ביקורת ספרותית על סטונר מאת ג'ון ויליאמס

---

רציתי לאהוב אותו, באמת שרציתי.
זאת כמו חותמת איכות כזאת: גם אני קראתי את הספר המשמים הזה והצלחתי לחדור ולראות פנימה אל תוך העומקים הנשגבים שלו ולהתפעם מיופיו הסמוי מן העין!
צר לי, לא עבד.

והבעיה שלי איתו לא היתה השיעמום, דווקא.
נכון שלא קורה בו הרבה, אבל קורה.
הוא מתאר חיים של אדם, תקופה היסטורית מעניינת, תככים ומתחים באקדמיה.
יש בו מספיק כדי להחזיק ספר, הבעיה היא שהוא, סליחה אבל אין לי מילה יפה וגבוהת מצח לזה, פשוט מעצבן.

לא אהבתי את הדמות של הגיבור הפאסיבי, זה שהכל קורה לו וכמעט אף פעם לא לוקח יוזמה או אחריות, שכמעט ולא מנסה לשנות את המצב, חוץ ממתי שכבר היה עדיף לא לעשות כלום.
כולנו כאלה לפעמים? כולנו נותנים לפעמים לחיים לסחוף אותנו, כולנו משלים את עצמנו שיש לנו יותר שליטה על נסיבות חיינו ממה שיש לנו באמת? אולי.
אבל התחושה שלי היתה שסטונר קצת קיצוני בעניין, ובלי סיבות טובות באמת.
הוא נותן לאשתו לנתק את הקשר בינו לבין הבת שלו, משלים עם ההידרדרות של החיים של הבת שלו בבגרותה, משלים עם זה שהמאהבת שלו תעזוב את האוניברסיטה כדי שהוא יוכל המשיך את חייו האפורים והמשמימים ללא שינוי, בלי שום ניסיון להחזיר מלחמה ולהתעקש על הדברים החשובים באמת.
הוא מוצג כאדם שחי על פי העקרונות שלו, אבל מהם העקרונות האלו? לא להרשות שהאוניברסיטה תזדהם בבינוניות אינטלקטואלית? זהו?
אין לו שום עניין בשאלות של חברה ופוליטיקה, מאורעות כמו שתי מלחמות העולם עוברים לידו בלי להשאיר רושם, החיים של הבת שלו הולכים ונהרסים, אם הספר בא להדגים את המונח "מגדל השן" - הוא עשה עבודה טובה, אבל אני בספק אם זאת היה המטרה שלו.

עוד עניין מעצבן הוא הצורה בה מוצגת אשתו של סטונר.
היא הנבל הראשי של הסיפור, אבל היא דמות שטוחה לחלוטין, אין לנו שום הסבר למניעים שלה, להתנהגות שלה, לבחירות שלה.
היא פשוט דמות מוזרה, דמות מהסוג שגורמת לי להרגיש שהיא, ובכן, נכתבה על ידי גבר. גבר ממורמר, אפילו.
דמות מהסוג שהיה מעניין לשמוע את הצד שלה בסיפור, אולי היינו מקבלים זוית שונה לגמרי, מבינים אחרת את כל הסיפור.
אבל אין שום דבר כזה בספר, היא פשוט אישה-מכשפה שכזאת, שכל עניינה בחיים הוא לאמלל את בעלה ואת בתה מסיבות לא ברורות.

אז צלחתי אותו בסופו של דבר, אחרי כמה שבועות.
בחלק מהזמן הכרחתי את עצמי להמשיך, בתקווה שמשהו יקרה פתאום: שאראה את האור, שאבין על מה המהומה.
כמו שאתם מבינים, זה לא קרה.

» ביקורות נוספות של רויטל ק.
» ביקורות נוספות על סטונר