ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 22 בינואר, 2012
ע"י קוראת הכל
ע"י קוראת הכל
הפשטות של הספר הזה נותנת הרגשה שכולנו היינו יכולים לכתוב ספרים. הרי מה יש בו בסך הכל? קורות חיים של בן אדם. לא יוצא דופן, ולא אחד שהיו לו חיים מסעירים במיוחד. סתם חיים, של אחד מיני רבים. וכך גם הספר כתוב. בגוף שלישי, ביובש, ככרונולוגיה של התרחשויות.
"ויליאם סטונר נולד בשנה זו וזו, התחיל ללמוד באוניברסיטה בשנה זו זו, התחתן, נולדה לו בת... קיבל דוקטורט, הפך לפרופסור... הסתכסך עם עמית... נתקע במקום, פרש... " נו, נראה לי שלסבתא שלי היו חיים מרתקים יותר.
ובכל זאת, יש בו משהו...
נראה לי שרובנו מכירים לפחות איזה 'סטונר' אחד (או 'סטונרית'). בייחוד אם אנחנו עובדים בארגון גדול כמו אוניברסיטה או משרד ממשלתי. מישהו מבוגר, קצת בודד, קצת שונה, שמהווה חלק כל כך מוכר מהנוף, עד שכמעט שוכחים שהוא שם. מדי פעם אנחנו שומעים עליו איזו שמועה או רכילות, אבל לרוב אנחנו לא מקדישים לו מחשבה יתרה. עד שיום אחד הוא פשוט לא שם יותר. אולי פרש לגמלאות. אולי סתם נעלם. יכול להיות שבפעם הבאה שנראה את שמו, זה יהיה באותיות דפוס גדולות ושחורות, על גבי מודעת אבל. אז אולי נהרהר בו כמה דקות... גם זה לא בטוח.
למען האמת, אולי אפילו אנחנו עצמנו נמצאים בשלב כלשהו במחזור החיים של 'סטונר' ולא מעלים זאת על דעתנו.
לפני זמן קצר, במקום העבודה שלי, ארגון גדול, חיפשו סלוגן לאיזו מחלקה. ביקשו מאנשים לגייס את היצירתיות שבהם ולהציע רעיונות. משום מה, טרחתי והקדשתי לעניין שעתיים תמימות, גירדתי מתוכי את כל השנינות שיכולתי למצוא שם, ובסופו של דבר שלחתי שלוש הצעות מלבבות. עניין שולי לחלוטין, ובכל זאת, בדמיוני כבר ראיתי איך שמי מתפרסם באתר הפנימי של הארגון ואת חברי לעבודה ניגשים אלי בהתפעלות של 'וואו, לא ידענו שיש בך את זה'... פחחח... כעבור שבוע, נבחרו 10 ההצעות הטובות ביותר והועמדו להצבעה. אפילו אחת משלוש ה'הברקות' שלי לא זכתה להיכלל בעשירייה, ואני, כמובן, חזרתי לי בשקט לשגרת עבודתי האפורה.
כן... פאתטי קצת. אני יודעת.
אבל לדעתי בדיוק בזה עוסק הספר הזה. ברצון האנושי לצאת מהאפרוריות והבינוניות. להוכיח שיש בך קצת יותר ממה שנראה לעין, להביא לידי ביטוי איזו ייחודיות שאתה חושב שאולי חבויה בך עמוק בפנים. וב'צ'אפחות' הקטנות האלה מהמציאות, שמחזירות אותך למקומך הטבעי. הספר גם עוסק בפשרות שאנחנו עושים. הן בחיינו האישיים והן בחיינו המקצועיים. פשרות שכנראה נעשות בעקבות הפער הזה בין מה שאנחנו מרגישים מבפנים, לבין מה שאנחנו מצליחים להוציא החוצה, ומה שחוזר אלינו מהסביבה.
אחרי הכל, מיליארדי אנשים יש בעולם ורק מעטים שבמעטים מצליחים להטביע חותם. כל השאר נולדים, מזדקנים ומתים כלא היו... אפילו על ג'ון ויליאמס שכתב את הספר הזה, לא שמעתי קודם.
אז מה המסקנה הסופית שלי? "רומאן מושלם" כפי שמבטיחה ביקורת על הכריכה האחורית? או סתם כזה שכולנו יכולנו לחבר בעצמנו? לא יודעת. הסיפור פשוט עד בנאלי, אבל נוגע ללב, מעורר תוגה, מחשבות, קצת רחמים עצמיים, ובעיקר, מכניס לפרופורציות.
סיפור פשוט שעושה את כל אלו, חייב להיות בו משהו. חבל רק שאני לא כתבתי אותו קודם :-)
30 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
sveta oaky
(לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
אהבתי מאוד :)
מזדהה מאוד עם עניין הרצון ל"תהילה" הרגעית, כביכול. אני חושב שאם זה פתאטי, רובנו פאתטים. או פשוט חיים על אוטומט. זו דעתי לפחות.
|
|
|
קוראת הכל
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, דבש :)
נקודת מבט מעניינת. את כנראה צודקת. בטח שלא כולם יכולים. גם אני לא, אבל תודה על המחמאות :) יחד עם זאת, אני תמיד נמלאת הערצה ויראת כבוד לסופרים ששפתם עשירה במיוחד או שהדמיון שלהם לוקח אותם למקומות בלתי צפויים... בספר הזה, הכל משום מה נראה פשוט יותר. מכאן האשליה.
|
|
|
דבש
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
"הפשטות של הספר הזה נותנת הרגשה שכולנו היינו יכולים לכתוב ספרים.הפשטות
דוקא היכולת לכתוב רומן מרתק ומשכנע על דמות אפרורית, ללא טוויסטים בעלילה וללא רגעי מתח עוצרי נשימה, מעידה על כשרון כתיבה יוצא דופן, ולא "כל אחד " יכול ! האמירה הזאת שלך נובעת מכך, שאת מרגישה שאת היית מסוגלת לכתוב משהו דומה, ואני בהחלט מסכימה עם זה רק מלקרוא את הביקורת שלך לספר ( ולספרים אחרים).
