ביקורת ספרותית על סטונר מאת ג'ון ויליאמס
ספר מעולה

---

הספר מציג באופן מייסר את חייו של "ויליאם סטונר" ובכללן אהבות שנכזבו שאיפות שלא התממשו ובכללי מחזור חיים שלם של ימים שחוזרים על עצמם ברוטינה מייגעת שלא לומר מדכאת כל עמוד מביא את הקורא אל תוך הריק האפרורי ולשגרה העצובה ומלאת האכזבות ומזכיר לנו עד כמה החיים יכולים להיות פשוט סיפור נוסף בעולם-סיפור שלא ממש משאיר חותם...
ציטוט שמופיע כבר בעמוד הראשון מתמצת את התמה של הספר באופן חד ביותר (לא מדובר בספויילר למרות שזה נראה ככה- כמו שכתבתי זה מופיע בעמוד הראשון...) "סטודנט שייתקל במקרה בשמו אולי יתהה בעצלתיים מי היה ויליאם סטונר אך לעתים נדירות ינסה לספק את סקרנותו מעבר לאותה שאלת אגב..... למבוגרים שבהם שמו הוא תזכורת לאחרית המצפה להם ולצעירים הוא צליל בלבד...." אני רק יכול לומר שזה לא רק נשמע מדכא זה באמת מדכא.. או נוגע ללב.. איך שתעדיפו לקרוא לזה..
זו כתיבה רגישה ביותר של ויליאמס על דרמה שטמונה דווקא בחוסר הדרמה שבסיפור -חיי השגרה של מרצה פשוט הספר מלא בחמלה שפשוט זועקת מבין השורות
באופן אישי גרם לי הספר להרהורים על חיי האדם הממוצע ללא פילטרים-משעממים, עצובים, מלאי אובדן ועם שבריר קטן של משמעות
בקיצור מדובר בהמלצה חלוקה, כוונתי-לקורא הרגיל הצמא לדרמה או לדיאלוגים "עשירים" אני מנבא כבר עכשיו שהוא יגמור את הספר ויחשוב שמדובר בטקסט מנומנם שלא לומר נטול עניין ומשעמם להחריד אבל וכמו שנהוג לומר ה"אבל" הוא חשוב מי שמסוגל להעריך אומנות (מחילה מראש לנפגעים) ימצא את עצמו מוקסם מהעומק והפרטים הקטנים ומהפשטות שמסתירה מורכבות בלתי רגילה ויליאמס מצליח להפוך את חיי סטונר (כן. ההוא עם העלילה נטולת הדרמה וכו') למעין מסע פנימי של ערגה, כישלון, אהבה ותסכול (הרבה תסכול.. הרבה מאוד תסכול...) מי שמוכן להשקיע קצת מאמץ יגלה יצירה מבריקה ומרגשת (לא מדובר בספר עב כרס שלא לומר ספרון קצר- 288 עמודים לא כולל אחרית דבר- בהוצאת ידיעות) ומי שלא הפסד שלו...

» ביקורות נוספות של הקורא העצל
» ביקורות נוספות על סטונר