבר הממוצע של הרמן קוך כל כך נמשך לנשים, אך כל כך מתעב אותן שזה די חולני.
הדילמה הפעם היא קשה במיוחד - מה אתה כהורה תעשה כדי לנקום פגיעה בילד שלך (לא להגן על הילד שלך, אלא נקום) והאם בדרך תרמוס כמה אנשים חפים מפשע. הספר מרתק כמו מותחן פסיכולוגי, הדילמות קשות והדמויות בלתי נסבלות.
קוך עדיין מוכשר מאוד, אבל מבחינתי לספר הזה אני נותנת 4 ולא 5 כוכבים ולו רק בגלל כמויות המים שאבזבז כשי לשטוף את הספר הזה מעצמי.

» ביקורות נוספות של נתי ק.
» ביקורות נוספות על בית קיץ עם בריכה