1. בימים ההם ... בזמן הזה

משהו דועך בין שתיים לארבע
בין הבלאגן באיראן לויכוחים עם הבוס
בין החיוך שלא חייכת לי היום
לזה שלא הצלחתי להבין את פירושו.

משהו צומח בין ניצן שנשתל לפרח שפרח
בין מדרכת אספלט לחול ים
בין גל שחולף לגל שאחריו
כמו להחזיק בך חזק
וברגע חזק אחד
לשחרר

משהו קורה
כששקט פה פתאום
מספיק בשביל
לשמוע אותי ככה
זורקת ברירות מחדל
ובוחרת מטרה
חותכת את הכנפיים
ומתחילה ללכת על שתי הרגליים.

משהו מתגשם מקצה חלום של פעם
ותקווה אמיתית של עכשיו
מדמות בצל שמש
ושמש בצל שרב.

ואין עננים
אז אפשר לראות
הכל נקי ככה
כמו שזה צריך להיות.
כמו שתיארנו בימים ההם
כמו שזה קורה בזמן הזה.

נכתב לפני 13 שנים ו-6 חודשים

2. אתה הכל ..

אתה מחייך כמו שרק אתה יודע,
אומר את המילים הנכונות
שגורמות לי לומר לך משפטים ששומעים רק בסרטים.

רק אתה מצליח בעצב הזה לגעת,
ורק אתה מצליח אותו
לגרש.

אתה כל כך שונה,
כל כך אחר ..

השבירות הזאת שבך
הרוך הזה שלך,
הלחש הזה
השתיקה הרועמת
כאילו ונועדת רק למעני..

כמו צל אתה מלווה אותי
שומר צעדיי,
מאיר את החושך
ששורה עליי

אתה אחד ויחיד,
פיסה קטנה של מציאות
בטירוף שלי ..

אתה
האושר
הפרטי ... שלי ♥

נכתב לפני 13 שנים ו-9 חודשים

3. שקר נעים

זה כמו שחול מכסה את העיניים
ושורף
וקצת קשה לראות
את האמת,
כמו שהיא.
אתה מספר לי סיפורים
ואני לא יודעת להבחין
אם זה אמת או
שקר

או
שקר נעים.

שקר נעים כמו מגע של חול בגוף,
כמו בימי קיץ חמים, רחוקים
שכבר נזרקים על החוף
ונותנים לשמש לעשות בנו
כל שתרצה
תאהבי
תחממי
תשרפי
תשאירי צלקות.

שהשנים יהיו כהות,
שפרטים ישמטו
שאזכור,
שישאר משהו
מימים שקצת נתתי לעצמי
להיות חופשיה.

וקצת גשום כאן עכשיו,
שכבר קשה לשמוע את הלב פועם
בקצב רגיל,
הוא מתאים את עצמו לקצב פעימות הטיפות
על גג ביתי.
וכשאני מסובבת סוף סוף את ראשי להביט
כבר אין שום דבר.
רק צליל באוזן שחוזר וחוזר על עצמו,
כהרגל,
יודע את עבודתו היטב
ומרחוק
רק הד קולך,
כמו ברחוב שלם, ענק
וריק.

אני מדמיינת אותך לפעמים כל כך קרוב,
שאני אפילו מפחדת מעצמי.

אז עוצמת עיניים ומכריחה את עצמי לחשוב על משהו אחר
כל דבר
רק לא עליך.

ופעם אמא ליטפה לי את הראש ואמרה לי שאני הכי טובה,
זה הרגיש לי כמו שקר נעים
היום-
אני מאמינה לה.

נכתב לפני 13 שנים ו-10 חודשים

4. נוצות

גם היום התעטפתי
ובכן, לא התפלאתי,
גם היום כתמיד,
הם לא שמו לב.
הם לא הרימו את ראשם להסתכל
באמת להבחין
במשהו.

גם היום התרחקתי,
בניתי עוד חומה,
פיתחתי עוד טקטיקה מתוחכמת
איך להסתיר את האמת שבעיניים,
איך לסגור את החלון שמוביל לבפנים,
למקומות שלהכנס אליהם אנשים מפחדים
ובתוך תוכי קיויתי,
שאמצא דרך מילוט.

גם היום הסתתרתי,
מאחורי מייק אפ כבד,
ותכשיטים צבעוניים
מאחורי מילים מתחנחנות
ומשפטים חדים
מאחורי ציניות מתיימרת
מאחורי,
נוצות.

גם היום התפללתי,
לעוד הרבה לילות כמו זה,
של חשבון נפש

גם היום אהבתי את עצמי,
לא מהיותי מושלמת
מהיותי שלמה

לא בזכותך
ולא בגללך

ובכלל, לא בגלל אף אחד.

היום אני בוחרת
להיות חשופה,
למרוט את הנוצות
היום אני בוחרת,
בי.

נכתב לפני 13 שנים ו-11 חודשים

5. גם לי תהיה אהבה

זה לא שמתהפכת לי הבטן מגעגועים,
אני גם לא חושבת עליך ללא הפסקה,
אבל אני נשבעת שברגע שאני מדמיינת אותנו,
מתחת לשמיכת נצות ענקית, מחובקים,
אז מתפשט לו חיוך.

