“לא יודעת מה עובר עלי. אני בתקופה שבה ספר אחר ספר שאני קוראת מעייף אותי. הנה ספר נוסף שהתחשק לי להפסיק לקרוא כבר אחרי 50 עמודים ובכל זאת המשכתי עד הסוף כי אנשים שאני מעריכה מאוד את דעתם אהבו אותו והרגשתי שאני חייבת לתת לו צ'אנס אמיתי. אבל לצערי לא התחברתי. למה? אני מנסה לענות לעצמי על השאלה הזו בזמן שאני כותבת את הביקורת. הסיפור הוא על קהילה חרדית סגורה בירושלים שמורכבת מכל מיני תמהונים למיניה”

“ספרה השני של שפרה קורנפלד שוב מוכיח שלפנינו סופרת אמיתית. אחת שיודעת לנגן על מילים וליצור מנגינה ייחודית. הספר מסופר מנקודת מבט של מספר דמויות שהיו בעבר משפחה חרדית אחת. לאחר התפרקות המשפחה כל אחד מתומדד עם קשיים אחרים ומעל הכל מרחף חוסר היכולת ההורית של האמא להגן ולטפל בילדיה. השנים מתקדמות בספר אבל זה נשאר מוטיב חוזר. סיפור לא פשוט על קשיים אמיתיים של ילדים (בולמיה, אובדנות, עוני) שנאלצו מה”

“המשפחה של יונה, גיבורת הסיפור, מתפרקת. ההורים מתגרשים והילדים מתחלקים ביניהם, ומי שלוקחת אחריות היא יונה, הבכורה. למעשה, יונה ופרי הם תאומים, אבל הסיפור מסופר מעיניה, וגם אמא שלה מתייחסת אליה כאל המבוגר האחראי. זה סיפור על משפחה מטורללת עם אמא לא ממש מתפרדת, שהזכיר לי קצת את "טירת הזכוכית" רק שזה קורה בירושלים וקנדה, וככל שמתקדמים בקריאה מתחזקת ההרגשה שזה מבוסס על סיפורה האישי של המחברת, שפרה ק”

“מי שיגיד ששפרה קורנפלד היא עוד ידוענית שהחליטה לנצל את פרסומה ולנסות את עצמה בנעליים של סופרת - יחטא חטא בל יסלח. מדוע? כי ההפך הגמור הוא הנכון- מדובר בסופרת מחוננת ומבריקה, שבמקרה התפרסמה לראשונה ממשהו שאינו ספרות. בתערובת אותנטית של עברית "מלעילית" של אשכנזים ואנגלית, בבקיאות בפרטים שרק דתל"שית חרדית לשעבר הייתה יכולה לספק, בתיבול של הומור ציני ושובב, שפרה מביאה את סיפורה של קהילה רקובה מהיס”

“לא יודעת מה עובר עלי. אני בתקופה שבה ספר אחר ספר שאני קוראת מעייף אותי. הנה ספר נוסף שהתחשק לי להפסיק לקרוא כבר אחרי 50 עמודים ובכל זאת המשכתי עד הסוף כי אנשים שאני מעריכה מאוד את דעתם אהבו אותו והרגשתי שאני חייבת לתת לו צ'אנס אמיתי. אבל לצערי לא התחברתי. למה? אני מנסה לענות לעצמי על השאלה הזו בזמן שאני כותבת את הביקורת. הסיפור הוא על קהילה חרדית סגורה בירושלים שמורכבת מכל מיני תמהונים למיניה”

“ספרה השני של שפרה קורנפלד שוב מוכיח שלפנינו סופרת אמיתית. אחת שיודעת לנגן על מילים וליצור מנגינה ייחודית. הספר מסופר מנקודת מבט של מספר דמויות שהיו בעבר משפחה חרדית אחת. לאחר התפרקות המשפחה כל אחד מתומדד עם קשיים אחרים ומעל הכל מרחף חוסר היכולת ההורית של האמא להגן ולטפל בילדיה. השנים מתקדמות בספר אבל זה נשאר מוטיב חוזר. סיפור לא פשוט על קשיים אמיתיים של ילדים (בולמיה, אובדנות, עוני) שנאלצו מה”

“המשפחה של יונה, גיבורת הסיפור, מתפרקת. ההורים מתגרשים והילדים מתחלקים ביניהם, ומי שלוקחת אחריות היא יונה, הבכורה. למעשה, יונה ופרי הם תאומים, אבל הסיפור מסופר מעיניה, וגם אמא שלה מתייחסת אליה כאל המבוגר האחראי. זה סיפור על משפחה מטורללת עם אמא לא ממש מתפרדת, שהזכיר לי קצת את "טירת הזכוכית" רק שזה קורה בירושלים וקנדה, וככל שמתקדמים בקריאה מתחזקת ההרגשה שזה מבוסס על סיפורה האישי של המחברת, שפרה ק”

“מי שיגיד ששפרה קורנפלד היא עוד ידוענית שהחליטה לנצל את פרסומה ולנסות את עצמה בנעליים של סופרת - יחטא חטא בל יסלח. מדוע? כי ההפך הגמור הוא הנכון- מדובר בסופרת מחוננת ומבריקה, שבמקרה התפרסמה לראשונה ממשהו שאינו ספרות. בתערובת אותנטית של עברית "מלעילית" של אשכנזים ואנגלית, בבקיאות בפרטים שרק דתל"שית חרדית לשעבר הייתה יכולה לספק, בתיבול של הומור ציני ושובב, שפרה מביאה את סיפורה של קהילה רקובה מהיס”