ביקורת ספרותית על בית קיץ עם בריכה מאת הרמן קוך
ספר מעולה

---

הספרים של קוך צריכים לשאת לוגו של דמות מגרדת בראש עם בועת סימן שאלה מעליה.
בספר הזה, כמו בספרו הקודם "ארוחת הערב", התגרדתי
כמוכת כינים. קוך מעלה סוגיות בתחומי מוסר, קודים
חברתיים, מיניות, אתיקה, טאבו, הורות ובכלל על טיבנו
כבני אדם ועל התנהלותנו במסגרת המשפחה והחברה.
לקוך יש תבנית: סיפור בגוף ראשון ע"י דמות אינטליגנטית, משכילה ולכאורה נאורה, מהוגנת ונורמטיבית.
משכך, היא רהוטה ומעניינת, יודעת להעלות דעות ולדון
ברעיונות, למתוח ביקורת חברתית ופוליטית בד בבד עם יכולת
לתת שלל הצדקות מפוארות למחשבות ולהתנהגויות החולניות שלה.
הדמות הזאת היא שנונה ומקסימה, והיינו יכולים ממש לאהוב
אותה אלמלא היתה כזאת דוחה...
את הקורא היא לא מצליחה להפיל בפח הזה.
יש בדמויות הראשיות של קוך מאפיינים שהן עצמן לא מודעות
אליהם: מוסר כפול, צביעות, יהירות, חרמנות, תחמנות - תכונות שכשהן נחשפות אליהן בסביבתן הן מגלגלות עיניים בצדקנות ונחרדות.
במרכז הספר עומד סיפור חופשת הקיץ של מארק שלוסר, רופא
משפחה, עם אשתו ושתי בנותיו המתארחים בבית הקיץ של אחד הפציינטים שלו. חופשה מהגיהינום.
גם בספר הזה אנחנו רואים כמה מטריד ומסקרן את קוך נושא
ההורות - כאן הוא מעלה שאלות כמו מה זה אומר להיות אב לבת? אילו רגשות זה מעלה? אילו חרדות?
עלילת הספר מרתקת (ומלחיצה), הכתיבה משובחת ומעוררת
מחשבות (בעיקר קודרות).
יופי של ספר. אחלה סופר. (בהולנדית זה נשמע יותר טוב...)

» ביקורות נוספות של ציפי
» ביקורות נוספות על בית קיץ עם בריכה