אני מנקה את האדים שהצטברו מהגשם,
ועדיין לא רואה תמונה ברורה,
כיאילו הכל לוטה בערפל גם בחוץ,
ופעם מישהו אמר לי שמה שבחוץ
הוא תמונה ישירה למה שבפנים.

איך כל הימים דומים.
איך כל הימים שונים.
איך בכולם אני מחפשת תשובות
ואיך בכולם נאספות עוד שאלות
למאגר ללא תחתית.

אני עדיין מאמינה בהוא שם למעלה,
שהוא לא מזניח אותי בין כל הילדים שלו,
ויש שיקראו לזה גורל
אבל גם לי עוד תהיה אהבה שתפיל אותי מהרגליים.

אני אפסיק לפול בגלל אנשים חסרי רגש, חסרי פנים
אני אפסיק לפחד משדים.

וזה יקרה עוד מעט,
לא עובדה,
רק תקווה,
סתם כי כבר נגמרה לי הסבלנות לחכות

נכתב לפני 13 שנים ו-11 חודשים

6. מעריצה ..

"החיים האלה קצרים מדי כדי שנבזבז אותם בדמעות"
אמרת לי,
אני הסתכלת עליך, מלטה.
מעריצה קטנה- גדולה
שבסך הכל חיכתה לגבר שיגרום לדמעות האלה להפסיק.

אני שונאת את הלילה, בעיקר משום שהוא גורם לי להתמודד,
שתיקה אינה אומרת לוותר,
ויש לה את העוצמה הגדולה ביותר,
היא שוברת חומות, היא בונה עולמות חדשים,
או מצילה כאלה
שעוד שניה ואבדו.

זה היה מטריף עליי את דעתי, איך אתה עם כל הכאב הזה,
מסתכל לחיים בעיניים, ושולט בהם כאילו כלום,
כמו משחק מחשב,
כמו כספת שפרצת, שלא לקח לך יותר מדקת מחשבה לפצח את הקוד שלה,
אתה גילית את סוד הקסם,
בחיוך.

אני יכולה לחכות לדברים שיקרו, ואני יכולה ליצור הזדמנויות,
וזה לא הכל תוכנית לפי בקשתך,
אך כשאני מביטה באדון מזל ובגברת ציפייה,
אני בזה לשניים האלה, כי כמעט והשתלטו על החיים שלי,
מעט יותר מדי.

בוא ונתפלסף על החיים מצד ימין ומצד שמאל,
אבל לא כשאנחנו רחוקים כל כך,
אפשר על כוס יין.
אם ארצה אצוד אותך בכשרון שלי בעשר שניות,
אבל העדפתי לבחור בפשטות,
כי נשאר בי שריד שעוד מאמין בכנות.

"החיים האלה קצרים מדי כדי שנבזבז אותם בדמעות"
אמרת לי,
אני הסתכלת עליך, מלטה.
מעריצה קטנה- גדולה
שבסך הכל חיכתה,
לך.

נכתב לפני 13 שנים ו-11 חודשים

7. אף אחד

האויר הקר עוטף אותי, את כולי,
הריח הזה אחרי הגשם
שאני יכולה להסניף במשך שעות,
ממכר בכל פעם מחדש,
ממלא אותי
ברוגע,
וגעגוע מנקר,
עמוק בבטן,
למעלה בחזה.
ממלא את החסר בהרבה רוח.
בזמן שאני לא יכולה להבחין
אם אני מלאה, או ריקה מכל רגש.

מדלגת מעל שלוליות,
למרות שלפעמים בא לי
קצת להרטב.
קצת להרוס את הבבואה של עצמי,
לטבוע בתוך עצמי,
לגלות מה מסתתר,
מאחורי העיניים הירוקות,
שתרות אחרי משהו לא ידוע,
תמידית.

איך אני אוהבת הרבה בגדים של חורף,
להתעטף,
שאף אחד לא יבחין.
אולי יום אחד אני אלך ברחוב ואף אחד לא ידע מי אני,
אתה חושב שאף אחד ירצה להכיר אותי?

אני רוצה שאף אחד יהיה מישהו,
מישהו ספציפי,
אתה.
למרות שהבטחתי לא לחשוב על זה יותר,
למחשבות רצון משל עצמן.
מוזר.

גשם עכשיו וזה תמיד רגע מלא מוזה,
ומחשבות
ותהיות
המון סימני שאלה
מרחפים מסביבי כמו בועות סבון,
עוד שניה אני נוגעת
וכבר
זה מתפוצצץ לי, בפנים.

גשם עכשיו רק שלא יפסק,
שאף אחד לא יוכל להבחין,
הדמעות מלאות אשמה.
מלאות בושה.

