ביקורת ספרותית על זכרון דברים - הוצאה מחודשת מאת יעקב שבתאי
ספר טוב

---

יש לי דעה מסוכסכת עם עצמי בעניין הספר הזה, מדובר בקלאסיקה ישראלית שהמוניטין שלה - גם בציבור הרחב וגם בין יושבי חוגי הספרות באוניברסיטאות - לא מבוטל, כך שניגשתי לקרוא את הספר מתוך ידיעת מה שאני אמורה להתרשם ממנו ולהנות מכתיבה משובחת ומיוחדת שאין כמותה בספרות העברית.
אז אין ספק שמדובר בספר מיוחד ושונה, שמכיל עושר רב של התבוננות מעמיקת חקר אל לב נפש האדם, אל מהלכיו ומעשיו, אל מחשבותיו ורגשותיו, ואל שיטוטיו בעיר הגדולה שהיא מחוז ילדותו, בגרותו וזקנתו.
זה ספר גברי מאוד בעיני, שמניח איזה הלך רוח או אופי או תחושה של דור, ולמעשה תחושת זקנה של דור, שאולי כמו כל דור ואולי קצת אחרת, מרגיש צורך ורצון ללכת באיזה תלם שהתוו לפניו ויחד עם זאת גם לחיות אחרת, לפרוץ את גבולות הבדידות העירונית ולהצליח לחיות את חיי היומיום הפשוטים במלוא אפסותם הרגשית. יש תחושה ממשית של איבוד עצמי בשיטוט ההלוך וחזור של הדמויות המרכזיות, תחושה של אין מוצא מצד אחד ושל עומק רגשי גדול יחד עם גסות רוח וחופש מעשה גדול ובטוח. עבורי הספר היה בליל כזה בלתי אחיד ולא ידוע מראש של הווי חיים שכבר אינם, ואולי הטקסט משמש גם מעין תפילת אשכבה לאותו דור, גס ורגיש כל כך, בטוח ואובד כל כך, שרוצה לחיות במדינה ובעיר שהכל בה אפשרי אבל כתמיד, אין קרקע יציבה באמת ואין עתיד ברור וידוע.
סך הכל מדובר בספר טוב, מעניין, רגיש ומדויק לעיתים, אבל לא חף מבעיות, ומאוד מאוד גברי.
"והיו צריכות לחלוף שנים לא מעטות עד שגולדמן, שהחזיר פניו מהחלון והעיף מבט בחיים-לייב, הצליח להתגבר על הדבר הזה בלבו, ופתאום, בתחושת הרגע, ראה את עצמו נישקף אליו מתוך דמות זיקנתו של חיים-לייב, ובבת אחת הרגיש בפועל ממש שהזיקנה איננה משהו זר ובלתי שייך לו, אלא להיפך, היא חלק מהוויית קיומו, הנעה לקראתה, ולאמיתו של דבר כבר היא מטילה עליו את ראשית צילה, שיתפשט וילך עד שיכסה את כולו, והוא לקח עוד עוגית בצל אחת, וגברת חיה חזרה ושאלה אותו לשלום הוריו, והוא חזר ואמר "הם בסדר", וגברת חיה אמרה "ברוך השם." (עמ' 194)

» ביקורות נוספות של בירה
» ביקורות נוספות על זכרון דברים - הוצאה מחודשת