ביקורת ספרותית על מועדון קרב מאת צ'אק פלאניוק
ספר מעולה

---

ספר מבריק ומקורי.
לדעתי הסרט עושה לו עוול. לא שהסרט גרוע, בכלל לא, אלא שאני מסופק מאוד שהסרט מסוגל להעביר את כל העומק שקיים ביצירה הזאת, לפחות מבחינתי הוא נכשל בכך, ולא מצליח לעביר את כל המסר של הספר.

-זהירות ספוילרים-

יותר משזה סיפור על טירוף ופיצול אישיות, זה סיפור על חברה שמביאה את האדם להיות מנותק ממה שהוא באמת ולהיות הארנק שלו, העבודה שלו, הדירה שלו... לפי פרשנות הפשט נראה שהגיבור הוא בתהליך הידרדרות, שמתחיל בנדודי שינה, עובר דרך שרפת ביתו ונגמר בהנהגת תנועה טרוריסטית ואשפוז במוסד לחולי נפש. אך פרשנות הדרש מביאה אותנו למסקנות לגמרי אחרות: המספר בתחילת הסיפור הוא אדם אפור שעובד במשרה עלובה של חברת ענק ששמה ללעג ערכי יסוד (כמו שמירה על חיי אדם) שהערך היחיד שקיים מבחינתה, כמו גם מבחינת הגיבור, הוא הכסף. החיים שלו מסתכמים בתחזוק מעמדו הבורגני ובתכולת הדירה שלו. אין לו אף שאיפות ואף דמות לחיקוי, הוא גדל ללא דמות אב ובאופן אירוני כשמתקשר לאביו ושואל אותו מה לעשות בחייו הוא מקבל ממנו מטרות שבלוניות המונעות ממוסכמות חברתיות כמו לימודים, עבודה וחתונה.
לעומת זאת, טיילר דרדן הוא כל מה שנאצל בגבר. הוא בז למוסכמות חברתיות ולתרבות הצריכה. הוא מנהיג מטבעו, לוחם אמיץ בעולם שבו הגבריות נתונה במשבר קשה, שיוצא להילחם בשביל מה שהוא מאמין בו.
אך יותר מזה, טיילר הוא הזהות האמיתית של המספר (אפילו שלפי הפשט נראה שזה ההיפך). זו הסיבה ששמו ה"אמיתי" של המספר לא מוזכר ולו פעם אחת. כי זהו שמו רק בתעודת הזהות שלו - זו הזהות שלו רק על הנייר, ולא האני האמיתי שלו. זה בעצם מה שהחברה עושה, היא הופכת אותנו לאנשים "על הנייר" ולא לאנשים אמיתיים.
זה רק קמצוץ מהדיאלוג הפנימי שהספר הזה העלה בי, מקווה שלא נסחפתי יתר על המידה :)

» ביקורות נוספות של צבי
» ביקורות נוספות על מועדון קרב