נכתב לפני 13 שנים ו-11 חודשים

8. אהבה ואחיזת עיניים

היא זוהרת כמו כוכב בשמיים אפלים
אני לא זוכר מתיי הבחנתי בה, אבל כשזה קרה לא יכולתי להתעלם יותר
הרגשתי שאני חייב לנגוע בכוכב,
מיד "השמיים הם הגבול" הפך להיות המוטו שלי..
ויש לה את העיניים, הכי מדהימות בעולם,
הן יכלו לכשף אותך מבלי משים..
הן נדמות כמנהרה ארוכה ועמוקה לאינסוף
אך כמה שתחפש לא תמצא תחתית,או משמעות
וכשאתה מסתכל בה אתה פוטר עצמך מלמצוא משמעות
כל מה שנסתר בה מושך אליה.
זה היה לא מוסבר, כמו פרפרים שנמשכים למנורה..
ואני, אני רציתי להוכיח שאצליח לשחק בה, בקוסמת
שאצליח להוכיח שהכל רק טריקים על במה,
שהכל אחיזת עיניים.

הוא מאיר את חיי כמו שמש ענקית,
אני זוכרת את היום שהכרנו, איך הוא חייך אליי
וכשזה קרה לא יכולתי להתעלם יותר
הרגשתי שאני מאבדת שליטה
מיד "לעולם בעקבות השמש" הפך להיות השיר המזומזם החדש
ויש לו מן כריזמה מטורפת כזאת, הוא מושך אותי למקומות שאני לא
בטוחה שהכתובת אליהם ידועה
וכלל שאני מחפשת אני מוצאת תכלית ומשמעות
אני מסתכלת בו ומבינה את המשמעות של המילה משמעות
הוא נתן משמעות חדשה לחיי
זה היה כ"כ מוסבר, אהבה היא סתם מילה עד שמישהו בא ונותן לה משמעות
ואני, אני רציתי להוכיח שאני יכולה לעשות אותו שלי לנצח
שאצליח להוכיח שגברים יכולים להיות נאמנים לאחת
שהכל תלוי בי.

נגעתי בכוכב,הבנתי הכוכב הוא התקוה שלה
הגעתי לגבול, נראה לי אפילו שחציתי אותו
ולעיניים המדהימות שלה כבר התרגלתי
הכישוף שלה כבר לא תופס עליי,
כשניסיתי למצוא תחתית או משמעות הבנתי שאין
אז פטרתי את עצמי מלמצוא אותה, והשתמשתי במה שמצאתי,
ומה שמצאתי לא היה נסתר כ"כ,ברב הזמן
הצלחתי לשחק בך בקוסמת, או שמא המוקסמת
לימדתי אותה כמה טריקים על במה, שאולי קצת לא הייתה מוכרת לה
ואז כשנמאס פשוט זרקתי,או אוליי שלחתי אותה
למסע הופעות.

הוא נעלם מחיי,כמו השמש
והשאיר חושך ענקי אחריו
השליטה שאיבדתי התעצמה פי מיליון כשהלך,
נתתי לו את כל כולי, אבדתי במיליון מקומות
ואיני יכולה לאסוף את עצמי ממקומות שאין להם כתובת.
הוא נתן לחיי משמעות ולקח את המשמעות איתו
שבר את ליבי לאלפי רסיסים קטנים שעוד פוצעים אותי מדיי יום
והראש עוד זועם והרגש פועם במורד חדרי ליבי המדמם
לפעמים עוד היה נדמה לי שזה אמיתי, זה היה חייב להיות
הרי לא יכול להיות שרק אני הרגשתי את זה
אני הקוסמת, או שמא המוקסמת
אתה גרמת לי לחיות מחדש
ועכשיו אני גוססת,
בקול אחרון עוד לוחשת-
אני אצליח להוכיח שגברים יכולים להיות נאמנים רק לאחת
אולם, הכל תלוי בי?

נכתב לפני 13 שנים ו-11 חודשים

9. רכבת הרים ..

קרוב מדיי, כמעט צמוד
ואני מפתיעה את עצמי,
עם הדרך שבה זה גורם לי להרגיש טוב.
איך הנשימה שלי נעתקת לכמה שניות
ואיך היא חוזרת להיות סדירה
שאני רואה שבסופו של דבר
אתה כמעט מחייך.

למה שלא תסכים לעצמך,
להחזיק לי את היד?
דקה אחת.
דקה אחת שלמה שבה תרגיש
איך זה מרגיש.
לחוש,
אותי.

ואיך הלב שלי,
אוהב את זה.
הרפתקאות.
לעשות לעצמו מסלול של רכבת הרים,
של רגשות.
לדמות כל דבר לאהבה,
רק כי החיוך של מישהו כל כך יפה,
כל כך נוגע
ורק כי הוא חייך אותו
אליי.

אז אני מסכימה לעצמי להסתכל בך,
רק מזוית העין,
לבחון אותך לפרטיך,
לשים לב לכל דבר קטן,
ללמוד אותך,
את העומק שלך,
בלי שתשים לב.
כי עדיין
יש לנו משחק לשחק.

ואיך בשניה אחת,
בלי ששמנו לב
והעיניים שלנו נפגשו,
נתפסנו.

וידעתי.

וידעתי,
שגם אתה יודע.
זה הולך לקרות.

נכתב לפני 13 שנים ו-11 חודשים