ביקורת ספרותית על מועדון קרב מאת צ'אק פלאניוק
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 21 בנובמבר, 2020
ע"י פוקוס


גועל, גועל, גועל. אף פעם לא הייתה תקופה כזאת בהיסטוריה שבה כל כך הרבה גברים גודלו על ידי נשים, מאה כזאת שבני האדם טובעים במידע ועדיין מחפשים אבל לא מוצאים מסיבות כאלו ואחרות, שנות עושר עטופות אומללות שבמהלכן נקנה כל כך הרבה זבל חסר תועלת בכל הגדלים והצורות בידיעה הברורה שעוד קניות לא יעניקו אושר שלא קיים אפילו. אז יש את העלילה ובמסגרתה המספר מספר את מהלך האירועים ויש כמובן את טיילר דרדן: טיילר מייצג את כל מה שהמספר לא והוא התגלמות הכוח והחופש, הוא והמספר נפגשו באייר הרבור אינטרנשיונל, המספר הולך לקבוצות תמיכה שונות ששמה בוכים על עד כמה החיים האלו לא טובים וקשים שהחיים הללו לקחו מהם את הכל, בכל ערב כי רק ככה המספר יכול לישון: הוא סובל מנדודי שינה ורק אחרי בכי הוא נרדם. מה הלאה? לאחר הפגישה שניהם מתנתקים מהחומרנות והולכים לגור במקום מגורים רעוע והם מקימים מועדון קרב שבו אפשר להוציא את התסכול והחייתיות האנושית באופן יעיל יותר מקבוצות תמיכה רבות להיות גברים כי הגבר האמיתי נוקשה ואלים כל כולו. העניין צובר תאוצה ומועדוני קרב רבים מתחילים להיפתח אנשים רוצים להשמיד את התרבות המערבית שכבלה אותם בכבלי ברזל וטיילר נושא את שרביט המהפכה. הגברים הללו הופכים להיות גברים במלוא מובן המילה לקשים מפלדה, אציליים יותר מפלדה, וישנו פרוייקט שישטוף את כל האכזבה הגדולה הלאה, הציביליזציה, ושמו 'גוג ומגוג'.

אני יודע שהיום יש הרבה סירחון כאן במערב ואנשים מבולבלים מכל תרבות הצריכה והאפשרויות הבלתי מוגבלות, אבל לא בשביל זה קראתי את הספר הזה:
חיפשתי ומצאתי ספר שכתוב בסגנון ייחודי, ספר רווי בקרבות ואקשן, בעל תובנות פסיכולוגיות מרתקות והספר הזה ענה לי בחיוב והעניק לי את כל הדרישות שלי.
אולי יום אחד כל המבנה החברתי יקרוס ויהפוך להיות עיי חורבה ואולי כולנו נעמוד ככה אלו מול אלו בין יסודות קורסים ונתחיל קרב אחד גדול שבו רק החזקים ישרדו. אולי עד אז כדאי להתחיל לחדד קצת את האגרופים ולירוק יריקה אחת גדולה על כל הדברים הכובלים והמיותרים שמעלים אבק במוח ובחדרי המגורים...אולי התקווה עצמה היא להיות חזק? להיות בעצמנו לוחמים עם מועדון קרב משלנו? עד כמה אתה באמת יכול לדעת על עצמך אם מעולם לא היית בקרב?
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בת-יה (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
רגע... אולי לא הבנתי, אבל הספר או אתה מאשימים את האמהות על שהן גידלו את הבנים שלהם?
ואם כך, היכן בדיוק היו האבות?
Rasta (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
הספר כמובן שעומד במבחן הזמן, הוא מאוד רלוונטי.
אודי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
בלגרוד, ניסחת היטב. אוסיף שכמו הספר גם הסרט לא עומד במבחן הזמן, והוא לא יותר מגימיק שמיצה את עצמו.
מורי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
בדיוק קניתי אותו. אני חושב שבמקום שגברים ישתכללו ויורידו ממפלס האלימות בעולם, הם סתם נחלשו. רואים את זה בקניה המוגברת של ספרי שיפור עצמי ע''י גברים בלבד.
בלגרוד (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
מתלהב אה? מי שאוהב את הספר הזה הוא ילד כאפות שחולם על להיות הגבר החייתי ושקמיסטים חנטרישיים שמתים להיות לוחמים קשוחים וסתם לוזרים שחושבים שאם העולם ילך לעזאזל המצב שלהם יהיה יותר טוב או לפחות לא יותר גרוע מהחיים המאפניים שלהם עכשיו. אצילים מפלדה חחחחחחח
Rasta (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
הקרבות הם חלק מאידיאל האנרכיזם של טיילר, הוא מאמין בכאב, בהרס עצמי, הוא מאמין שצריך להגיע אל הקצה וצריך לקבל את המוות כחלק בלתי נפרד מהחיים וכמשהו שיכל להרתחש בכל רגע, לא לפחד ממנו, רק אז אפשר להשתחרר מהכבלים המודרנים. וכן, גם אידיאל הגבריות הוא חלק מהעניין.
פרפר צהוב (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
"אף פעם לא הייתה תקופה כזאת בהיסטוריה שבה כל כך הרבה גברים גודלו על ידי נשים" זה משפט שלקוח מהספר?
המשפט הזה לא כל כך מובן. במשך ההסטוריה בדרך כלל הנשים גידלו את הילדים באופן כמעט בלעדי, ורק בזמן האחרון יש שינוי לכיוון שותפות ואף גידול הילדים על ידי הגברים.
לגבי הרעיון של קרבות, האם המתאגרפים הם אידיאל הגבריות?! האם הקרב הוא אמצעי להגדרה עצמית?
Rasta (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
יפה כתבת, ספר מעולה
חוויה מטלטלת.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