הספר באמת תופס את הקורא, דוקא הגלל הסתמיות של הגבור, ויכולת ההזדהות שלך איתו במצבים שונים. מה לעשות, החיים באמת סתמיים, וחסרי כל תכלית . סתם "השרדות של הגנים". |
|
|
קוראת הכל
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
תודה, בן :-) תודה, חובב ספרות...
מעניין, עד כה לא חשבתי על הסיפור ככזה על אדם שהלך אחרי חלומו והגשים אותו, כי הספר לא מתמקד בחלומותיו. אמנם כבחור צעיר הוא באומץ עשה תפנית מהכיוון אליו ייעדו אותו הוריו, אבל מאז הוא פשוט "התגלגל" באופן טבעי עד שנתקל במחסום... הסיפור נדמה לי כ'פשוט' בגלל שהוא רק מתאר השתשלות עניינים... לא ידעתי שגם אהרון שבתאי הרגיש כמוני :)
|
|
|
חובב ספרות
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
אכן סיפור פשוט...
אך לא סתם סיפור פשוט, אלא סיפור על אדם שהלך אחר חלומו והגשים אותו ואולי פה טמונה גדולתו. ואפרופו כתיבת ספרים, אהרון שבתאי (אח של...) הצטער שלא כתב אותו בעצמו.
|
|
|
Mr. Vertigo
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
בקיצור...
אוהבים אותך פה :)
|
|
|
קוראת הכל
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
תודה לכולם, ריגשתם אותי בתגובות שלכם
חוגי - 'שקופי היומיום', אהבתי את הביטוי. מדויק להפליא. תודה לך על המלים היפות.
עולם נפלא - אני באמת חושבת שהדעות החלוקות על הספר הזה מעידות שאולי יותר מבדרך כלל, מידת ההתרשמות ממנו תלויה במי שאתה. רוב האפקט שלו נובע מממידת ההזדהות של הקורא. שין שין ואוהבת לקרוא - תודה לשתיכן. באמת 'סימניה' זה סוג של במה גם לאנשים ה'שקופים'... אולי בגלל זה אני תמיד חוזרת :) אפרתי - תודה לך על המלים המרגשות.... אגב, אני באמת לא קוראת הכל. להיפך. הפכתי להיות מאוד סלקטיבית עם השנים. מה שכן, אני לא נרתעת מאף ז'אנר... חמדת, אני מבינה את תחושתך. לא מפתיע אותי בכלל שיש אנשים שקראו את הספר ולא הבינו על מה המהומה. ספרים זה תמיד עניין של חיבור אישי, ובספר הזה אפילו עוד יותר. תודה לכולכם וגם למשבחים :) |
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
הביקורת לכשעצמה יפה ,אבל
לא התלהבתי ולא התרגשתי מהספר .ספור פשוט בלי שאר רוח וריגוש .לא שפה ,לא עלילה ,לא דמויות .נאדה .
|
|
|
אפרתי
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
קוראת הכל, יכול להיות שלא תזכי לחמש עשרה שניות התהילה שלך,
אבל פה כבר זכית להרבה יותר מזה. העמקות, הרגישות, המגע המרפרף על הבינוניות הכואבת, התחושה שאם לא נותיר שריטה בעולם זכרוננו ידעך, כן כל זה אופייני לגיל חמישים ומעלה. בעולם המנוהל על פי שיקולי רייטינג ותוכניות ריאליטי נבובות, שטחיות, מטופשות, שבהם מתחרים על בועת הלא-כלום, בעולם כזה את פרח נדיר, מן רקפת שקטה וביישנית. ואת בוודאי לא קוראת הכל אם יש לך כושר ניתוח שכזה.
|
|
|
אוהבת לקרוא
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
כאן ללא ספק (לפחות עליי) את משאירה חותם... לפחות זה :-))
בזכותך אני רוצה לקרוא את הספר...
|
|
|
שין שין
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת מעולה ונוגעת.
כנראה שיש משהו בספר שמעורר השראה לביקורת כאלה טובות. "קוראת כל" יקרה, כאן את בולטת ומוערכת.:)
|
|
|
עולם
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
יופי של ביקורת.
אני כבר סקרן לקרוא את "סטונר" (הוא מחכה על המדף), שכן נראה כי דיעות הקוראים לגביו חלוקות מאד. ובכל זאת, איכשהו, הוא בראש טבלת רבי-המכר שבועות ארוכים.
|
|
|
חוגי
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
יכול להיות שהביקורת עולה על הספר?
כתיבה מצוינת, 'קוראת הכל'. לא קראתי את הספר (ולא יודע אם אקרא), אבל הביקורת כאן כל כך יפה ואנושית ומרגשת. בחמש מאות מילה הצלחת להגיד כל כך הרבה... בני האדם נתפסים למשהו או כי מדובר במשהו מרשים וגדול מהחיים (ובדר"כ גם בלתי מושג כמעט לעולם), או כי מדובר במשהו אומנם קטן וצנוע, אך כזה שמטיב לבטא את המקום בו הם נמצאים וממנו הם פועלים. אין ספק שפה מדובר באפשרות השנייה שהיא אכן פשוטה יותר, אך גם אמיתית ונוקבת יותר. לחיי "שקופי היומיום", כלומר כמעט כולנו...
|
30 הקוראים שאהבו את הביקורת
